שנת 2012 התאפיינה באווירה גזענית וקסנופובית (שונאת זרים) בישראל כלפי מבקשי מקלט מאפריקה.

בבסיסה של כל גזענות מצויים יחס ורגש של שנאה כלפי הזר, השונה או האחר. הזר והשונה נתפשים כמתחרים על משאבים ועוצמה מכל סוג, כאיום על שגרת החיים, על הוודאות המוכרת ועל הביטחון הנפשי הבונים את הזהות האישית והקולקטיבית שלנו, וכמעוררים חרדה קיומית.

הדו"ח "סרטן בגוף שלנו" שפרסם מוקד סיוע לעובדים זרים מסכם שישה חודשי הסתה בלתי פוסקת כנגד מבקשי מקלט אפריקנים (ינואר עד יוני 2012) וממחיש את עוצמת ההסתה והשנאה באמצעי התקשורת השונים. זאת על ידי סקירת כל ההתבטאויות נגד מבקשי המקלט וכן האירועים שהתרחשו כנגדם במהלך תקופה זו.

פשעי השנאה הבולטים ביותר שאירעו במהלך חודשים אלו כללו: זריקת בקבוקי תבערה על בתים ועל גן ילדים של מבקשי מקלט בשכונת שפירא בתל-אביב; הצתת דירות של אזרחים זרים בירושלים; הפגנה נגד "מסתננים" בשכונת התקווה שהפכה למפגן אלימות פרוע אשר כלל ניפוץ שמשות והשחתת רכוש; תקיפת אזרחים זרים ודקירת שלושה מבקשי מקלט אריתראים.

 

הכתבה שבחרנו לעסוק בה השבוע עוסקת בסוגיית הענישה במערכת המשפט הישראלי בגין פשעים שבוצעו נגד מבקשי מקלט אפריקאים. המשפט הפלילי מאופיין בכך שאכיפתו מוטלת קודם כל על המדינה, באמצעות התביעה הכללית, אף במקרים שהנפגע העיקרי מההתנהגות הפלילית הוא מתלונן פרטי אחר בחברה. כלומר, משפט זה מסדיר יחסים בין פרטים בחברה, אך למעשה מתנהל בין המדינה כיישות קולקטיבית לבין הפרט החשוד, הנאשם, האסיר.

 

אנו מזמינים אתכן/ם, נשות ואנשי החינוך, לדון בכתבה זו באמצעות משקפיים ביקורתיות ולבחון יחד עם התלמידים האם תמונת המצב שמצטיירת בה ראויה במדינה דמוקרטית המחויבת לשמירה והגנה על זכויות האדם.

לכתבה המלאה: http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1892166

 

שאלות לדיון:

א. קראו את תקציר פסק הדין הבא http://www.fridmanwork.com/lawyers3859.html

והשוו בין שני המקרים: האם אתם מוצאים דימיון בעברות של שני הנאשמים? האם חומרת הענישה דומה? אם לא, מדוע לדעתכם?

 

ב. האם לדעתכם צריך להקשיח את הענישה על עברות על רקע גזעני? מדוע?

 

ג. דמיינו כי הנאשם היה מבצע עברה דומה אך נגד אזרחים ישראלים, האם הענישה הייתה דומה לדעתכם? מדוע?