מה בין פסטיבל קאן לכפר סבא?
בשבוע האחרון מתקיים פסטיבל קאן בצרפת, הפסטיבל הוא אחד מעשרות תחרויות סרטים וסדרות שמתקיימים ברחבי העולם אך אין ספק ששמו של פסטיבל קאן מוכר כיוקרתי ואיכותי, כל הכוכבים והכוכבות מרחבי העולם מגיעים/ות לקחת חלק בתחרות באופן כזה או אחר. באחד מימי הפסטיבל התקיימה מחאה שקטה שבה לקחו חלק 82 נשים, שחקניות, במאיות, מפיקות, שנעמדו בדממה על מדרגות הפסטיבל שהשטיח האדום פרוס לרגליהן, 82 הנשים שמחאו, מייצגות את 82 הבמאיות שלקחו חלק בפסטיבל לעומת 1,688 בימאים שלקחו חלק לאורך 71 שנות קיומו של הפסטיבל. המחאה השקטה הזו מתווספת למחאות רבות שהתקיימו בשנה האחרונה בעולם הקולנוע והטלוויזיה על השכר הנמוך ביחס לגברים, כמו גם שילוב בתעשייה והטרדות מיניות. לא כל הנוצץ…
הפערים בשכר וחוסר הגיוון המגדרי בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע לא קרה כטבעו של עולם והוא מהווה דוגמא אחת לתחום בשוק העבודה שבו אי השוויון המגדרי קיים. ומה הקשר של פסטיבל קאן לכפר סבא? בכתבה שפורסמה השבוע ב"הארץ", נחשף כי במהלך הצגה בבית הספר הממלכתי – ברל כצנלסון בכפר סבא, תלמידים ותלמידות הופרדו בסידור הישיבה, בעוד התלמידים הבנים ישבו מקדימה, הורו לבנות לשבת מאחורה. הפעולה הקלה והפשוטה של לבקש מבנות לשבת מאחורה הוא מזלזל ופוגעני, ההשלכות של ההפרדה והתפיסות המגדריות קיימות שנים, ובעוד העולם נאבק בזה, אנחנו נותנים לזה מקום על ידי הפרדה מגדרית בבתי הספר הממלכתיים. הפרדה זו מלווה תלמידים ותלמידות לאורך חייהם/ן בשוק העבודה עם פערי שכר ושילוב במקצועות "נשיים" ו"גבריים" (לקריאה נוספת). על אף שההפרדה המגדרית נתפסת כתוצאה של דת, היא בהחלט מתאימה למציאות המגדרית – חילונית הקיימת בישראל ובכל העולם. בינתיים, המוסדות העירוניים ומערכת החינוך זורקים את האחריות אחד על השני ואין מי שלוקח אחריות.
ההפרדה המגדרית, בין אם היא סמויה או גלויה קיימת במערכת החינוך ועל כל אחד ואחת מהמוסדות, המפקחות/מפקחים ועד אנשי ונשות החינוך ואפילו התלמידים/ות להיאבק בהפרדה זו על כל גווניה וצורותיה ולהפנים שההשלכות של הפרדה בגיל צעיר משפיעות ללא ספק על הנוכחות של נשים במרחב הציבורי ושוק העבודה.
