ביום שישי האחרון נודע כי עיריית ראשון לציון החליטה לסיים את העסקתו של ד"ר מאיר ברוכין, מורה ותיק לאזרחות בתיכון עירוני ט' בעיר, בעקבות תלונות של כמה תלמידים והורים על התבטאויות פוליטיות בשיעור. מן הפרסומים עולה, כי גורמים בעירייה הפנו לדף הפייסבוק של ברוכין שבו פרסם עמדות שמאל קיצוניות, אך הפוסטים המדוברים לא נכללו בטענות נגדו שהופיעו בהזמנה לשימוע. ברוכין עצמו הבהיר להורים כי חלק מהדברים שיוחסו לו נאמרו על ידו במסגרת רצונו לעורר דיון בכיתה ולעודד מחשבה עצמאית בסוגיות שנויות במחלוקת, וכי דברים אחרים כלל לא נאמרו בכיתה. בפוסט שפרסמה בפייסבוק כתבה אחת מתלמידותיו: "הוא עשה משהו שלא כל מורה יעז לעשות: להעמיד את התלמידים מול מידע שלא תמיד נוח לשמוע… הוא פתח בפנינו עולם שלם של דעות ומחלוקות, שמדינת ישראל, הממשלה, התקשורת ומערכת החינוך מנסות להצניע. ואת האדם הזה החליטו לתלוש מתפקידו".

"פרשת מאיר ברוכין" החדשה, כמו פרשת אדם ורטה מינואר 2014 שעוררה סערה ציבורית ואף הגיעה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת, מעלה שוב שאלות קריטיות בדבר חופש הביטוי של מורים ולגבי מהות החינוך לחשיבה ביקורתית ולתודעה פוליטית המצופה על פי חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך. התנכלות וסנקציות מצד מערכות ציבוריות, הורים ומשרד החינוך מסמנות גבולות צרים מאוד לזכותם של המורים לחופש הביטוי וליכולתם להקנות לתלמידים ידע ומיומנויות לחשיבה ביקורתית ועצמאית. יתרה מזו, מקרים כגון אלה מחזקים ביתר שאת את האפקט המצנן ביחס לחינוך פוליטי-אזרחי. אלפי מנהלים ומורים העדים להשתלשלות האירועים עלולים להפנים את המסר הבלתי כתוב ממשרד החינוך לעובדי ההוראה, לפיו מי שרוצה ליהנות מ"שקט תעשייתי" ולהבטיח את מקומו – ירחק מן הסְבַךְ הטעון והמורכב של דיון בסוגיות שנויות במחלוקת בכיתה, במיוחד אם כלולים בו מסרים שנוגדים את הנרטיב הקולקטיבי הרשמי. על אחת כמה וכמה, ייטב לו אם ירחק מהבעת עמדותיו האישיות, אם הן חורגות מן הקונצנזוס. אולם אל לנו לשכוח, כי הבעת דעה במסגרת שיח חופשי היא מנשמת אפה של הדמוקרטיה. אל מול האינטרס של המערכת לשמור על הדברים עמומים ומעורפלים, חשוב לדעת מה המעט שאסור ומה שפע המותר בהתבטאויות של מורות ומורים בכיתה ומחוצה לה.

בימים אלה לומדים התלמידים לבחינת הבגרות באזרחות. הם משננים מושגים ולומדים על גישות חברתיות ועל שסעים בחברה הישראלית. הם נדרשים לענות על שאלות הנוגעות לזכויות אדם ולערכים דמוקרטיים כמו פלורליזם, חופש המחשבה והדעה וחופש הביטוי. מהלך סיום העסקתו של ברוכין על רקע התבטאויותיו בכיתה ופרסומיו בדף הפייסבוק שלו, מזמן לנו הזדמנות לקיים עם התלמידים והתלמידות דיון מעמיק בנוגע להתנגשות שבין החומר התיאורטי של לימודי האזרחות לבין המציאות. כשמדברים על פלורליזם, אי אפשר לשמוע בכיתה רק חלק מן הדעות. אם עוסקים בחופש הדעה ובחופש הביטוי, אסור להתעלם ממקרה שבו מורה מאבד את משרתו על רקע הבעת דעותיו בכיתה והתבטאויותיו במרחב הציבורי, מחוץ לשיעורים, ואפילו אם הן רדיקליות.
אנו סבורות כי העלאת הנושא לדיון בכיתה בעת הזו חשובה ביותר, ומאמינות כי עצם השיח – בין אם שוללים את התנהלותם של המורה או של המערכת ובין אם רואים אותן לחיוב – מעורר לחשיבה ביקורתית ולעצמאות מחשבתית. אלה מתאפשרות רק במסגרת שיח פלורסליסטי, המאפשר את הבעד ואת הנגד, מקנה פרשנויות מגוונות לאירוע ומחייב התמודדות עם ערכים סותרים.

