במהלך החודשים החולפים הדיון הציבורי הגובר סביב סוגיית מבקשי המקלט בישראל גובר ומעלה שאלות רבות על סוגיית ההגירה, גירוש ובעיקר על מצבה של דרום תל אביב. הדיון סביב מעמדם של מבקשי המקלט בישראל אינו ייחודי, שכן בשנים האחרונות העולם נמצא במשבר ההגירה הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. גל הפליטות העיקרי מאריתריאה וסודן לישראל החל ב2006 וכיום בישראל חיים 40 אלף מבקשי מקלט[1]. בעוד בעולם ההכרה במבקשי המקלט כפליטים עולה, בישראל מתקיימת מדיניות ברורה המסרבת לאפשר לאותם/ן מבקשי המקלט קיום אורח חיים נורמלי. המדיניות באה לידי ביטוי בתהליכי ביורוקרטיה ארוכים, פסילת בקשות מקלט ללא בדיקה[2], חוק ההסתננות, מתקני הכליאה סהרונים וחולות וכמובן ניסיונות הגירוש בכפייה. כל אלו הם פעולות שבבסיסן עומדת תפיסה גזענית, שכן בישראל חיים עשרות אלפי מהגרים לא חוקיים אך כלפיהן לא מופנית מדיניות קשה ומתישה כמו שחווים מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן. הכוננות והלחץ התמידי שתחתיו חיים מבקשי המקלט בישראל פוגעת בזכויותיהם ולקיים חיים שבשגרה כפי שמגיע לכל אדם ואדם, ללא הבדל, צבע, מין, דת, מגדר, לאום.
ההתקבצות של מבקשי המקלט בדרום תל אביב אינה במקרה אלא תוצר של מדיניות מכוונת, כך גם הקושי הכלכלי והבריאותי ובכך התגברה מצוקה חברתית כוללת בדרום תל אביב. הפתרונות שאפשר ליישם בנוגע לדרום תל אביב, מצוקת התושבים ומבקשי המקלט הם רבים ואינם כוללים בתוכם פגיעה בזכויותיהם של בני אדם. הפתרונות הועלו מכיוונים שונים, אך הממשלה וגופים עם אינטרסים כלכליים ופוליטיים דואגים כבר שנים רבות להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא או ליישם פתרונות לא הומאניים ולא לטובת החברה.
מכיוון שכל הפעולות הנוגעות למבקשי המקלט בישראל ומצבה של דרום תל אביב נוגעים לאינטרסים כלכליים ופוליטיים ומונעים מרעיונות גזעניים, עלינו כחברה ללמוד, לדבר ולפעול למען פתרונות שעלו על השולחן ואף לעלות פתרונות חדשים אשר יכללו בתוכם קבלה של מבקשי המקלט, הן כפליטים והן כבני אדם באשר הם תוך שיתוף פעולה עם תושבי דרום תל אביב, ושכל אלו לא יפגעו ממניעים ורעיונות שסותרים ופוגעים באותם אוכלוסיות.
בג"ץ 2445/18 המוקד לפליטים ולמהגרים נ' ראש הממשלה
לקטע המלא »ב 20 ליוני חל יום הפליט הבינלאומי, במועד זה נחתמה אמנת הפליטים שישראל הייתה מהמובילות לניסוחה וקבלתה. ציון יום זה נועד להצדיע לאומץ ולנחישות של פליטים, ולהתחייבות על השמירה על זכויות האדם של הפליטים וגינוי האלימות, המלחמות והדיכוי הממשיכים להפוך בני אדם לפליטים ברחבי העולם.
כ-60 שנה חלפו מאז ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים, כשהיא מהווה גורם חשוב במאבק למען זכויות פליטים ומבקשי מקלט. עם זאת, מדינת ישראל טרם אימצה חקיקה בנושא מתן מקלט לפליטים, בישראל חיים כיום כ- 40,000 מבקשי מקלט מאפריקה, מתוכם כ- 3,300 כלואים במתקן "חולות" שבנגב. ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ : לתקן את הליקויים במתקן חולות " הצפיפות המרובה במתקן, האיסור על הכנסת ציוד אישי, הציוד הבלתי מספק שניתן במתקן ע"י שב"ס, העדר פעילויות חינוך ופנאי לרבות העדרם של מחשבים וכן השירות המחפיר של רשות האוכלוסין וההגירה במתקן. הליכים אלה מתווספים לעתירה תלויה ועומדת ביחס לאיסור על הכנסת מזון למתקן". ב 18 ביוני יתקיים יום סולידריות לכלואים בחולות, מוזמנות להצטרף.
לקטע המלא »
