חוסן בחינוך ומאבק בגזענות במרחבים השונים

פורסם בתאריך 4 בינואר 2018

החיבור בין האקדמיה ככלל והעוסקים/ות בהכשרת מורים בפרט, לבין האגודה לזכויות האזרח בישראל, ארגון זכויות האדם הגדול בישראל, הוא חיבור טבעי. חיבור שמביא להעשרה ולמידה הדדיים, שיתוף בניסיון המצטבר של ארגוני חברה אזרחית בשטח לבין המקום בו מתפתחות הגישות התיאורטית ובו נעשית הכשרת הדור הבא. חיבור זה הופך את האקדמיה לרלוונטית יותר לשטח, ואכן את הפועלים בשטח למחוברים לחידוש ולשיח האקדמי. אנו מברכים על שיתוף הפעולה הזה ומעוניינים לחזק אותו. אנו גאים בפעילות שאנו מקיימים במכללות ובאוניברסיטאות ושואפים שחינוך נגד גזענות וחינוך לדמוקרטיה יהיו אבן יסוד בהכשרת מורים בישראל.

אנו מברכות את מכללת קיי על הכנס החשוב הזה שמובילה המכללה מזה כשמונה שנים שעניינו מעמד הילד בחברה . הכנס הנוכחי שנעשה בשיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח עסק בחיבור של זכויות הילד וזכויות האדם, לחינוך ומאבק בגזענות. אנו רואות בנושא זה אחד מהסוגיות החשובות ביותר כיום המעסיק נשות ואנשי חינוך רבים במסגרות השונות והוא גם ונמצא בחזית המאבק למען זכויות אדם בחברה הישראלית.

אילוסטרציההכנס עסק ב "חוסן בחינוך ומאבק בגזענות במרחבים השונים", ההרצאה של ד"ר גליה זלמנסון-לוי עסקה מודל שלושת המרחבים לשינוי חברתי ועסק בשאלה כיצד מובילים שינוי לעומת שימור מנגנונים של דיכוי, אפליה, הדרה וגזענות באמצעות מודל שלושת המרחבים:

המרחב הפדגוגי "במרחב הפדגוגי מתרחשת האינטראקציה בין מורים לסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. המרחב הפדגוגי הוא המרחב הבסיסי שבלעדיו אין מתרחשת הפעולה החינוכית. בחינוך מורים בישראל מתקיים המרחב הפדגוגי בעיקר בכיתת ההדרכה הפדגוגית והאינטראקציה מתקיימת בין המדריכה הפדגוגית לסטודנטים בכיתה ובקבוצה הלומדת. ( טימור, 2010)  בכל תוכנית לחינוך מורים יש לזהות את המקום או המסגרת הדומים  שבהם מתקיימים יחסים אלו ושם לזהות את המנגנונים  לשימור ולשינוי של מרחב זה"

המרחב הארגוני "המרחב הארגוני כולל את התוכנית לחינוך מורים  על היבטיה התוכניים הפיסיים והארגוניים. מרחב זה הוא המסגרת אשר בתוכה מתרחש המרחב הפדגוגי בקורסים כאלו או אחרים. לדרך בה מתנהלות תוכניות לחינוך מורים יש השפעה על  ההכשרה עצמה ועל המרכיבים הפדגוגיים הנכללים בה. ניהול התוכניות לחינוך מורים הוא מרכיב אחד במרחב הארגוני לצד תוכניות הלימודים. חלק גדול מההכרעות החינוכיות החשובות בחינוך מורים מתקבלות עוד לפני שהמורה נכנס לכיתה והן באות לידי ביטוי ברמה המוסדית. כל פעולה של הוראה ולמידה מחייבת ארגון שלו באופן כלשהוא. דרך ארגון הידע ברמה המוסדית מתייחסת למקצוע ( school subject) ולפריסת הזמן בנקודת  זמן מסוימת ולאורך שנות הלימודים. (Carmon,2006) מהות  התכנים עצמם ודרכי  ארגון הידע הם אלו העומדים בבסיס ההגדרה שלהם כמנגנונים לשימור ושינוי חברתי".

המרחב המערכתי "במרחב המערכתי נקבעת המדיניות הכוללת בתוכה מתנהלת התוכנית לחינוך מורים. המרחב המערכתי מכיל בתוכו את המרחב הארגוני המכיל את המרחב הפדגוגי. במרחב המערכתי נקבעות הדרכים הפורמאליות בהם מתנהל המוסד וכן מוגדרים שעריו ותנאי הכניסה בהם. המרחב המערכתי הפנים מכללתי עומד אמנם בפני עצמו, אך  מושפע ממדיניות כוללת בתחום עליו הוא אחראי, וממדיניות חברתית בכלל". ( Anyon, 2005)

ההרצאה של ד"ר מרסלו וקסלר עסקה "בחוסן בתהליך חינוכי בונה סולידריות נגד גזענות, אפליה, הדרה ואלימות.

מה הוא חוסן? "חוסן הינו סך המיומנויות שיש לאדם או לקבוצה, כדי להתמודד עם משברים שונים, גם בתנאיי אי וודאות. מיומנויות החוסן, אינו מבטיח שינוי של הקונטקסט אשר מביא למשבר, אבל הוא יכול לבנות את האפשרות לראות את האלטרנטיבות הקיימות, במסגרת המשבר. זאת בכל מישורי החיים, ההתנהגותיים, הנפשיים, החברתיים, הערכיים ועוד. במילים פשוטות חוסן אינו תרופת פלא, לכל הצרות שבחיים, אבל הוא מאפשר להתמודד איתם ביתר שאת בהשוואה לבני אדם חסרי חוסן, או עם יכולות נמוכות מאוד" (Kaplan 2005).

אילוסטרציהלאחר מכאן התקיימו סדנאות שתרגלו כיצד אנשי ונשות חינוך יכולים/ות לפתח מיומנויות אשר בונות חוסן בקרב תלמדיהם.

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:, ,

קטגוריות: אירועים ופעילויות,מועדי זכויות אדם,שעת אקטואליה

אפשרות התגובות חסומה.