גזענות או לא? ניתוח מקרה בכיתה

פורסם בתאריך 27 במאי 2013

מהי גזענות? מהי הסתה לגזענות? ומה קורה כאשר עובד/ת ציבור מתבטא/ת באופן גזעני?

צילום: Rufinu

צילום: Rufinu


יש שאלות סגורות ויש שאלות פתוחות, יש שאלות קלות ויש שאלות קשות. גם אם לא תמיד יש לנו תשובה חד משמעית, עצם קיומו של דיון בנושאים אקטואליים ובוערים – מסייע לנו (וגם לתלמידים/ות שלנו) לפתח מודעות חברתית ולגבש דעה אישית. ננסה לענות לשאלות אלו על ידי בחינת המקרה של הרב אליהו, רב העיר צפת.

האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום 21.5.2013 אל שרת המשפטים לבני בבקשה לפתוח בהליכי משמעת והדחה נגד רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, בשל הסתה גזענית חוזרת ונשנית והתנהגות שאינה הולמת עובד ציבור.

הפנייה נשלחה בהמשך לתכתובות שניהלה האגודה עם משרד המשפטים ב-2011, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות שצוטטו מפי הרב אליהו, ובהן: "הגניבות החקלאיות אצל ערבים הן אידיאולוגיה", "ברגע שאתה נותן מקום לערבי בתוכנו, לוקח לו חמש דקות להתחיל לעשות מה שהוא רוצה", "יהודי צריך להבריח ערבים", "גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מאסטרטגיה", ועוד.

במענה מטעם פרקליטות המדינה, נמסר לאגודה כי ההליך המשמעתי נגד הרב מעוכב כיוון שבאותה עת התקיימה חקירה פלילית בנושא, אלא שהחקירה הפלילית נסתיימה כבר בקיץ 2012, בשל קושי להוכיח את הדברים המדויקים שנאמרו על ידי הרב.
בפנייתה טענה האגודה כי גם אם דבריו הגזעניים של הרב אליהו אינם עולים כדי 'הסתה לגזענות' במובנה הפלילי, עדיין אין בכך כדי לעשותו כשיר וראוי למשרה הרמה של רב עיר. הדעת אינה סובלת, שעובד מדינה בכיר ישתמש במעמד וביוקרה, שנתנה לו המדינה, על מנת להשפיל ולבזות בני אדם, ולרמוס את כבודם ואת זכויות היסוד שלהם. אין המדינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, שעה שעובד בכיר בשירותה מפר את החוק, מסית לגזענות וחותר תחת ערכי היסוד וחוקי היסוד שלה. דברים אלו נכונים ביתר שאת, לאור העובדה כי לאחרונה הוזכר שמו של אליהו כמועמד למשרת הרב הראשי הספרדי.

אז מה יש לנו כאן?
מספר שאלות עולות מהטקסט הפותח, ואנו מציעים לכן, מורים ומורות, לעורר באמצעותן דיון בכיתה:
1. כפתיח, כדאי לשאול את עצמנו מהי גזענות? מהן התבטאויות גזעניות? להרחבה בשאלה זו אפשר להיעזר במאמר של פרופ' יהודה שנהב.
2. השאלה הבאה היא "מהי הסתה?" האם כל התבטאות גזענית היא בהכרח הסתה? מה בין הסתה לבין חופש הביטוי? כדאי להסביר לתלמידים/ות שבישראל ישנו סעיף חוק האוסר על הסתה לגזענות (סעיף 144ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977). בנוסף, גם אם הליך פלילי אינו רלוונטי (כאן נטען על ידי הפרקליטות כי היה קושי להוכיח אספקטים מסוימים של העבירה) יש אפשרות לפתוח בהליך משמעתי כלפי עובד ציבור. כדאי להבהיר כי אלו שני מישורים נפרדים.
3. שאלה נוספת נוגעת להתבטאויות של הרב אליהו, המודגשות בטקסט שלעיל. האם הן גזעניות? האם ניתן להסביר אותן בדרך אחרת?
4. כדאי לדון במשמעות של איש ציבור המכהן בעודו מתבטא באופן גזעני. איך היו מתייחסים לאיש ציבור אם היו נשמעות ממנו אמירות קשות כלפי נשים? אתיופים? או כל קבוצה אחרת? האם לדעתכם/ן היחס הציבורי אליו היה שונה? ומה היתה דעתכם/ן אם התבטאויות דומות היו מושמעות, בימינו, במדינה זרה כלפי יהודים?
כדאי להזכיר כי גזענות כלפי קבוצה מסויימת לא "מחסנת" קבוצות אחרות באוכלוסייה. כדוגמא ניתן להפנות לסיפור עדכני שהתרחש בצפת, בו הותקפו נשים יוצאות אתיופיה.
5. במישור הציבורי, אפשר להפנות את התלמידים/ות לסקר שנערך בעקבות עצומת הרבנים נגד מכירה או השכרה של דירות לערבים, לפיו 41% מהחילונים, 64% מהמסורתיים וכ-88% מהדתיים והחרדים מסכמים עם פסיקת הרבנים. מה דעתכם על הנתונים? מה משמעותם ביחס להשפעה שיש להתבטאויות של עובדי ציבור, כמו רבנים, על דעת הקהל?

 

בברכת דיון פורה ומעשיר,
צוות מחלקת חינוך.

לכל שאלה, התייעצות או ליווי ניתן לפנות
לנעמי בייט-צורן
naomib@acri.org.il

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:,

קטגוריות: אקטואליה וגזענות,שעת אקטואליה

הוספת תגובה