היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית

היום הבינלאומי למאבק בגזענות ומגפת הקורונה

פורסם בתאריך 23 במרץ 2020

כבכל שנה, ב-21 במרץ צוין היום הבינלאומי למאבק בגזענות, והפעם כשברקע מגפת הקורונה שהתפשטה ברחבי העולם. בחינת המגפה בהקשר זה, מאפשרת לנו להבין היבטים שונים של תקופתנו הקשורים בגזענות ובמאבק למיגורה.

בצד השלילי, ניתן להבחין בארץ ובעולם בהאשמות שקריות מבוססות גזענות שהתפרסמו ברשתות החברתיות. קודם כלפי הסינים, לאחר מכן כלפי האסייתיים בכלל, וכחלק מגל ההדף של האשמה כללית כלפי עמים או אזורים בעולם. זה הגיע, שלא במקרה, כלפי פליטים, אפריקנים, יהודים ועוד. גבולות הגזענות אינם ברורים בשעת משבר. וכשמאשימים קבוצה מסוימת, גזענים נוטים להכליל את הקבוצות שהם הכי שונאים, שנמצאות בקרבתם. כפי שנעמי קליין כותבת, לצד האקולוגיה הרדיקלית קיימים גם אקו-פשיסטים, התולים ב"באחרים" את כל ההאשמות על המצב בעולם. למרות שכיום כבר ברור שאין גבולות למגפה, חלק מצעדי המנע מצד ממשלות לאומיות נגד התפשטות נגיף הקורונה כוללים גם את סגירת הגבולות. תהליכים אלה עשויים להפוך את "האחר" שמעבר לגבול לאויב הפוטנציאלי. יתר על כן, בארה"ב ובארצות אחרות משמשת המגפה כאישור בדיעבד ללאומנות ושנאת זרים. באופן דומה, בישראל היא משמשת סיבה לסגר על הגדה המערבית ועל עזה, ואישור בדיעבד למציאות שקיימת כבר עשרות שנים. עוד חשוב לזכור בהקשרים אלה, כי המוחלשים ביותר בחברה – המודרים, העניים, המובטלים, בני אדם שתחת דיכוי מתמיד –  הם הפגיעים ביותר במצבים אלו. הם היו מודרים ועזובים לפני כן, והמשבר הנוכחי רק מאיץ את התהליכים שמהם סבלו עוד קודם.

יחד עם זאת, ולמרות מחיר המגפה, הרי שבצד החיובי חשיפת פגיעותה של האנושות חשובה מאוד כדי להבין לעומק את המשמעות של להיות אדם. כשמחנכים אותנו, ובייחוד את הצעירים, שחיי השפע, זילות חיי האדם ובמיוחד האינדיבידואליזם הם תופעות קבועות ובלתי משתנות, הרי באה המגפה ומחדדת את היותנו בני אדם. אדם – בשר ודם, נפש ותודעה, יצור פגיע, שחייב לא רק לחשוב על עצמו כי אם גם להיות חלק מאחרים, יהיו אלו אשר יהיו; המשפחה, החברים, הילדים, הזקנים והחלשים. כולנו מחוברים וכולנו מחויבים לא רק לעצמנו כפרטים, אלא לכל אדם באשר הוא אדם. אנו מחויבים לכך כדי לשרוד בעצמנו וגם כדי שבני אדם אחרים יוכלו לשרוד. במובנים אלה, כל הפעולות שכרגע אנו עוסקים בהן, משמירה על רווחת הקשישים ועד אלטרנטיבות לילדים ביום יום, הן מעשים שמלמדים אותנו שאין ברירה אלא לשתף פעולה ולמנוע בדידות. אנו עדים לדוגמאות כאלה שמתקיימות בכל העולם, וכל מעשה סולידרי מרגש כיוון שהוא מקטין את החשש מבדידות.

יתר על כן, נגיף הקורונה מלמד אותנו שלמרות השוני המבורך בינינו, אין הבדלים ביולוגיים מהותניים בין בני אדם. לא משנים הגבולות בינינו, צבע העור שלנו, התרבות וכיו"ב – כולנו חשופים לנגיף וכולנו יכולים, פוטנציאלית, לסבול מן המגפה. ככל שנתעמק יותר, נבין עד כמה הגזענות היא המצאה אבסורדית ומשוללת יסוד. המגפה מלמדת אותנו שכולנו שווים מולה, והווירוס הזה, כמו כל מחלה, אינו מוכן לקבל ואינו פועל לפי תורות גזעניות.

