ביום זה מציינים פלסטינים אזרחי ישראל ופעילי זכויות אדם את יום האדמה, במחאה על מדיניות הפקעת הקרקעות, הריסת הבתים והאפליה המתמשכת של ישראל כלפי אזרחיה הערבים. אירועי יום האדמה התרחשו ב- 30.3.1976, במחאה על גל נוסף של הפקעת קרקעות מידי ערבים לטובת פרויקט יהוד הגליל. במהלך ההפגנות, נהרגו כ-6 אזרחים ערבים כתוצאה מאש צה"ל וכוחות המשטרה.
בחברה היהודית, הדיון סביב יום האדמה נע בעיקר סביב "גבולות המחאה" והחשש מגילויי אלימות של מפגינים שישתתפו באירועי מחאה שונים שיתקיימו ברחבי הארץ ובמדינות ערב השכנות. עם זאת, כמעט ולא נשמעים קולות המתייחסים להקשר הרחב בגינו מצוין יום זה- קרי, האירועים והתהליכים המתקיימים גם בימינו אנו ואשר הופכים את יום האדמה לרלוונטי מתמיד.
- יום האדמה הראשון, 1976
יום האדמה בהקשר רחב של אפליה מתמשכת
יום האדמה, אם כן, הוא יום המסמל את האפליה המתמשכת של אזרחי ישראל הערבים, בתחומי חיים רבים ומהותיים, כפי שקבעה ועדת אור שדנה בנושא בעקבות אירועי אוקטובר 2000. בפרספקטיבה של זכויות אדם, הוא אינו נקודת ציון על פני ההיסטוריה בלבד, אלא תהליך אשר נוצקים לתוכו תכנים עכשווים לגמרי. חוק ועדות הקבלה, אישור תכנית פראוור להעתקת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב והתיקון לחוק האזרחות, הינן דוגמאות לאותו הקשר רחב של אי שוויון מתמשך בין אזרחים ערבים ליהודים בישראל.
דמוקרטיה מהותית נבחנת, בין השאר, בהבטחת זכויות המיעוט ולא רק בשלטון הרוב, במעורבות אזרחית- פוליטית יומיומית ולא רק בקיומן של בחירות פורמאליות. יום האדמה, מזמן לנו כמחנכים/ות אפשרות לדון ולהעמיק בשני מאפיינים מהותיים אלה יחד. יש כאן הזדמנות לדון במימוש זכויות המיעוט על ידי חשיפה לסוגיה אזרחית המעודדת הבנה מורכבת ההכרחית לאזרחים בוגרים בישראל.
למערך פעילות בנושא
