החינוך נגד גזענות תובע מהמחנכות/ים התמודדות יום יומית עם תופעות כגון: פחד, עיוורון, דעות קדומות, חוסר ידע, אתנוצנטריות, פטרונות ועוד.
לעוסקים במלאכה זו, מדובר בהתמודדויות רבות שלעיתים נחוות כסזיפיות, אך אנו מעודדים אתכן/ם להמשיך בדרך זו. "להשלים עם העולם הגזעני ולו במקצת פירושו לתמוך באי-צדק ובאלימות. פירושו להשלים עם היותו של הזר קורבן אפשרי והרי מי מאיתנו איננו זר במקום כלשהו? (אלבר ממי, הגזענות).
צילום: מסי אייצק
אנו מציעים לעסוק בחינוך נגד גזענות גם דרך ניתוח כתבות המוצגות באמצעי התקשורת כדי להוקיע תופעות גזעניות מהחברה בה אנו חיים וכדי לפתח מודעות, חשיבה ביקורתית וצריכה נבונה של מידע בקרב תלמידות/ים. בפוסט זה נציג שתי כתבות שהתפרסמו בשבוע האחרון, בנושאים שונים הקשורים לתופעת הגזענות והשלכותיה.
כחלק מהחינוך לצריכה ביקורתית ונבונה של תקשורת אלקטרונית, אנו מזמינים אתכם/ן לדון עם התלמידים/ות גם בטוקבקים המופיעים בשתי הכתבות הללו. זאת לאור העובדה כי פעמים רבות תגובות של גולשים הינן קשות ונגועות בגזענות ופעמים רבות התלמידים נחשפים אליהם. לפיכך, יש צורך בדיון ביקורתי בנושא. גם בשתי הכתבות הבאות תמצאו תגובות כאלו העשויות לספק לכם/ן, כאנשי חינוך, חומר לדיון.
בתוכנית תחקיר חדשה בשם "ואקום" של העיתונאית גל גבאי הוצגה פרשה בה על פי התחקיר נשים שהמתינו לעלות לישראל במחנות המעבר בגונדר ובאדיס-אבבה שבאתיופיה, חויבו לקבל זריקה למניעת הריון כתנאי להמשך טיפול בבקשתם לעלות ארצה.
אנו מזמינים אתכם לדון ולנתח עם התלמידות/ים את תוכן הכתבה תוך מתן דגש במספר סוגיות :
א.אילו זכויות אדם נפגעות כאשר מוחל טיפול רפואי על אוכלוסיה מסוימת באופן קולקטיבי רק בשל מוצאה האתני?
ב.מדיניות של צמצום ילודה אינה חוקית. מדוע לדעתכם/ן?
ג.ההיסטוריה של השימוש "בדפו פרוורה" מספרת על דיכוי נשים פליטות, נשים שחורות ועוד. האם ראוי לעשות שימוש בתכשיר זה או שמא כדאי למצוא חלופות אחרות?
שאלות לדיון:
א. איזה עיקרון יסוד מפרה דרישתם של ההורים בהקמת בית ספר נפרד ליהודים בלבד?
ב. מהו חוק איסור אפליית תלמידים?
ג. אילו חוקים, תקנות והצהרות קיימות במדינת ישראל אשר נותנות תוקף לקביעה כי הפרדה בין אנשים מהווה התייחסות לא שוויונית אליהם
