ביום שישי הקרוב, ה-7/6, יתקיים בתל אביב, כמדי שנה, מצעד הגאווה. נדמה שפעילות זו, אשר ישתתפו בה מאות אלפי אנשים, הפכה לעניין שבשגרה. בכך היא מסמלת לכאורה, את הפיכת סוגיית שוויון הזכויות עבור קהילת הלהט"ב לכזו שיש סביבה קונצנזוס מלא. דווקא משום כך – אנו מציעים בפוסט זה דיון כיתתי, על מנת לבחון לעומק סוגיה זו – האם אכן ישנה תמימות דעים סביב זכויותיה של קהילת הלהט"ב בישראל ?
מצעד הגאווה הראשון שהתקיים בעולם התרחש בניו יורק בשנת 1970. לאחר ששוטרים פשטו על בר גאה בשם "סטונוול", הכו ועצרו מספר רב של חברי הקהילה הלהט"בית, פשט גל מהומות בעיר. בעקבות המאורע, חברי הקהילה התאגדו והחלו במאבקם להכרה ולשוויון זכויות. שנה לאחר מכן, בחודש יוני, התקיים מצעד הגאווה בראשון בניו יורק.
מאז ועד היום, מצעד הגאווה מצויין בערים רבות בעולם ומלבד מצעד בעל אופי מחאתי ופוליטי, הוא חוגג את האהבה ובעיקר את החופש.
צילם: MGuillaume Paumier
אז בשביל מה בכלל צריך מצעד גאווה? למרות הלגיטימציה הרחבה שמקבל מצעד הגאווה השנתי בתל אביב, ערים שונות בארץ ובעולם עדיין נלחמות כנגד קיום המצעד. שנה שעברה במוסקבה, לדוגמא, החליט רוה"מ פוטין על איסור קיום מצעדי הגאווה למאה השנים הקרובות. היציאה מהארון היא לא חוקית בסנט פטרסבורג והיא מצטרפת לשורה ארוכה של חוקים מפלים כנגד הקהילה הלהט"בית ברוסיה כולה. בתגובה לחקיקה, פעילי זכויות אדם מרחבי העולם יצאו להפגין מול שגרירויות רוסיה וקראו לחרם תיירותי.
הפגנה באמסטרדם נגד החוקים ההומופובים ברוסיה. צילום: CharlesFred
לפני חודש, אוקראינה קיימה לראשונה מצעד גאווה בעיר הבירה קייב. המצעד היה אמור להתקיים כבר בשנה שעברה, אך בוטל לאחר שכ- מאה ניאו נאצים גלוחי ראש חיכו לצועדים ברחובות, מצויידים בכלי נשק. המצעד השנה אמנם לא קיבל אישור מבית המשפט, אך זכה להגנה משטרתית מכיוון שצעדו בו מספר שגרירים ממדינות מערב אירופאיות ומכיוון שאורגן על ידי ארגון אמנסטי. באוקראינה עברה פעמיים הצעת חוק הומופובית שקובעת מאסר של עד חמש שנות מאסר למי שיוצא מהארון או מגלה סולידריות כלפי הקהילה הגאה. כנגד החוק, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מנסים ליצור לחץ על אוקראינה בין השאר, באמצעות חתימה על עצומה.
ומה קורה אצלנו ?
