האיומים האחרונים על חופש הביטוי – "משטרת מחשבות" או הגבלה לגיטימית ?

פורסם בתאריך 15 בינואר 2014

לאחרונה עלה לכותרת נושא חדש- ישן בישראל: גבולותיו של חופש הביטוי, זאת דרך שתי סוגיות מרכזיות שעלו לכותרות לאחרונה: 1. האם לעירייה מותר לגבות כסף מאזרחים המעוניינים לקיים הפגנה "בכיכר העיר" ? 2. האם יש לאסור על שימוש בסמלי שואה ובכינויים נאצים ?

סוגיות אלה אמנתם מתייחסות להיבטים שונים של חופש הביטוי, אך נמצאות תחת קורת גג אחת של  "איומים על חופש הביטוי". שתיהן משקפות תהליך רחב יותר של שחיקה בערכים דמוקרטיים, ומזכירות לנו כי כיום, בישראל, ערכי יסוד דמוקרטיים אינם מובנים מאליהם. דרך העלאת סוגיות אלה לדיון עם התלמידים, ננסה ללמוד מחדש מהן ההצדקות לקיומו של חופש ביטוי ומדוע הוא כה חיוני בדמוקרטיה מהותית. לשם כך, נזכיר מהם הצידוקים העיקריים לחופש הביטוי:

א. האדם הינו יצור תבוני, וככזה, אין למנוע ממנו להיחשף לעמדות שונות, גם אם הן שונות מאלו של השלטון. נקודת המוצא בדמוקרטיה  היא שאנשים מסוגלים לבחור מתוך ריבוי דעות במה שנכון עבורם. כמו כן – חופש הביטוי מאפשר לאדם מימוש עצמי, ופגיעה בזכות זו מהווה פגיעה בכבודו בחירותו.

ב. חופש הביטוי הכרחי לגילוי האמת: רק דיון חופשי מאפשר לגלות את העמדה המייצגת אמת. ייתכן, כי דווקא הדעה שהשמעתה נאסרה, היא הנכונה. ומצד שני, השקפה המבוססת על אמת תתחזק ותתגבר דווקא בעקבות עימות עם עמדה מנוגדת ושקרית.

ג. חופש הביטוי הכרחי להליך דמוקרטי תקין: הוא מאפשר לבקר את השלטון, לשנות את המציאות הפוליטית בדרכי שכנוע רציונאליות, ללא אלימות. מימושו עשוי למנוע עריצות שלטונית ופגיעה בו עלולה למנוע ביקורת חשובה על השלטון ובעלי הכוח.

מהו המחיר (הכספי)  של חופש הביטוי?

צילום: Avivi

צילום: Avivi

בחודש דצמבר האחרון, הגישה קבוצת אזרחים בקשה לעיריית תל אביב לקיים הפגנה ומיצג בכיכר רבין. על אף המדיניות הקיימת, בה אין דרישה לתשלום ממארגני הפגנות (אלא אם בקשו שירותים מן העירייה) דרשה עיריית תל אביב צ'ק בטחון על סה"כ 16,600 ₪. זאת בעקבות הערכת המארגנים כי בהפגנה ייקחו חלק יותר מחמשת אלפים איש. "אתה תיתן לי צ'ק ואם המשטרה תחליט שהיו רק 5,000 איש אתה תקבל את הצ'ק בחזרה" אמר סגן מנהל בתי העירייה לאחד מראשי המחאה.

בחברה דמוקרטית חופש הביטוי הוא ערך בסיסי שמבטיח את קיומה הליברלי. בג"צ  אף פסק ב- 2008 כי חופש הביטוי הוא ביסודו בעל אופי ציבורי פוליטי ולכן שימוש במרחב הציבורי הוא מתבקש (בג"צ 4846/08 עמותת עם כלביא נ' מפקד מחוז ירושלים). יש לזכור שאין מדיניות מוסדרת בחוק בנוגע למרחב ציבורי וחופש הביטוי, כמו להפגין כיכר רבין, ולכן מימוש חופש הביטוי דרך הפגנה תלוי פעמים רבות ברשות המקומית. האם זה אומר שלכל דעה וצורת התבטאות יש מקום במרחב הציבורי ? או שמא יש דברים שצריכים להישאר בין אזרח לחבריו? האם לעירייה יש את הזכות לקבוע מחיר כספי לחופש הביטוי והזכות להפגין בשטח ציבורי ? מומלץ לקרוא את ההתכתבות בין האגודה לעיריית תל אביב בנושא, וגם את הביקורת שמותח נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, על עיריית ת"א במהלך דיון בעתירה קשורה.