 תקציר ותרגול:
בחינת הבגרות באזרחות מתקיימת בחודש הבא. מהלך סיום העסקתו של מאיר ברוכין על ידי עיריית ראשון לציון ומשרד החינוך יכול להוות בסיס לשאלות תרגול לתלמידים/ות ולדיון חינוכי בכיתה. להלן תקציר האירועים, כטקסט שניתן לדון בו ולשאול לגביו מגוון שאלות בנושאים שונים הנלמדים בשיעורי אזרחות. בהמשך מוצעות שתי אפשרויות ללימוד הנושא בכיתה: האחת על ידי קריאת הקטע על ידי התלמידים/ות ומענה על שאלות במתכונת של מבחן הבגרות, והשנייה באמצעות ניהול דיון פתוח בכיתה.

מורה ותיק לאזרחות בבית ספר תיכון נהג לקיים עם תלמידיו דיונים על סוגיות חברתיות ופוליטיות שנויות במחלוקת, ובמסגרתם הציג בפניהם גם גישות ביקורתיות ואת עמדותיו האישיות. כך, למשל, בהתייחסו לדו"ח העוני של הביטוח הלאומי, הוא אמר כי מדינה שבה כל ילד שלישי חי בעוני "סובלת מריקבון", ובדיון על זכויות אדם ואמנת ז'נבה, הסביר כי צה"ל "מתחזק כיבוש" בשטחים. בעמוד הפייסבוק שלו פרסם המורה פוסטים רבים העוסקים במדיניות ישראל בשטחים, בנכבה, ובביקורת כלפי ראש הממשלה והמערכת הפוליטית. בין היתר, הוא קרא בפייסבוק לסרב לשרת בצה"ל, ואף התייחס בכמה פוסטים לטייסים של חיל האוויר כ"רוצחי ילדים".
אחת האמהות שהתלוננו נגד התנהלותו של המורה, ציינה כי חורה לה שדווקא המורה לאזרחות, "שצריך לעודד את התלמידים לאהוב את המדינה ויהי מה, חרף מגרעותיה, אינו עושה זאת… יש לנו ארץ נהדרת למרות הכל". בעקבות התלונות, זומן המורה לשימוע בעירייה לקראת השעייה מעבודתו. הוא הסביר כי חלק מהדברים בהם הואשם נאמרו בשיעורים על זכויות אדם ומגילת העצמאות במטרה לעורר דיון והוצאו מהקשרם, וכי יש דברים שכלל לא אמר בכיתות. בשימוע סוכם על הפסקת עבודתו לאלתר, תוך תשלום שכר עד סוף השנה, ובנוסף נקבע כי הוא לא יוכל ללמד בשום בית ספר אחר בעיר.
לאחר שנפרד מתלמידיו, כתבה בפייסבוק אחת מתלמידותיו: "המורה שלי לאזרחות, שכמעט בכלום אני לא מסכימה איתו, הוא מבני האדם המיוחדים והמשובחים שיצא לי להכיר. מורה משכמו ומעלה. […] בשיעורים שלו דאג לעשות ולהעביר את הדברים שלא היינו שומעים אם הוא לא היה משמיע אותם. הוא עשה משהו שלא כל מורה יעז לעשות: להעמיד את התלמידים מול מידע שלא תמיד נוח לשמוע… הוא פתח בפנינו עולם שלם של דעות ומחלוקות, שמדינת ישראל, הממשלה, התקשורת ומערכת החינוך מנסות להצניע. ואת האדם הזה החליטו לתלוש מתפקידו". תלמידה אחרת כתבה: "הוא לימד אותנו איך לנהל דיון פורה ומכבד עם אדם שחושב אחרת ממך ואיך להסתכל על הצד האחר".

א. שאלות במתכונת מבחן הבגרות באזרחות:
1. ציין והצג את אחת הזכויות שבשמן ביטא המורה את עמדותיו בפייסבוק. הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי בקטע.
2. ציין והצג את העיקרון הדמוקרטי המופיע בדבריהן של התלמידות, בשמו בחר המורה להעלות דעות יוצאות דופן ומאתגרות בכיתה. הסבר על פי הקטע.

ב. ניהול דיון פתוח בכיתה:
– קוראים עם התלמידים/ות את הקטע שלמעלה.
– המורה תשאל: האם לדעתכם מורים רשאים להביע את עמדותיהם הפוליטיות בכיתה? האם הם רשאים להביע את עמדותיהם בפייסבוק?
ותרשום על הלוח בשני טורים:
נימוקים התומכים בזכותם של המורים להביע את עמדותיהם; נימוקים השוללים זאת.
– בדיון לאחר מכן תתייחס המורה למגבלות החלות על מורים/ות בביטוי עמדותיהם בכיתה בשם השיח הפלורליסטי (החובה להציג מגוון דעות, לקיים דיון פתוח, קשוב, שוויוני ולא מאיים, לקשור את הדיון לחומר התיאורטי הנלמד).
– בנוסף, המורה תתייחס לבעייתיות בעמדה השוללת את זכותם של המורים לבטא את עמדותיהם (האם מותר לשלול את הזכות להבעת דעה מעשרות אלפי בני אדם? איזה מסר זה מעביר בהקשר של חופש הביטוי והשתתפות אזרחית?)
– ניתן לשאול את התלמידים/ות: האם אתם מעוניינים בשיעורים שבהם מעלים לדיון שאלות פוליטיות? (כאן יעלו המושגים: חשיבה ביקורתית, מחשבה עצמאית, מעורבות חברתית ואזרחות פעילה – כל אלה כבסיס לשלטון-עם מושכל).