ארגון העובדים – כוח לעובדים, כתב לכבוד הניוזלטר שלנו על פרויקט מרגש – התארגנויות של עובדות במערכת החינוך. מוזמנים/ות לקרוא ולקבל השראה.
טלילה אילון – מורה בתכנית היל"ה
ההתארגנות של מורות תכנית היל"ה והמאבק שהובלנו, שיפרו באופן משמעותי את תנאי ההעסקה שלנו. השיפור הבולט ביותר שמאבקנו השיג, הוא מעבר מאופן תשלום שעתי, אשר לפיו אין תשלום בחגים וחופשים של מערכת החינוך, ובתכנית היל"ה גם היה מותנה בנוכחות תלמידים, דבר שלא תמיד קורה, להעסקה במסגרת משרתית, המבטיחה קבלת משכורת לאורך כל השנה, שאינה מותנית בנוכחות תלמידים בשיעור מסויים.
התהליך שעברנו ביחד, מרגע הקמת האיגוד, ועד למצב הנוכחי, שבו אנו קבוצת עובדים מאוגדת המוכרת ומכובדת ע"י המעסיק שלנו כמו גם על ידי גורמים במשרד החינוך ובכנסת, לימד אותנו את כוחה של התאגדות ואת הכוח שיש למהלך כזה, המלווה באמונה ביכולתנו להשיג את מטרותינו, לשנות מציאות.
מהשיפור במעמדן ותנאי ההעסקה של המורות בתכנית נהנים גם התלמידים בה. כתוצאה מהשיפור, תחלופת המורות בתכנית פחתה באופן משמעותי; התלמידים זוכים לצוות הוראה קבוע, מנוסה ומחוייב יותר מאשר לפני השינוי.
תרומה נוספת של ההתאגדות שלנו, היא מערכת הקשרים שהתפתחה בין המורות בתכנית היל"ה, המופעלת באמצעות מרכזים הפזורים בכל רחבי הארץ. עד לתחילת תהליך ההתאגדות, לא היו קיימות במערכת העבודה שלנו הזדמנויות להכיר מורים במרכזים רחוקים, או במקצועות שונים מאלה שכל מורה מלמד. כעת אנו קבוצה שלכל החברות בה קיימת האפשרות להיות בקשר, החורג מעבר לתחום המקצועי, עם כל החברות האחרות. ההתאגדות גם אפשרה לנו לקחת חלק במהלך רחב היקף של שינוי חברתי, המובל ע"י כוח לעובדים.
ברמה הלאומית, ניתן לומר כי ההתארגנות שלנו היא זו שהעלתה למודעות ולדיון הציבורי את המושג "מורות קבלן" והניעה דיון בתופעה, גם ברמה של מדיניות ההפרטה בכלל, ובמערכת החינוך בפרט, וגם ברמה של בדיקת התופעה בתוך מערכת החינוך, המוגדרת כלא מופרטת.
נועה לויכטר , הוועד באוניברסיטה הפתוחה
הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטה הפתוחה, המנהל והמקיים את מרבית ההוראה בה,והמונה כיום כ-1300 עובדים, גאה להיות מאוגד בארגון "כוח לעובדים".
מאז הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה בשנת 1974, הועסק הסגל האקדמי הזוטר בחוזים אישיים. בחלוף השנים התדרדרו משמעותית תנאי ההעסקה, שכללו פיטורים מדי סמסטר או מדי שנה, תנודות משמעותיות בהיקף ההעסקה מסמסטר לסמסטר, העדר עדכון שכר והעדר תגמול הולם המתאים לדרישות ההוראה.
ההתמרמרות הממושכת בקרב הסגל הובילה למספר נסיונות התארגנות לאורך השנים, שמרביתם לא צלחו בשל הפיזור הגיאוגרפי של הסגל והמגוון האדיר של תחומי התמחות וצורות העסקה.
התארגנות הסגל האקדמי הזוטר החלה בשנת 2008, ועל ידי עבודה מאומצת ונחושה הושגה יציגות של למעלה ממחצית הסגל בפרק זמן של ארבעה חודשים בלבד. המשא ומתן, שהתעכב רבות, הגיע למבוי סתום, ולבסוף הוכרז סכסוך עבודה, ובעקבותיו גם שביתה כללית, שנמשכה כשבעה שבועות. לאחר למעלה משנה של משא ומתן שהתנהל בתהליך של גישור, נחתם לבסוף הסכם קיבוצי בין האוניברסיטה הפתוחה לארגון "כוח לעובדים".
הסכם היסטורי זה שינה דרמטית את יחסי העבודה וצורת ההעסקה של הסגל האקדמי הזוטר. במסגרתו הפכה העסקת הסגל לרציפה ואחידה. הסגל זכה לתוספת שכר משמעותית, בהפרשות מלאות לפנסיה ולפיצויים, בזכאות לקרן השתלמות ובתנאי העסקה ברורים והוגנים.
מעבר לתרומות מיידיות אלו, 
הרי וחשיבותה של ההתאגדות גם במעמדו של הסגל האקדמי הזוטר למול הסטודנטים.
עובדים מאוגדים הינם עובדים המחוייבים למקום עבודתם ולעבודתם. הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה זכו ביציבות, המשכיות ומסירות רבה יותר של הסגל, שתורמת רבות לאיכות ההוראה ולאיכות התמיכה בהם.
חשוב לא פחות הוא כי אנו זוכים לעמוד גאים מולם. כסגל הוראה, אנו אמונים לא רק על הקנייה של מיומנויות או הנחיה אקדמית, אלא גם על הוראת מקצוע והכשרה של הסטודנטים שלנו לחיים מקצועיים ותעסוקתיים. יכולתנו להציג בפניהם מודל של תעסוקה הוגנת וצודקת, כמו גם נכונותנו להמשיך ולהיאבק על תנאי עבודתנו ועל שכרנו, מכשיר אותם להיות משתתפים מודעים ופעילים יותר בשוק העבודה.