גם בדמוקרטיה יש גבולות ולכן, אל שאלות אלו מצטרפת שאלה עקרונית: האם נושא ההפגנה המדוברת רלוונטי לדיון? במידה ויש חשש להסתה לאלימות או גזענות, או המסר עצמו חותר תחת אשיות המשטר הדמוקרטי, אז כן- ניתן להטיל מגבלות. מקרה הבוחן האחרון היה הניסיון לארגן הפגנה נגד שחרור מחבלים, חיקוק עונש מוות חובה למחבלים (שרצחו), הגברת הגיבוי לצה"ל, משאל עם על בנוגע לשחרור מחבלים ללא דם על הידיים וכדומה. למרת שמסרים אלה אינם פשוטים, ויש שיאמרו אף מקוממים, אין בהם יסוד המאפשר את הגבלתם, שכן אין בהם מרכיב ברור  של הסתה.

שימוש בסמלי שואה- פוגעני ומקומם, אך האם פלילי ? 

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בחוק האוסר על שימוש בכינויים וסמלים נאציים, אלא למטרות לימוד, תיעוד, עבודה מדעית או דיווח היסטורי.  זאת חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה. קראו את נייר העמדה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לוועדת השרים, לפני ההצבעה, על מנת להבין את הטיעונים המגנים על חופש הביטוי, גם במקרה קיצוני זה. בין השאר, נטען כי "השואה תופסת מקום מרכזי בזיכרון ההיסטורי והתרבותי של תושבי מדינת ישראל . מדובר בנושא קשה וכאוב מנשוא, ושימוש בלתי רגיש בסמלי השואה אכן עלול לפגוע קשות ברגשותיהם של רבים. אולם, דווקא בשל חשיבות ומרכזיות השואה, חמור במיוחד הניסיון להכתיב מתי ובאיזה הקשר מותר להתייחס אליה. חופש הביטוי הוא הזכות להגיד דברים קשים, נוקבים ואפילו פוגעים. עוד נטען כי "מתנגדי ההתנתקות שעשו שימוש בטלאי הצהוב כדי למחות נגד מדיניות הממשלה; ההוגה פרופ' ישעיהו ליבוביץ' שנקט בביטוי החריף יודו- נאצים, ג'רי סיינפלד שעשה שימוש סאטירי במונח "נאצי" בתוכניתו, ואף ניצולי שואה שלבשו בגדי פסים וטלאי צהוב במצעד מחאה לפני שנים אחדות- כל אלה עלולים היו לרצות עונשי מאסר על פי הצעת החוק.."

הצעה לדיון  בכיתהdemonstration

– הציגו לתלמידים את עיקרי דרישות עיריית ת"א, כפי שניתן למצוא בכתבה הבאה. 

– האם לעירייה יש את הזכות לקבוע מחיר לחופש הביטוי והזכות להפגין בשטח שאינו פרטי? מה יהיו טענות העירייה לדעתכם/ן ?

–  האם צריך להיות קשר בין תוכן המסרים בהפגנה, לבין קבלת אישור על קיומה ? מתי כן צריך להיות קשר ? מתי לא ?

– מה הקשר בין גביית כסף עבור מימוש חופש הביטוי וההפגנה , ובין מימוש הזכות לשוויון ? (למורה- כוונו את התלמידים לחשוב על אזרחים שירצו להפגין אך ידם לא תהיה משגת עקב התעריף הגבוה..)

– הציגו לתלמידים את הידיעה הבאה בנושא הצעת החוק האוסרת על שימוש בסמלי שואה.

– מדוע לדעתכם מקודמת הצעת חוק זו ? על מה ועל מי היא מבקשת להגן ?

– איזו חשיבות כן יכולה להיות לשימוש בסמלי השואה בכל זאת ? (למורה- יש לכוון את התלמידים להצדקות של חופש הביטוי).

– מדוע לדעתכם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, טען באחת מפסיקותיו  כי "ההקבלה בין חייל גרמני וחייל יהודי צורבת את לבי. עם זאת אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אשר צריבת לב כזו היא לב ליבה של הדמוקרטיה" ?

למורה המעוניינ/ת לקיים שיעורים מעמיקים בנושא חופש הביטוי:

הצעות שונות לפעילות בנושא חופש הביטוי

מערך שיעור מלא  וכרזה חינוכית  המלווה את הפעילות.

 

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:, , ,

קטגוריות: הספרייה החינוכית שלנו,שעת אקטואליה

אפשרות התגובות חסומה.