מגילת זכויות האדם אשר נחתמה באו"ם הגדירה את הזכות לחינוך בתור אגד של היסודות: חינוך יסודי חובה וחינם לכל, חינוך מקצועי וטכנולוגי נגיש לכל, חינוך גבוה פתוח לכל על בסיס הישגים, חינוך בהתאם לתרבות, וחינוך חופשי מאפליה.

מערכת החינוך בישראל מחולקת לסקטורים שונים, ופועלת להתאים עצמה לצרכים של כל סקטור. בשל כך, במוסדות החינוך הערבי השפה בה לומדים ונבחנים היא ערבית, לעומת מוסדות החינוך העברי, בה שפת הלימוד הינה עברית. ואולם, תלמידים דוברי ערבית הניגשים השנה לבחינת הבגרות בגיאוגרפיה הופלו באופן בוטה לעומת מקביליהם דוברי העברית.

בחינת הבגרות בגיאוגרפיה מתקיימת כבר למעלה מעשור בשתי גרסאות: גרסה מתוקשבת המתבצעת באמצעות מחשב, וגרסה בכתב על גבי דפי נייר. לאורך השנים גדל מספר בתי הספר שתלמידיהם ניגשו לגרסה המתוקשבת באופן הדרגתי, עד שבשנת 2018 הודיע משרד החינוך כי כלל התלמידים ייגשו לגרסה המתוקשבת. ואולם, בפגישה עם מנהלת תחום גיאוגרפיה במשרד החינוך, שהתקיימה ב-6.6.2019 (שבועיים לפני מועד הבחינה) המורים בחינוך הערבי גילו שהגרסה המתוקשבת לא תהיה מתורגמת במלואה לשפה הערבית. המפות שיופיעו בבחינה, שמכילות פירוט גדוש שהבנתו משמעותית לצורך הצלחה בבחינה, כמו גם מלל נלווה של 25 עמודים עם מושגים , יופיעו בעברית בלבד, ולא יתורגמו לשפה הערבית. תחינות המורים לתרגם את הבחינה במלואה לערבית נדחו על ידי גורמי משרד החינוך, שענו כי אם יש קושי לתלמידים – יוכלו להיבחן בגרסת הנייר. בעקבות כך, הוגשה עתירה לבג"צ נגד החלטת משרד החינוך על-ידי מורה ותלמידה, בסיוע האגודה לזכויות האזרח. בעתירה נטען כי היעדר תרגום מלא לערבית של בחינת הבגרות בגיאוגרפיה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, מהווה אפליה קשה ופסולה של התלמידים הערבים, ופוגעים בזכויותיהם החוקתיות לחינוך, לשוויון בחינוך, לחינוך מותאם ולכבוד האדם.

בעקבות העתירה, ב-18.6.2019 (יום לפני מועד הבחינה) ממשרד החינוך השיבו כי יתרגמו לערבית את מקראי המפות המתוקשבות, ויעבירו אותם בצורת נספח מודפס שיצורף לבחינה. בנוסף, השיבו שהתלמידים שיעשו שימוש בנספח האמור יזכו בתוספת זמן של 15 דקות.

הרכב שופטי בית המשפט העליון קבעו שבכך נמצא פיתרון הולם וראוי, אך שמצופה ממשרד החינוך להפיק את הלקחים המתבקשים לעתיד.

"עם זאת, דומה כי מוטב יהיה להפיק את הלקחים המתבקשים – בכל הנוגע להיערכות למצבים דומים בעתיד מבעוד מועד כך שמערכי הבחינות בשפה הערבית לא ייפלו במאומה מאלה בשפה העברית, תוך מתן מלוא המשקל  למעמדה של השפה הערבית במדינת ישראל ולרווחתם של התלמידים שעברית אינה שפת עמם". (מתוך פסק הדין)

שאלות לדיון:

• איזה זכויות נפגעות במקרה מסוג זה?
• מדוע לדעתם מצב זה בו בחינת הבגרות לא מתורגמת במלואה כבר כמעט עשור נמשך עד עכשיו?
• מה היה נדרש על מנת לתקן את העוולה?
• על מי מוטלת האחריות לתיקון המצב?