לפני מספר ימים, פורסם כי הנהלת קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים מתכננת לחזק את הקבוצה בשני שחקנים צ'צנים מוסלמים. בעקבות ידיעה זו, חלק מהאוהדים יצאו במחאה בוטה וגזענית שמטרתה להעביר מסר ברור להנהלת הקבוצה- "מוסלמים לא ישחקו בבית"ר".המחאה באה לידי ביטוי בהנפת שלטים וקריאת קריאות גזעניות במהלך משחקה האחרון של הקבוצה. מקרה זה מצטרף למקרים רבים ונוספים, לאורך שנות קיומה של הקבוצה, בהם אוהדים רבים מתנגדים להגעתם של שחקנים ערבים ומוסלמים לקבוצה. כמו כן, יש לציין כי ביטויי  גזענות, הן של אוהדים והן של שחקנים, הינן נפוצות במגרשי הכדורגל בישראל ולעיתים אף בעולם,  ואינן נחלת אוהדי בית"ר בלבד. עם זאת, נדמה שהקריאה הגורפת לפסילת שחקנים עקב מוצאם הערבי ו/או המוסלמי הינה הביטוי החמור ביותר לגזענות בספורט בישראל.  קראו את הידיעה שפורסמה באתר הספורט one, ואת מאמר המערכת של עיתון הארץ בנושא.

צילום: יוסי ציפקיס

בסיקור האירוע מהימים האחרונים בלטו שתי נקודות מרכזיות : א. הגינוי לאירוע על ידי גורמים רשמיים מתוך הקבוצה ומחוצה לה. ב. הקריאה להבחין בין האוהדים שקראו את הקריאות לאלו שאינם חלק מהתופעה, על מנת שלא לתייג את כל אוהדי בית"ר כגזענים. שתי תגובות אלה הן כמובן ראויות ומטרתן ליצור דה לגיטימציה לתופעה ולצמצם את מימדיה.

עם זאת, מבחן התוצאה הוא שקובע, ועד שתופעה זו לא תיעלם, עלינו לקחת אחריות כאזרחים, וודאי כאנשי חינוך.  יש לבקר את התופעה,לבחון אותה לעומק, ולחנך, באופן אקטיבי, נגד הגזענות. בסופו של יום, מדובר בתופעה החוזרת על עצמה, ובה אלפי אוהדים קוראים קריאות גזעניות מהיציע ומפעילים לחץ על הנהלת הקבוצה שלא להחתים שחקנים על בסיס מוצא אתני ודתי, לחץ הנושא פרי זה שנים ארוכות. גם מאמן הקבוצה, שניסה לצאת נגד התופעה, התבטא בצורה גזענית, כשאמר ש"יש להבחין בין מוסלמים מאירופה למוסלמים ערבים".

הקשר נוסף, רגיש,  וייחודי לאירוע, ניתן למצוא ביום השואה הבינלאומי, שצויין ביום ראשון, ה- 27.1 ברחבי אירופה והעולם. אין צורך להרחיב כאן על חשיבות ציון יום זה והמשמעות של חינוך נגד גזענות בהקשר השואה. בין שאר הפעילויות הרבות המתקיימות בעולם, קבוצות כדורגל וחוגי אוהדים בגרמניה מזכירות ונזכרות, כי בתקופה אפלה זו בהיסטוריה, שחקני כדורגל (וספורטאים בכלל) יהודים סולקו מקבוצותיהם, על מנת לשמור על "טוהר הגזע" של הקבוצה. מומלץ מאוד לצפות עם התלמידים בראיון  בן 10 דק'  עם פרופ' משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית, המספר על האנטישמיות כנגד ספורטאים יהודים. הראיון נעשה במסגרת תכניתם של לונדון וקירשנבאום. ( דקות 27- 35).

כאמור, גם ההקשר הייחודי, גם התופעה האקטואלית החמורה, וגם הצורך בבחינה ביקורתית מעמיקה של האירועים, מזמנים את האפשרות ואת הצורך בשיח עם התלמידים והחניכים בכיתות. לאחר שתעברו עם התלמידים על הכתבות והידיעות שעוסקות בנושא, הציגו  מספר שאלות לדיון הכיתתי.

שאלות לדיון:

*מה דעתכם על התנהגות האוהדים? מאיזה מקום התנהגות זו מגיעה לדעתכם? האם אתם יכולים להצדיק אותה? הסבירו.

*מדוע התנהגות זו מסומנת כתהנהגות גזענית? אילו מאפיינים יש באירוע ההופכים אותו לאירוע גזעני?

*מה דעתכם/ן על תגובת מאמן הקבוצה? האם תגובה זו מחזקת או מחלישה את הגזענות בקרב האוהדים?

*האם אתם מכירים תופעות נוספות של גזענות בספורט? שתפו את הכיתה.

*בהקשר של יום השואה הבינ"ל- האם ניתן להשוות בין הגזענות הנוכחית לאנטישמיות שהופנתה כלפי ספורטאים יהודים בזמן השואה? מהו הדומה ומהו השונה בין שני המקרים? מה ניתן ללמוד מן ההשוואה?

*נדמה שהודעות הגינוי מצד גורמים רשמיים בהנהלת הקבוצה ובהתאחדות לכדורגל אינן מספיקות כדי לשנות את התופעה- כיצד אתם/ן הייתם ממליצים להם לפעול?

*לסיום- מה לדעתכם ניתן לעשות במסגרת הכיתה ובית הספר על מנת להיאבק בגזענות זו?