"אם נשתול זרע במדבר ונראה שאיננו צומח, האם נשאל 'מה לא בסדר עם הצמח?', לא. הקשר האמיתי הוא להסתכל על הסביבה ולשאול מה בסביבה צריך להשתנות על מנת שהזרע יוכל לצמוח? צריך לשאול איך ניצור סביבה אנושית, מלאת תקווה ויחסי אנוש בריאים, בה אנשים יוכלו נגדול? עבור אלו שאובחנו עם מחלת נפש, ושחיו במדבריות המייאשות של מוסדות ותוכניות בריאות הנפש, תקווה אינה רק מילה יפה, אלא עניין של חיים ומוות" (1996, פטרישיה דגן, "החלמה וקשר התקווה")

אנשים בעלי מחלת נפש בישראל נאלצים להתמודד עם מציאות פוגענית וכואבת שמורכבת הן מיחס הזולת כלפיהם בהתבטאויות בוטות כגון "שרוט, משוגע, חולה נפש" והן מהסטיגמה הקיימת שלהם כלפי עצמם, שמובילות בסוף לבידוד חברתי.

בעברית המונח "Mental illness" מתורגם ל"מחלת נפש". מונח זה להגדרת המחלה מחזק את הסטיגמה והדימוי השלילי הקיים גם כך בחברה. למעשה, המחלה היא אכן פיזית, נפש האדם נשארת בריאה. זהו תפקידנו כחברה וכסביבה תומכת להשאיר את נפש האדם בריאה באמצעות שילוב החולים בקהילה ובחברה, הן מבחינת עבודה ודיור והן מבחינה חברתית. המונח הנכון לתאר אדם החולה במחלת הסכיזופרניה הינו "חולה בסכיזופרניה" ולא "סכיזופרן". הגדרת מחלת הנפש איננה חלה על כל מרכיבי האדם החולה, היא איננה מה שהוא, היא מחלה שיש לו.

במחקר שנערך על ידי מכון ברוקדייל בישראל, נמצא ש-80 אחוז מהנשאלים סבורים שנפגעי נפש מאופיינים בהתנהגות בלתי צפויה ו25 אחוז סבורים כי נפגעי הנפש הינם אלימים. 81 אחוז מהנשאלים ענו שנפגעי נפש מפחידים אותם וכי היו מעדיפים לשמור מרחק מהם, המתבטא באפליה ובפגיעה.

הפחד הקיים בציבור כלפי נפגעי הנפש מגיע בעיקר מאי ידיעה וחוסר הבנה של מחלות הנפש וטיפולן. עם העלאת המודעות למחלות עצמן, תפוקח הסטיגמה הקיימת ונפגעי נפש יוכלו להשתלב בקהילה כאחד האדם.

"האנושיות המשותפת לכולנו חשובה יותר ממחלות הנפש שאולי לא לכולנו יש. מה שרוצים אלה שבתוכנו שסובלים ממחלות נפש הוא מה שכולם רוצים: במילותיו של זיגמנוד פרויד – לעבוד ולאהוב". מתוך הרצאה של הלן סאקס באתר TED.

מומלץ לצפות בהרצאה המרגשת של הלן עם התלמידים בכיתה ולקיים דיון בעקבות הדברים העולים מדבריה.

לקריאה נוספת באתר עמותת אנוש.

לאתר הרשמי של יום בריאות הנפש.