לקטע המלא »

תכלס, לא רואים עלינו שאנחנו גזענים: היום הבינלאומי למאבק בגזענות

פורסם בתאריך 20 במרץ 2019
חינוך נגד גזענות הוא בעצם חינוך לזכויות אדם, לדמוקרטיה, לרב-תרבותיות ולסובלנות. הוא כולל תהליך של למידה על הגזענות כתופעה חברתית הפוגעת בערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, ואת התובנה לקטע המלא »

מתמטיקה מעולם לא הייתה ניטראלית

פורסם בתאריך 21 במרץ 2018

מסי אייצק

על מתמטיקה, גזענות ומה שביניהם – לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות

מסי אייצק

בילדותי אהבתי מאוד מספרים, הם עזרו לי לשכוח את הקשיים ברכישת השפה העברית. אהבתי מאוד לתרגל מתמטיקה עם אבי, שלימד אותי פתרון בעיות במגוון שיטות שלמד באתיופיה. בבית הספר, למרות שהגעתי לתוצאות הנכונות במבחנים המורה לא נתנה לי ציון כמו ליתר התלמידים אלא דרשה ממני לשבת ליד שולחנה ולעשות מבחן חוזר. היא הסבירה שעליי לפתור את התרגילים בשיטה שהיא לימדה. מאז לא השתמשתי יותר בשיטות של אבי.

כשהגעתי לגיל שבו חילקו אותנו להקבצות, הופתעתי שלא שובצתי להקבצה הגבוהה, למרות שמתמטיקה היתה תחום שהצטיינתי בו. המורה הבהירה לי שאין לי סיכוי לעלות הקבצה, ושהדבר נעשה לטובתי האישית, כדי לאפשר לי חווית הצלחה. זו הייתה הנקודה שבה הבנתי שהמתמטיקה מעולם לא הייתה ניטראלית: המתמטיקה כדיסציפלינה והאופן שבו היא נלמדת הם בעצם השתקפות של יחסי הכוח, הערכים והסיפורים של האידאולוגיה השלטת. הצלחה במתמטיקה בבית הספר שבו למדתי הייתה שמורה לסוג מסוים של אנשים – ואני לא הייתי ביניהם.

"לובן" משפיע על התפיסה לגביי  יכולות של תלמידים/ות במתמטיקה. לימודי המתמטיקה מנציחים את הפריווילגיה "הלבנה" ומעמיקים פערים בין קבוצות. כאשר קוראים שוב ושוב  בעיתון על הישגים נמוכים בקרב הקהילה האתיופית בישראל, אין מנוס מכך שההטיות הללו יחלחלו בהדרגה למורים/ות, ישפיעו על התנהגותם וציפיותיהם ויעמיקו את הפערים. בעלי היתרון הלבן זוכים לתרגל מתמטיקה מתוחכמת ומהותית יותר כבר בבתי הספר היסודיים, ואת הפער שנוצר קשה לצמצם בהמשך. גם בסוגיית המגדר יש הטיות שליליות כלפי תלמידות לעומת תלמידים.

לקטע המלא »

נאבקים בגזענות ברשת : היום הבינלאומי למאבק בגזענות 2018

פורסם בתאריך 18 במרץ 2018

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ. השנה בחרנו לעסוק בסוגיה של גזענות במרחב הווירטואלי. אנו מזמינות אתכן/ם במיוחד ביום זה לעסוק בנושא החינוך נגד גזענות מזויות מגוונות. בערכה שערכנו עבוכם/ן השנה תוכלו למצוא מערכי שיעור בנושא גזענות ברשת בהתאמה לגלאים השונים. תוכלו כמובן גם להשתמש במגוון הערכות שפיתחנו ליום זה לאורך השנים (מצורפים בסוף הפוסט)

מערך שיעור לכיתות יסודי

מערך שיעור לחטיבות הביניים

מערך שיעור לכיתות התיכון.

אנו מאמינים כי כלים להתמודדות חינוכית עם גזענות צריכים להיות, ויכולים להיות מנת חלקו/ה של כל איש ואשת חינוך. מן המפורסמות היא שמדובר בסוג עבודה חינוכית מאתגרת מאוד, ארוכת טווח,  כזו הדורשת ליווי, רפלקציה ושיתוף פעולה, והמצריכה לא מעט יכולות התמודדות והכלה. אנו מאמינות בכן ומאחלות לכן הצלחה בעשייה מאתגרת וחשובה זו.

בברכה,

צוות חינוך, האגודה לזכויות האזרח.

לקטע המלא »