ב-17/05 מצוין היום הבינ"ל למאבק בלהט"בפוביה (הומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה) יום זה הוכרז לראשונה בעולם בשנת 2005, אז הוא נקרא היום הבינ"ל למאבק בהומופביה. תאריך זה מציין את היום בו משרד הבריאות העולמי הוציא את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות. מאז ועד היום דברים השתנו-  מדינות רבות נפתחו יותר כלפי הומואים בפרט וכלפי להט"בים בכלל, אל מול מדינות שעדיין אוסרות אנשים בעלי נטייה חד מינית. בשנים האחרונות ניתן לראות מדינות מערביות מאשרות חוקים להט"בים ובכלל זה גם נישואים חד מיניים.

 רגע לפני שממשיכים צריך להבין כמה מושגים-

• הומוסקסואל- גבר הנמשך לגברים.
• לסבית- אישה הנמשכת לנשים.
• טרנסג'נדר- אדם אשר זהותו הביולוגית לא תואמת את זהותו המגדרית (למשל אישה שמרגישה שהיא גבר או גבר שמרגיש שהוא אישה).
• ביסקסואל- אדם הנמשך לשני המינים.

מצעד הגאווה בניו יורק
צילום: startout.org

בישראל המצב בשנים האחרונות הולך ומשתפר. זאת לאחר שביטלו את הסעיף בחוק האוסר על יחסי מין "שלא כדרך הטבע" ועל משכב זכר (בשנת 1988), וחוקקו עוד מספר חוקים בדרך למימוש שוויון הזכויות של הלהט"בים. עם זאת, הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה כיוון שישנן עוד סוגיות לא פתורות. למשל פונדקאות שמותרת בישראל רק לגבר ואישה, נישואים חד מיניים שלא מאושרים כרגע, ועוד. מעבר לכך להט"בים מתלוננים גם על אפליה מצד החברה למשל במקום העבודה וכמו כן אפשר לשמוע על תקיפות של להט"בים גם במקומות שבהם/ן נחשבים כבר "מקובלים" כמו בתל אביב.

האפליה חוצה נטיות ומגדרים. בהקשר זה, בולטת במיוחד הגזענות וההדרה המתקיימת כלפי קהילת הטרנסג'נדרים. בשנים האחרונות ישנן עדויות לא מעטות על תקיפות של טרנסג'נדרים בעוד שהמדינה לא תמיד מצליחה למנוע תקיפות אילו. בהקשר זה החליטו באגודת הלהט"ב כי הנושא שילווה את מצעד הגאווה בת"א השנה יהיה נראות טרנסית.

אנו מציעים לכם/ן, המורים והמורות, לקיים דיון כיתתי, לקראת היום הבינ"ל, על מנת להציף ולברר את עמדות בני הנוער בנושא, בדרך למטרה החינוכית- חברתית החשובה של מיגור תפיסות סטריאוטיפיות ,תפיסות המובילות בסופו של לאפליה והדרה של קהילת הלהט"ב. תמיד יש לקחת בחשבון- ייתכן מאוד ובכיתה תלמידים להט"בים, בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לא. חשוב להיות רגישים לכך , וודאי שלא "להשתמש" באף תלמיד שידוע כשייך לקהילה, כ"דוגמא" לצורך הדיון. (אלא אם הוא או היא  יוזמים/ות זאת בעצמם/ן). מצד שני- חשוב להבין כי הנושא עלול לעורר מבוכה מסוימת, שגם אותה יש להכיל ולהבין. (אלא אם אותה מבוכה מביאה להצפת עמדות קשות הפוגעות ישירות בתלמידים/ות בכיתה, לדוגמא הומור פוגעני).

באופן כללי- ישנה חשיבות גדולה שהדיון בכיתה יובל על ידי מי שנתפס כדמות חינוכית- ערכית , כ"אחר משמעותי" עבור התלמידים/ות בכיתה. בניגוד לגישה הגורסת  כי בנושאים רגישים (כגון גזענות) , עדיף שיטפל אדם חיצוני למערכת, המומחה לנושא, אנו טוענים ששיח שמטרתו  להנחיל ערכים ותודעה של שוויון וסובלנות, עדיף שיובל על ידי דמות מקובלת על ידי הילדים, כזו שמולה רגילים התלמידים/ות לדבר באופן גלוי, ב"גובה העיניים", ובאופן המעודד חשיבה ביקורתית. אלו הם מוטיבים קריטיים בדרך לעיצוב תודעה ערכית מכבדת של זכויות אדם בכלל, ומכבדת את זכותם לשוויון מלא של  קהילת הלהט"ב בפרט.

להלן הצעה למספר שאלות אפשריות לדיון בכיתה:

• האם אתם מכירים מישהו שהוא להט"ב?
• האם לדעתכם/ן מגיע ללהט"בים שוויון זכויות מלא? האם לדעתכם/ן יש מקום לאשר נישואים חד מיניים בישראל ? (הזכות לחיי משפחה). הסבירו מדוע.
• מדוע לדעתכם/ן, מצעד הגאווה 2015 יעמוד בסימן זכויות הטרנסג'נדרים/יות ?
• כיצד לדעתכם /ן על קהילת הלהט"ב לפעול על מנת להשיג שוויון זכויות מלא?
• האם נתקלתם או שמעתם על להט"בפוביה?
• איך אפשר להתמודד עם להט"בפוביה?
• האם לדעתכם/ן אנו עושים מספיק בבית הספר שלנו בנושא ? מה עוד ניתן לעשות?

לחומרים נוספים בנושא להט"ב לחצו כאן