להפיק לקחים חינוכיים ממחאת האוהלים

פורסם בתאריך 31 באוגוסט 2011

 

שרף חסאן

לא במקרה בימים בהם המחאה החברתית מתעצמת, הוויכוח העקרוני על מהות החינוך בישראל מתרחב אף הוא. גל המחאה החברתי ששוטף את המדינה, ערער על ההגמוניה של תפיסות עולם ניאו-ליברליות שהנחו את מעצבי המדיניות בישראל במשך יותר משלושה עשורים. הקפיטליזם הדורסני העמיק את המצוקות החברתיות, הרחיב את הפערים ופגע קשות ברוב האזרחים. קווי היסוד של כלכלת השוק החופשי, אינם מקובלים עוד על רוב האזרחים במדינה.

תפיסות עולם אלו שלטו גם במערכת החינוך בישראל. הדרישה של מחנכים רבים למהפכה בחינוך נובעת מהפער ההולך וגדל בין תפיסות אלה לבין המציאות החברתית המשתנה. על אף שחוק חינוך ממלכתי במדינה קובע כי יש "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים", בוגר מערכת החינוך הישראלית יתקשה לדמיין סדר חברתי אחר מאשר המצב הקיים, שנתפס כדבר טבעי שאין לו אלטרנטיבה אחרת. ישנו פער עצום בין המטרות שנקבעו בחוק זה, לבין תכניות הלימודים והמדיניות החינוכית שהפכה את בתי הספר לבתי חרושת לציונים ולאזרחים וחיילים ממושמעים.

במאבקים האחרונים בלטה הדרישה של אזרחים לשותפות אמיתית בתהליכי קבלת החלטות במדינה. דרישה כזאת עלתה לא רק ביחסי המדינה ואזרחיה, אלא גם בתוך האיגודים המקצועיים והמאבקים החברתיים. מורות ומורים לאזרחות שהתארגנו לאחרונה, דרשו גם הם להיות שותפים מרכזיים בקביעת תכנית הלימודים במקצוע האזרחות. הדרישה לדמוקרטיזציה של מעגלי החיים השונים, המבוססת על תפיסה של זכויות אדם שוות לכולם ואחריות אזרחית, מחליפה את האדישות והאמון הלא מותנה בממסד.

מעורבותם של רבים מהמחנכים ובני הנוער במאבקים החברתיים שהיו בשנים האחרונות השפיעה מאוד על תפיסת העולם שלהם. מאבקים אלו חינכו לאקטיביזם אזרחי המבוסס על ערכים דמוקרטיים וזכויות אדם; תרמו רבות לסולידריות בין קבוצות שונות בחברה בישראל ולנכונות להכיר ולהזדהות עם הבעיות של האחר.

המאבק המשותף של קבוצות שונות על סדר העדיפויות החברתי, חיזק את האמונה שאפשר לבנות חברה אחרת. מורים שלקחו חלק במאבקים על החינוך ובגל המחאה האחרון, ירצו לחנך לחשיבה ביקורתית, למחויבות לדמוקרטיה מהותית ולאקטיביזם אזרחי שביכולתו לשנות את החברה בכללותה. תפיסות עולם אלו מחלחלות אל תוככי העשייה החינוכית, ועם החזרה לספסל הלימודים, יהיה זה אך טבעי לדבר עם התלמידים על הקיץ של המחאה שסחף את המדינה. מורים שיעוררו שיחה שכזו יצטרכו להתמודד עם הקשיים המבניים והגישות החינוכיות השולטות כעת במערכת החינוך – אלו כבר אינן תואמות את הרוח הנושבת מלמטה.

בפני מערכת החינוך עומדת הזדמנות נדירה להפוך את חזונם של "מורי המחאה" לנחלת הכלל ולהוביל תהליך של שינוי תפיסתי כולל – כזה שישחרר את החינוך בישראל מהגישות של כלכלת השוק החופשי, מהמיליטריזם ומהאינטרסים הפוליטיים השונים, ויהפכה למערכת חינוך שוויונית, דמוקרטית ורב-תרבותית; כזו שמחנכת את אזרחי העתיד למחויבות לערכים אנושיים, לחשיבה ביקורתית, ליצירתיות ולזכויות אדם. מערכת שיש לה את החוכמה לזהות ולטפח זהויות פרטיקולאריות מתוך כבוד לקבוצות השונות בחברה; מערכת שמכבדת את זכויות המורים והתלמידים. מערכת החינוך זקוקה מזה שנים רבות לאנרגיות החיוביות שזורמות אליה בעקבות המאבקים החברתיים האחרונים. אנרגיות שאפשר לתלות בהן את התקווה לשינוי פני החברה.

 

הכותב הוא מנהל המחלקה החינוכית באגודה לזכויות האזרח, אשר הנפיקה לקראת השיבה ללימודים ערכה חינוכית בנושא מחאה וזכויות חברתיות-כלכליות

המאמר פורסם באתר וואלה ב-31.8.11

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:,

קטגוריות: מאמרי דעה

הוספת תגובה