כיצד ניגשים לסוגיית מבקשי המקלט ?  מדוע חשוב להעלות אותה לדיון בכיתה ? 

אתמול, ב- 18/12, ציינו בעולם את יום המהגר הבינלאומי. יום זה נועד לציין את תרומתם/ן של מהגרי ומהגרות העבודה למדינות בהם/ן הם שוהים ולהעלות למודעות את הבעיות עמם/ן הם מתמודדים/ות במדינות הקולטות אותם/ן. במקביל, אנו עדים בשבועות האחרונים להתרחשות דרמטית בסוגיית המהגרים האפריקאים הנמצאים בתחומי ישראל. ביום ראשון האחרון החלו כ- 150 מבקשי מקלט לצעוד לכיוון הכנסת במחאה על כליאתם המתמשכת. הם יצאו ממתקן השהייה הפתוח 'חולות' בדרישה לממש את זכותם לחיות בחירות. בתום יומיים של צעידה בתנאים קשים, הגיעה קבוצת הצועדים האמיצה אל משכן הכנסת והפגינה למען זכויותיה, עד שלבסוף נעצרו כולם על ידי המשטרה והוחזרו אל מתקן הכליאה.

שני אירועים אקטואליים אלה מזמנים את האפשרות לקיים דיון חינוכי בנוגע לסוגיה הבוערת של מבקשי המקלט החיים בישראל, ולשאול את השאלות הקריטיות: מי הם אותם "מסתננים" ? האם הם מהגרי עבודה? האם פליטים ומבקשי מקלט ?  ומה יש לעשות בנדון ?

כ-53,000  מבקשי מקלט שוהים כיום במדינת ישראל. מרביתם הגיעו מאריתריאה וחלקם מסודן. רובם הגיעו לישראל דרך מצרים, בדרכים לא דרכים. רבים מהם מגיעים ממדינות ומאזורים שבהם מתרחשים מעשי טבח ורצח עם, מלחמות אזרחים, הפרות זכויות אדם ורדיפות על רקע פוליטיים.

עם זאת, גורמים רשמיים רבים אינם משתמשים במושג  'מבקשי מקלט' אלא בכינויים כגון מסתננים ומהגרי עבודה. השימוש במושגים השונים מעלה את השאלה בנוגע למעמדם של אנשים אלו. מהם הזכויות שלהם, איך עלינו להתייחס אליהם ומהי האחריות שלנו, אם בכלל, על אוכלוסיה זו שהתהוותה בישראל ?

מצד אחד, יש הרואים בסעיף הרלוונטי בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (סעיף 14) כדרך הנכונה להתייחס למצב זה- "כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות", ושעל ישראל, כמדינה החתומה על ההצהרה, ועל אמנת הפליטים של האו"ם, לקחת אחריות. מנגד, יש החוששים וספקנים יותר בנוגע לעמדה זו, בלשון המעטה,  ורואים בה פרצה להפיכת ישראל למדינת 'כל מסתנניה' ו"איום דמוגרפי". יש לציין כי הרשויות השונות בישראל הזניחו לאורך השנים את הטיפול בסוגיה, מה שהביא לריכוזם של מבקשי מקלט רבים חסרי מעש באזורים מוחלשים, כגון בשכונות דרום תל אביב ובערים נוספות בדרום הארץ. כך, הועברה הצעת החוק המתוקנת הידועה כחוק המסתננים ב- 17 בנובמבר 2013, הצעה שניסוחה הקודם נפסל על ידי בג"צ , כחודשיים לפני כן בלבד.

שתי הפרשנויות לסיטואציה שבה עומדת מדינת  ישראל מראות את המורכבות שבעניין. בבואנו לגבש עמדה בנושא, עלינו לשאול את עצמנו:  האם אנו יודעים מספיק על עברם של אנשים אלו ? מה משפיע על עמדתנו בנושא ?  כיצד שילובם לחברתנו ישפיע וישנה?  והאם ייתכן כי המדיניות הקיימת היא אינה פתרון מתאים לחברה הישראלית ולמבקשי המקלט? מומלץ מאוד לקרוא את הפוסט "דברים שאומרים לנו על מבקשי מקלט" על מנת לקבל יותר אינפורמציה בנושא, ובעיקר על מנת להבין עד כמה דיסאינפורמציה קיימת סביב נושא מבקשי המקלט.

מעבר לעובדות ולפרטים היבשים, בבואנו להביא את הנושא לדיון חינוכי, נשאלת השאלות:  כיצד רואה הציבור, ובכלל זה התלמידים/ות, אשר אינם נחשפים לכל המורכבויות, את קבוצת אוכלוסיה זו ? מדוע מתפתחות תפיסות גזעניות כנגד מבקשי המקלט ? וכיצד משפיעות אמירות של אישי ציבור מרכזיים על התפתחות תפיסות אלה ?

אין לכך פתרון פשוט, מהיר או מוחלט ולכן יש לדון עם התלמידים/ות  בעניין. דיון מעמיק בחששות ואמונות התלמידים/ות לגבי מבקשי המקלט, כמו גם חשיפתם בפני מידע עובדתי שאינם/ן מכירים/ות, עשוי לתרום תרומה משמעותית למעשה החינוכי שלכם/ן המורים/ות, נגד התפשטות תפיסות גזעניות, בפרט נגד מבקשי המקלט.

נק' כרונולוגיות לדיון בכיתה 

1. כתבו על הלוח את הפסקה הרלוונטית מתוך הצהרת זכויות האדם: "כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מיקלט מרדיפות"

2.ערכו דיון בשאלה  " מדוע החלו להגיע מהגרים אפריקאים לישראל?" כתבו את התשובות בצידו האחד של הלוח.

3. ערכו סבב נוסף  " מה קורה איתם לאחר שהגיעו לארץ ומדוע?" כתבו את התשובות בצידו השני של הלוח.

4. שאלו את הכיתה: אילו מהתשובות בשני צידי הלוח  עומדות בקנה אחד עם הצהרת זכויות האדם ? אילו מהתשובות לא ?

5. שאלו את התלמידים/ות: מהיכן אתם/ן שואבים את הידע בנושא ? איזה ידע חסר לכם/ן בנושא על מנת לגבש עמדה בנושא ? סייעו לתלמידים בהבנת העובדות הרלוונטיות.

6. לסיכום- בקשו מהתלמידים להציע פתרונות שיתחשבו הן במצבם של מבקשי המקלט ושל תושבי הערים והשכונות אליהם הגיעו אותם מבקשי מקלט.