בארץ פני הדברים נראים שונה, אך גם כאן חברי הקהילה הלהט"בית לא מרגישים בטוחים בכל מקום. התבטאויות שונות נשמעו לאחרונה בישראל כלפי הקהילה הגאה כדוגמת זו בבית האח הגדול, כשאחד ממשתתפי התכנית התבטא בצורה הומופובית כלפי משתתפת לסבית. דוגמא נוספת הינה הנערה שציירה את דגל הגאווה בבית ספרה וקיבלה על כך תגובות קשות. כמו כן, המצעד בירושלים מעלה תהיות רבות בנוגע לשאלה עד כמה החברה הישראלית סובלנית לקהילה הלהט"בית. רבים מתנגדים למצעד שנערך בכל שנה בירושלים וההתנגדות נובעת בעיקר מסיבות דתיות. לעומת המצעד בתל אביב, שחוגג את החופש, נהנה מקונצנזוס ומהווה אטרקציה תיירותית, המצעד בירושלים מוצג כמחאה פוליטית ומאבק על זכויות אדם. נשאלת השאלה למה לצעוד דווקא בירושלים? טענת המתנגדים הינה שהם מכירים בזכות הקהילה לבטא את עצמה ולמחות בעד זכויותיה, אך מדוע דווקא במקום הכי רגיש בעולם מבחינה דתית? תשובת הקהילה הלהט"בית המקומית הינה שגם היא מהווה חלק מהעיר המורכבת הזו, גם לה מגיע לממש את זכויותיה הבסיסיות בעיר בה חבריה וחברותיה גדלו וחיו כל חייהם. כמו כן – הם מכירים ברגישות שעולה מקיום המצעד בעיר כמו ירושלים ולכן דואגים להכריז שהמצעד יהיה צנוע יותר מבתל אביב. בנוסף עולה השאלה, האם מצעד מחאתי נועד להתקיים רק במקומות בהם הוא עובר בצורה חלקה ? האם זו לא בדיוק מהות המצעד- לדרוש את השוויון? להביע עמדה? להילחם על הזכויות שמגיעות לי?
כרזה שפורסמה בעיר ירושלים לפני מצעד הגאווה . צילם: עידן סופר
גם במקומות אחרים בארץ מושמעת התנגדות כלפי מצעד הגאווה, אך התמיכה שהקהילה מקבלת מחזקת אותה ומאפשרת לה לצעוד בראש מורם. דוגמא לכך היא המצעד באילת, בו ראש סיעת "אילת יהודית" מבקש לא לאפשר את קיום המצעד בעיר, אך תגובת מפיק המצעד מדגישה את חשיבות קיומו. "דעות כמו אלה שבאות לידי ביטוי מפי משה בן זיקרי הן הן הסיבה לכך שמצעדי הגאווה כה נחוצים ולכן, גם השנה נציין באילת את אירועי הגאווה ובכללם את התהלוכה ביום שישי".
גם בעיר אשדוד, בה השנה נערך מצעד הגאווה הראשון בעיר, נשמעו קולות התנגדות. אך ההתנגדות לא עוצרת את ארגון הנוער הגאה שבפעם הראשונה אירגן את המצעד. לדברי המארגנים, ישנה חשיבות רבה לקיום המצעד בעיר מכיוון שרוב בני הנוער הגאה בעיר בורחים לתל אביב כדי להרגיש שייכים ובטוחים יותר.
שאלות לדיון בכיתה:
– מהו חשיבותו של קיום מצעד הגאווה ?
– מהו לדעתכם ההבדל בין קיום מצעד הגאווה בתל אביב לעומת ערים אחרות בארץ ? האם לדעתכם הבדל זה הוא מוצדק ? הסבירו.
– מדוע ישנה התנגדות מיוחדת לקיום המצעד בירושלים ? מה דעתכם/ן בנושא ?
– כיצד אתם/ן רואים/ות את סוגיית שוויון הזכויות של בני ובנות הקהילה ? האם לדעתכם/ן מתקיים שוויון זכויות מלא עבורה ?
– האם עדיין יש מקום לקיים מצעד גאווה בעל אופי מחאתי בישראל ? הסבירו את עמדתכם/ן.
– לסיכום: חשבו על פעילות כיתתית העשויה לקדם את מאבקה של הקהילה הלהט"בית לשוויון זכויות.
למערך שיעור נוסף בנושא זכויות להט"ב.
עוד על המצעד בירושלים בסרט "ירושלים גאה להציג" מתוך אתר "מאקו".
ולסיום, אם היינו חיים בעולם בו להיות סטרייט היה להיות ה"שונה".
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=CnOJgDW0gPI[/youtube]
