גם השנה התקיים כנס משותף של מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח והפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, לציון יום זכויות האדם הבינלאומי. השנה ציינו 70 שנה לחתימת ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם, ביום עיון חגיגי ומשמעותי. הכנס החל בברכות מטעם הפקולטה, ובברכת שגרירת קנדה שכיבדה אותנו בנוכחותה ובדברי טעם. לאחר מכן התקיים פאנל ובו שלושה מורים/ות שסיפרו מהשטח על חוויות, אתגרים והצלחות בחינוך לזכויות אדם. החלק המרכזי של היום כלל שתי סדנאות בנושא חינוך לזכויות אדם, בהן דנו הסטודנטים/ות במשמעות והצורך בחינוך שכזה, וקיבלו כלים להתמודדות עם הנושא בכיתה.

תובנות עיקריות:

• יעל שחטר, מורה בבי"ס ביאליק-רוגוזין בתל אביב-יפו, סיפרה כי היא משתמשת במגוון הזכויות, התרבויות והשפות שיש בכיתתה על מנת להדגיש את העושר הנובע מהן, ונתנה דוגמא לכך בלימודי תנ"ך.
• נידאא ח'לילייה-חטיב, מורה בתיכון אלבטוף בעראבה, סיפרה איך הסולידריות של הצוות המקצועי שלה נותנת לה תמיכה ומוטיבציה לעבודה החינוכית על זכויות אדם, ואיך הצלחה קטנה בפרויקט נקודתי נותנת כוח להמשיך.

גל אורון, מורה בתיכון עירוני ה' בחיפה, סיפר על המודלינג שהוא עושה בכיתה יום יום, והציע לזכור כל הזמן שביה"ס הוא לא בועה, וכדאי לחבר כל הזמן בין המציאות שבחוץ לבין התהליכים שקורים בכיתה. עוד הוא הציע למורים ולמורות לעתיד להציב מול תלמידיהם גם סימני קריאה, בנושאים מסוימים כמו למשל זכויות אדם – ולא רק סימני שאלה.