חינוך נגד גזענות הוא בעצם חינוך לזכויות אדם, לדמוקרטיה, לרב-תרבותיות ולסובלנות. הוא כולל תהליך של למידה על הגזענות כתופעה חברתית הפוגעת בערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, ואת התובנה כי תפקידו של כל אחד מאיתנו לחשוף אותה ולהיאבק בה, גם ברמה האישית וגם ברמה הממסדית. תופעת הגזענות היא תוצר של הבנייה חברתית וכולנו קורבנות שלה. הגזענות המודרנית, המתקיימת בחברה דמוקרטית שינתה את צורתה והפכה להיות חמקמקה, ולרוב לא ניתנת לזיהוי. עם זאת, היא ממשיכה לשרת את בעלי הכוח בחברה. גזענות היא לא עובדת טבע וככזו נתן גם לפרק אותה. גילויי גזענות גלויים, ברורים ובוטים – קל יחסית לזהות, וניתן להיאבק בהם דרך מערכת המשפט והחוק, כמו גם לסמן את הגבולות הברורים שלהם ולהתמודד איתם גם ברמה הציבורית והחינוכית. אבל מדאיגה אולי יותר היא הגזענות הסמויה הממסדית הפועלת באמצעות מנגנונים מתוחכמים המשפיעים על חלוקת המשאבים, ולכן אפשר לומר שזהו אחד המאבקים החשובים ביותר נגד גזענות.
השנה הכנו חומרים חינוכיים העוסקים בהיבט אחר של גזענות סמויה, כזו המתקיימת ברמה הבין-אישית: סרטון שעוסק במיקרו אגרסיות, שאלון מיקרו אגרסיות ומערך שיעור מלווה הנותנים כלים לחשוף ולזהות את הגזענות הבין-אישית הסמויה, המתרחשת בסביבה הקרובה ובמעגלים החברתיים השונים של הפרט. מטרת המערך היא להכיר הפרקטיקות והמנגנונים, לחשוף את התלמידות והתלמידים לתופעת הגזענות הבין-אישית הסמויה, ליצור מודעות לקיומה ולאפשר לזהות אותה. חיזוק חוש הביקורתיות של התלמיד/ה לגבי אמירות שהן לכאורה מובנות מאליהן יפתח את יכולתו להבין את הקונטקסט הרחב של אמירות כאלה ולערער עליהן, ולקחת חלק פעיל יותר במאבק בתפיסות גזעניות.
המונח "מיקרו-אגרסיה" יכול לסייע לנו לזהות ולהבין מסרים סמויים ופוגעניים המועברים באינטראקציות יומיומיות (שחלקן נעשות באופן מודע וחלקן באופן לא מודע), בהקשרים חברתיים ובין-תרבותיים שונים בין אנשים. האמירות הללו משדרות ייחוס של נחיתות לקבוצת המיעוט, ומבטאות אפליה והדרה חברתית שלה. המיוחד במקרים אלה הוא שהם מתרחשים ביום-יום, בסגנון לא בוטה, סמוי ואפילו לא מודע, ולעיתים מבלי שהייתה מצד הדובר/ת כוונה לפגוע או להדיר בכוונה תחילה.
