"ימי החירום של משבר הקורונה, ההוראות בדבר ריחוק חברתי, ההסתגרות בבתים והניסיון המתבקש לשמר שגרת לימודים אף בתקופה זו, חשפו והאירו תמונת מצב כואבת, המעידה על כך שבעשור השלישי של המאה ה-21 נותרים מאות אלפי תלמידים בצדי הדרך. זהו כשל מהותי של מערכת החינוך ופגיעה אנושה בזכותם לחינוך, לשוויון ולכבוד." (מתוך עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה)

התפרצות הקורונה ודפוס הלמידה המקוון מהבית חשפו, שוב, את הפערים העצומים בחינוך בין אוכלוסיות על רקע חברתי-כלכלי בישראל. ביום רביעי האחרון דן בג"ץ בשתי עתירות נגד משרד החינוך, שדרשו לתקן את האפליה במערך הלמידה מרחוק, אותן הגישו האגודה לזכויות האזרח בישראל יחד עם הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-24% ממשקי הבית עם ילדים אין חיבור לאינטרנט (21% ממשקי הבית היהודיים ו-51% מהערביים). ב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין ולו מחשב אחד (מתוכם כ-40% באוכלוסיה הערבית). רק ב-33.5% ממשקי הבית יש שני מחשבים ויותר. משמעות הנתונים, שאינם כוללים את אוכלוסיית התלמידים מבקשי המקלט וכנראה גם לא את ירושלים המזרחית, היא כי שכ-450,000 תלמידים (בכל גילאי חינוך החובה) נותרו מאחור בזמן שבתי הספר היו סגורים והלמידה בכל הגילאים עברה לדפוס מקוון.

משרד החינוך נערך זה מכבר להתאמת הלמידה למאה ה-21, ואוריינות דיגיטלית ושימוש באמצעים דיגיטליים הפכו בעשור האחרון לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. למרות זאת, לא קיימת אף תוכנית להנגשת הלימודים מרחוק לתלמידים ממשפחות קשות יום, שאין בביתם מחשב וחיבור לרשת. הדברים נכונים גם למערך הלמידה בחירום, שאף הוא אינו כולל התייחסות לסוגיה זו.

בעתירה לבג"צ דרשה האגודה, יחד עם העותרים הנוספים, לשפר את הנגישות של מאות אלפי תלמידים, בעיקר משכבות חלשות, שאין להם מחשבים, רשת אינטרנט בפס רחב או חיבור לחשמל. זאת, באמצעות מחשב לכל ילד בשגרה ובחירום, חיבור נמרץ לתשתיות, שידור השיעורים הווירטואליים בערוץ ציבורי, ולחלופין השלמת הלימודים והפערים לכל אלה שנבצר מהם להשתתף בתכנית הלימודים המקוונת, בין היתר גם קביעת מועדי בגרות מיוחדים.

הנתונים שפורטו בעתירה מצטרפים לדו"ח מקיף שנכתב על ידי צוות המומחים של המשבר בנושא חינוך, הסוקר את השפעתו של משבר הקורונה על מערכת החינוך הישראלית. מן ההקדמה למסמך עולה כי הפסקה ממושכת של הלימודים אינה פוגעת רק בלמידה, כי אם גם בכישורים החברתיים והרגשיים של התלמידים/ות. מצב מתמשך של פָּנדֶמיה מעלה את החשש לפגיעות מצטברות, אליהן חשופות בעיקר השכבות החלשות. עוד מצוין בדו"ח כי מוסדות בעלי ריכוז גבוה של תלמידים/ות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים מפער דיגיטלי לעומת מוסדות אחרים, ולפיכך מוגבלים ביכולתם להפיק תוכן חינוכי מותאם ללמידה מרחוק. יתר על כן, נמצא כי הלמידה מרחוק מעניקה יתרון לתלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ויכולות למידה עצמאיות, להם מאפיינים בעלי הטייה סוציו-אקונומית ברורה.

שאלות לדיון בכיתה:

• אילו פערים חשף משבר הקורונה ביחס לעקרונות השוויון והזכות לחינוך?
• על מי מוטלת האחריות להנגיש את החינוך באופן שוויוני?
• מדוע סבורים ארגוני החברה האזרחית כי המדינה צריכה לספק תשתיות חשמל/אינטרנט ואמצעים דיגיטליים עבור תלמידים משכבות חלשות?
• מה המשמעות של שוויון מהותי בהקשרים אלה?

לקריאה נוספת:

• המדינה בבג"ץ הלמידה מרחוק: העניים אשמים במצבם / גיל גרטל (פורסם בשיחה מקומית).
• משבר הקורונה והשפעתו על מערכת החינוך הישראלית – נייר עמדה / צוות המומחים של המשבר, צוות המומחים בנושא החינוך.