שיעור באזרחות

פורסם בתאריך 23 בינואר 2014

אתמול נסעתי לכנסת. באו איתי שלושה תלמידים מכיתה י"ב, שניגשו בשבוע שעבר לבחינת הבגרות באזרחות. לקראת הבחינה תרגלתי איתם שאלות אינספור, שיננתי איתם מושגים, גישות ושסעים. בבחינה הם ענו על שאלות שנוגעות לזכויות אדם, לערכים דמוקרטיים, לגישות חברתיות ולשסעים בחברה בישראל. הצעתי להם לבוא איתי לחוות שיעור באזרחות, במקום שבו אמורים לחזות בדמוקרטיה בהתגלמותה.

בדרך לירושלים דיברנו על פרשת אדם ורטה, המורה שתלמידתו ספיר סבח טענה נגדו שהביע דעות שמאלניות בכיתה. שאלתי אותם מה דעתם על התנהלותה של סבח, טענותיו של ורטה ותגובתה של רשת אורט. כתגובה ראשונית, היה קל להצביע על חופש הביטוי, על פלורליזם ועל חופש המחשבה ולטעון שלא נפל פגם בהתנהגותו של ורטה. כשהגענו לדיון בוועדת החינוך שבו דיברו, בין היתר, חברי הכנסת עמרם מצנע (יו"ר הוועדה), שמעון אוחיון, יוני שטבון, אחמד טיבי, חנין זועבי וזהבה גלאון – עלו שוב שאלות. התלמידים הנהדרים האלה ישבו והקשיבו במשך יותר משעתיים לדיון מורכב, שבו דיברו תלמידות, מורים, מנהלים וחברות כנסת. התלחשתי איתם על משמעות הדברים, ניסיתי לאתגר את האמירות שנשמעו ולהשאיר מקום רב ככל הניתן לחשיבה ולתשובות שלהם. בדרך חזרה לבית הספר דיברנו עוד, וראיתי כמה הם מתלבטים בשאלות האלו. היו להם תשובות ושאלות מקוריות, מעניינות וסקרניות, וחשבתי לעצמי, איזה מזל שבחרתי להיות מורה.

ההתנגשות הזו, בין החומר התיאורטי של לימודי האזרחות לבין המציאות המפולגת והמפלגת שבה אנו חיים, מחייבת דיון מתמשך, בחינה עצמית ונכונות לשמוע בכיתה כל דעה, גם היא נדמית כמופרכת ונוראית. כשמדברים על שוויון, אי אפשר לוותר על שאלות הנוגעות לחברה הערבית בישראל, ליוצאי אתיופיה או לסוגיות מגדריות. כשמדברים על חופש הביטוי, אי אפשר להתעלם מתופעות כמו הצעות חוק האוסרות על שימוש בביטוי "נאצי". אין משמעות למושג "חברה אזרחית" בלי דוגמאות של ארגוני זכויות אדם ופועלם, הכולל ביקורת ומחאה על רשויות השלטון. ואם מלמדים על חירויות הפרט – חיוני לתאר מקרים שבהם מופרות חירויות כמו חופש המחשבה והדעה, כאן בישראל ולא במקום דמיוני.

מתחילת השנה הנוכחית אני נכנסת לכיתה כדי ללמד אזרחות. אין לי יכולת או רצון להשאיר מחוץ לחדר את מי שאני, ובכלל זה את דעותי הפוליטיות. אני מאמינה שהתלמידים/ות שלי חכמים, ואין להטעות אותם במחשבה שישנו חינוך ניטרלי, א-פוליטי. חומר הלימוד הוא פוליטי, המציאות היא פוליטית ועדיף להפנים את הידיעה הזו ולפעול בהגינות בתוכה, ולא לחיות באשליה שבית הספר יכול להיות אתר סטרילי. אני משתדלת להביא בפניהם את מגוון הדעות הקיים (ובעיקר לשמוע את דעותיהם, גם הן מגוונות ומעניינות), לבקש מהם לנמק ולבסס את ההצהרות שהם משמיעים, וכן – גם להגיד מה דעתי בעניין. זה מותר, זה רצוי (בעיני) וזה חיוני, על מנת לנהל דיונים כנים בנושאים שנויים במחלוקת ולעסוק בחינוך, לא רק בהוראה.

