ב- 1 במאי 1889, פדרציית ארגוני העובדים בארצות הברית פתחו בשביתה כללית בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. השביתה לוותה בהפגנות ומהומות בהן נהרגו כ-7 שוטרים וכ-60 מפגינים, ובעקבות שפיכות הדמים, שינתה התנועה הסוציאליסטית את צבע דגלה לאדום. בעקבות אירועים אלו, החל מ-1889 ה-1 במאי מצוין רשמית ברחבי העולם ועל ידי האו"ם, כיום חג לפועלים .

תאריך זה מזכיר לנו  את זכויותינו בתחום העבודה, את החשיבות בדמוקרטיה שתשמור על זכויות אלו, בחוקים סוציאליים שייתנו משמעות למושג "חיים בכבוד". בישראל, שכר המינימום היום הוא 23.12 ש"ח לשעה, שווה ערך פחות או יותר למנת פלאפל ופחית קולה. במציאות של עבודת קבלן, ותנאים סוציאליים אשר ממש אינם מובטחים, חשוב שנזכור שגם השנה ה- 1 במאי הוא יום רלוונטי.

ע"פ סטטיסטיקות של ארגון ה- OECD, בישראל, העשירון העליון מרוויח פי 14מן העשירון התחתון. כלומר, 1% מן האוכלוסייה מרוויח למעלה מ- 40,000 ש"ח לחודש לעומת 52% שמרוויח כ- 5000 (OECD,2011). הנתונים הללו אינם מפתיעים, שכן אי השוויון בישראל הנו נושא המוכר לרבים.  נתונים פחות מוכרים מצביעים על כך כי "אף על פי שממוצע שנות הלימוד של אישה שכירה (14.2) גבוה מממוצע שנות הלימוד של גבר שכיר (13.8) ההכנסה החציונית לגבר עומדת על 7,000 ₪ שכיר לעומת 5,489 ₪ לאישה שכירה" (סקר הוצאות משק הבית, מכון אדווה). למרות שבישראל מספר כמעט זהה של גברים ונשים (עם יתרון קל לנשים) , למרות שבין עובדי ועובדות ישראל יש אחוזי השתתפות כמעט זהים (1.7 מיליון גברים לעומת 1.5 מיליון נשים) 66% מן המנהלים הם גברים לעומת, 34% נשים.

בעוד שגבר ירוויח 55.1 ש"ח ברוטו לשעה, תרוויח אישה רק 46.8.

בעוד ש- 76.7% מן השכירים בעשירון העליון יהיו גברים, 63.7% מן השכירים בעשירון התחתון הן נשים.

בעוד שברוב מדינות המערב שכרה של אישה נע בין 80%-95% משכרו של הגבר, בישראל שכרה של האישה הוא 70.6% מהגבר. (הלשכה לסטטיסטיקה 2011)

כלומר, בין הפועלים הרבים, ישנן גם המוני פועלות, שעבורן ה- 1 במאי עשוי לסמן לא רק את זכויות העובד אלא את הפערים שבין תנאי העובד ותנאי העובדת. הגישה הרווחת וההגמונית גורסת כי נשים עובדות פחות מפני שעליהן לדאוג למשפחה, מתעניינות או מוכשרות פחות לעבודה טכנולוגית, ואף פחות מוכשרות לניהול.  אלו הן רק חלק מהטיעונים הקשורים לתפיסה רחבה המנסה להסביר הבדלים ופערים שבין נשים וגברים בשוק העבודה. לא בכדי, ה"טיעון הביולוגי" מתערבב עם הטיעון החברתי בגישה זו. קשה עד בלתי אפשרי, להפריד בין השניים.

אך מה קורה כאשר ישנם  60 יום בחופשת הלידה עבור כל הורה ובנוסף 360 ימי חופשה בתשלום של 105-180 יורו? כאשר שמים דגש מגדרי בחינוך ובבתי הספר? כאשר מחליטים (2006) על יישום אג'נדה מגדרית בפוליטיקה ומגיעים ליחס של 45%/55% ייצוג גברים ונשים (בהתאמה) 4 שנים מאוחר יותר ? התוצאה היא שאישה מרוויחה 94% ממשכורתו של הגבר. כן, זוהי הדוגמה של שבדיה.  (Gender equality in Sweden).

עלינו לזכור כי דברים אלו אינם חקוקים בסלע וכמו בכל 'אפקט פגמליון'  (או נבואה המגשימה את עצמה) , גם כאן, הציפייה של ההגמוניה (הגברית) מנשים, ושל נשים מעצמן,  תקבע את המציאות שלהן בהקשר קריטי זה. כך, אנו מציינים לא רק את חג הפועלים אלא את חג הפועלות, את זכויות העובד והעובדת לקיום חיים בעלי שוויון זכויות, בעולם העבודה ומחוצה לו. עלינו, ועל תלמידנו ותלמידותינו, להבין כי המודעות לזכויותינו ודרישתם, היא שתביא לשינוי בשוק העבודה. מבחינה זו, אין כל חדש.

שאלות לדיון בכיתה:

מומלץ לקיים שיעור המתבסס על הנתונים בנושא  חלוקה המעמדית של  העבודה בישראל והפער המגדרי, ולפתח דיון כיתתי בנושא.

• מהן השאיפות המקצועיות של כל אחד בכיתה?
• האם את\ה חושב\ת שתוכל\י להגיע אליהם?
• מהם היתרונות ומהם המכשולים שעליך להתגבר עליהם בדרך לשם?
• האם אנחנו מבחינים בהבדלים בין שאיפות הקריירה העתידית של בנים ובנות ?
• האם יכולותיהם של בני הכיתה שונים מיכולותיהן של בנות הכיתה?
• האם לדעתכם/ן יש חוסר שוויון מגדרי בשוק העבודה בישראל?
• האם יש עבודות שנשים לא יכולות לעשות וגברים לא יכולים לעשות ?
• מהן הסיבות לדעתכם/ן שנשים מרוויחות פחות מגברים בישראל ?

ניתן להקריא את הנתונים בנושא שוויון מגדרי בשוודיה ולפתח דיון:

• מדוע לדעתכם/ן שוודיה מאפשרת את אותם מספר ימים לחופשת לידה לגבר ואישה?
• מה חוק זה מאפשר מבחינת יכול ואופי העבודה של ההורים?
• מדוע חשוב לדעתכם/ן חשוב היה לשבדיה להשיג שוויון מגדרי בקרב בעלי/ות התפקידים בפוליטיקה ?
• האם ומדוע לדעתכם/ן בכלל חשוב לשאוף לשוויון מגדרי ? כיצד זה עשוי לתרום לחברה בכללותה ?
• האם ניתן להשוות את הדרישה להשגת שוויון מגדרי למאבקים נוספים של שוויון ?

למערכי פעילות נוספים ומידע על האחד במאי לחצו כאן

למערכי פעילות נוספים ומידע על שוויון מגדרי לחצו כאן

 

 

 

 

 

נשים עובדות במפעל לייצור מטוסים ומכונות בארה"ב, מלחמת העולם השנייה.