ב30 לאוקטובר, 2018 יתקיימו בישראל בחירות למועצות המקומיות. השנה, בהתאם למשב הרוח הפמיניסטי בעולם ובישראל, התפרסם קמפיין רב חשיבות של הרשות לקידום האישה שקורא לנשים להתמודד בבחירות למועצות המקומיות, זאת לאור היעדר נשים בעמדות מפתח במועצות ביחס לגברים. רק 2% נשים עומדות כראשות מועצות אזוריות ו14% מכלל חברי המועצה ברשויות המקומיות בישראל (לקריאה נוספת).

לאור נתונים אלו, הקמפיין של הרשות לקידום מעמד האישה נתפס כנדרש, הכרחי וחיובי אך עם זאת אי אפשר להתעלם מהיעדר הפניה לאוכלוסייה הערבית ככלל שמהווה 20.9% מהאוכלוסייה בישראל ולנשים ערביות בפרט. הקמפיין, שפורסם בשפה העברית בלבד אינו פונה לאוכלוסיות נוספות ורבות בחברה הישראלית בכך שלא הנגישו את הקמפיין בשפות נוספות, ובעיקר בשפה הערבית שמעמדה הוא שפה רשמית בישראל.

בכתבה שפורסמה ב28/5/2018 בעקבות הקמפיין, נשים רבות מהחברה הערבית יצאו נגד היעדר השפה הערבית בקמפיין, ונטען כי הרשות לקידום מעמד האישה צריכה דווקא לקדם ולפנות דווקא אל האוכלוסיות המוחלשות בישראל. הביקורת על הקמפיין מצטרפת לנתונים שמראים כי למרות שחלה עלייה בהשתלבותן של נשים ערביות בהשכלה הגבוהה, בשוק העבודה עלייה זו כמעט ולא באה לידי ביטוי והוא נמוך בהרבה ביחס לנשים יהודיות בישראל[1].

ההנחה כי השפה העברית פונה ומדברת באופן גורף כלפי כלל האזרחים בישראל היא פסולה ומעלימה עין במודע או שלא במודע, מקבוצות שונות שבונות את החברה הישראלית. קמפיינים לקידום ושילוב נשים מכל המגזרים בעמדות מפתח, הן במועצות המקומיות והן בשוק העבודה הוא צעד הכרחי למען השגת שוויון וצעד זה צריך לעמוד מאחורי כל קמפיין ובמיוחד קמפיין לקידום נשים

[1] http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/arabisraeliwomen.pdf