education.jpgתקציר ותרגול:

בחינת הבגרות באזרחות התקיימה זה לא מכבר. האירועים האחרונים, שתחילתם בבית הספר אורט טבעון וסופם עוד לא ידוע – יצרו בסיס לשאלות תרגול לתלמידים/ות. להלן תקציר האירועים, טקסט שעל בסיסו ניתן לשאול מגוון שאלות בנושאים שונים הנלמדים בשיעורי אזרחות:

מורה בבית ספר תיכון הביע את דעותיו הפוליטיות במהלך השיעור, בין היתר בנושא מוסריותו של צה"ל. אחת מתלמידותיו התלוננה כי הוא "מביע בשיעור דעות של שמאל קיצוני", וכי הוא השפילה ושם אותה ללעג בפני הכיתה. מכתבה פורסם בכלי התקשורת. המורה זומן לשימוע בבית הספר ודחה את הצעת הממונים עליו להתפטר. תלמידי בית הספר ארגנו הפגנת תמיכה במורה, ובהמשך הוא זומן לשימוע נוסף שטרם התקיים.

ועדת החינוך של הכנסת קיימה דיון בנושא הפרשה הסוערת, בו נכחו נציגי הרשת המעסיקה את המורה, כמה מתלמידיו של המורה, חברי כנסת ומורים אחרים. המורה עצמו לא נכח בדיון. התלמידים הביעו דעות שונות, חלקן תמכו בשיח פוליטי שקוף מצד המורה וחלקם לא, אך הובעה הסכמה רחבה על הלגיטימיות והצורך בהעלאת נושאים אקטואליים לדיון בכיתה. בסיום הדיון קרא יו"ר ועדת החינוך של הכנסת להשבת המורה לעבודה באופן מיידי.

מנכ"ל רשת בתי הספר בה מועסק המורה אמר כי:

"רשת אורט ישראל בערכיה ובנתינתה מעודדת ומאתגרת את תלמידיה לגיוס לצה"ל ואף מודדת את עשיית מנהליה באחוז הגיוס לצה"ל. לעניות דעתי אין לנו ארץ אחרת ולכן אמירה בפני תלמידים ש"צה"ל הינו צבא לא מוסרי" אינה ראויה במקומותינו ובחינוך שאנו מנחילים לדורות הבאים." "עם ישראל צריך להבין שיש גבולות ולא הכל אפשר לשחוט, לא באמירה ולא בחשיבה."

הפרשה סוקרה בהרחבה בעיתונות, והאגודה לזכויות האזרח פנתה לשר החינוך במכתב בו ביקשה כי יבהיר את מדיניותו בעניין זה, ידאג ליישום הליכים הוגנים כלפי מורים ויעודד עיסוק באקטואליה ובחינוך ערכי בבתי הספר.

חוזר מנכ"ל משרד החינוך מבהיר כי מותר למורה לנקוט עמדה בנושא שנוי במחלוקת, ובלבד שאין הוא מקנה לעמדתו מעמד של עמדה מחייבת.

הנושאים והמושגים הרלוונטיים בהם ניתן לדון, על בסיס הטקסט:

1. חופש הדעה והמחשבה

2. חופש הביטוי

3. חופש המחאה

4. הזכות לכבוד

5. תפקידה של התקשורת בדמוקרטיה

6. תפקידי ועדות הכנסת

7. תפקידם של ארגוני זכויות אדם בדמוקרטיה  – החברה האזרחית

 

 

 

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

קטגוריות: חומרי רקע,לא משויכים,שעת אקטואליה

אפשרות התגובות חסומה.