מערכת החינוך השוודית מבוססת על הפילוסופיה שלכל התלמידים ישנה זכות זהה להתפתחות האישית ולחוויות הלמידה. זכות זו מצויה בסעיף 1 לחוק החינוך. הכללתם של כל התלמידים בעיקרון משמעותה היא שזכויות התלמידים הזקוקים לתמיכה מיוחדת אינן מובאות בנפרד. תכנית הלימודים הנוכחית לבתי ספר מקדמת את הרעיון שכל התלמידים יחונכו בכיתות כלליות או בקבוצות של ילדים. אם הדבר אינו אפשרי, על בית הספר לציין בבירור מדוע יש לשקול אפשרויות חינוכיות אחרות לתלמידים. זוהי נקודה פילוסופית חשובה לארגון בית הספר ולפעולה. דיונים קודמים התמקדו בתנאים מוקדמים לאינטגרציה. עכשיו הפוקוס השתנה הכלל הינו שילוב כל התלמידים והיוצא דופן הוא הצורך להצדיק אופציות נפרדות לתלמידים. תלמידים עיוורים או לקויי ראייה, אך ללא לקויות אחרות התחנכו בכיתות כלליות מאז 1988. עבור תלמידים עם לקויות למידה קשות ישנה תכנית מיוחדת בתוך בתי הספר הרגילים וקשורה קשר הדוק עם יתר הפעילויות של בת הספר. במסלולי ההוראה לחינוך מיוחד ישנם כיום שישה מסלולים הכוללים: שפה, כתיבה ופיתוח אוריינות, פיתוח מתמטיקה, חירשות או ליקויי שמיעה, ליקוי ראייה, ליקויי שפה וקשיי למידה קשים. יש גם חינוך פדגוגי מיוחד ללא כיוונים ספציפיים. וכל התחומים הללו הם במסגרת הרגילה של בתי הספר בהתאמה אישית לכל ילד/ה.
ובישראל "בשקט בשקט ובמהירות הבזק, ללא דיון ציבורי, מקדם שר החינוך נפתלי בנט הצעת חוק לתיקון חוק החינוך המיוחד, שתפגע אנושות בילדים עם מוגבלויות ועשויה לחרוץ את גורלם של עשרות אלפי תלמידים. הצעת החוק גובשה ללא שיתוף ארגוני הזכויות, ללא היוועצות עם נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, עברה במהירות הבזק את ועדת השרים לחקיקה ואף עברה קריאה ראשונה ללא דיון ציבורי. דיון בועדת החינוך של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית. הקואליציה לחיזוק החינוך הציבורי קוראת לועדת החינוך של הכנסת לעצור את המחטף." מרכז אדוה
לנייר העמדה המלא: http://bit.ly/2BQ8bJZ
בקואליציה לחיזוק החינוך הציבורי חברים הארגונים:
מרכז אדוה, הל"ה – למען החינוך, האגודה לזכויות האזרח בישראל, אגודת יהודי אתיופיה והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.