שיעור בנושא ניצול בני נוער בעבודה

פורסם בתאריך 17 באפריל 2016

 

לכבוד האחד במאי 2016, מוצע לפניכם מערך שיעור שהאיגוד המקצועי לילדים, נוער וצעירים-הסתדרות הנוער העובד והלומד הפיק לטובת אתר הסדנא

© באדיבות הסתדרות הנוער העובד והלומד

 

ניתן להוריד את מערך השיעור גם בפורמט word

למורה:

באחד במאי בכל שנה מצויין ברחבי העולם יום הפועלים. ביום זה מציינים את החשיבות של זכויות העובדים ומעמד העובדים בארצות השונות ומביעים הערכה לאדם העובד ולערך העבודה. גם כיום, שנים רבות אחרי שנקבע כמועד, האחד במאי עדיין רלוונטי מתמיד- גם בישראל וגם לנוער.

רוב בני הנוער כיום, מעל 60%, לוקחים חלק בשוק העבודה. מתוכם, כ-83% מדווחים כי אינם מקבלים את מלוא זכויותיהם בעבודה. עבודה יכולה להוות דבר טוב ומבגר עבור הנערים העובדים, הזדמנות להיות עצמאיים ואחראיים יותר. עם זאת, כאשר הם עובדים בתנאי ניצול, נפגעת הן יכולתם להתפרנס בכבוד והן תחושת הערך העצמי שלהם והאמונה שלהם ב"עולם המבוגרים".

לבני הנוער עצמם ישנה יכולת גדולה מאוד להגביר את המודעות לזכויות בקרב חבריהם ולעודד אותם להגיש תלונה במידה ואינם מקבלים את מלוא זכויותיהם, ובכך ליצור שינוי ממשי בשוק עבודת הנוער ביישוב בו הם מתגוררים.

 

מטרות השיעור:

  1. התלמידים ישתפו בחוויותיהם כבני נוער בעולם העבודה.
  2. התלמידים ייחשפו אל תופעת ניצול בני הנוער העובדים, ויבינו כי מדובר בתופעה רחבה ונפוצה מאוד בשוק העבודה.
  3. התלמידים יכירו את יום הפועלים הבינלאומי- האחד במאי.

מהלך השיעור:

  1. פתיחה: מי מכם יודע מהו היום הבינלאומי שמצוין באחד במאי? זהו יום הפועלים הבינלאומי ובו עובדים בכל העולם מתאגדים ועורכים אירועים בשביל להביע את ערכם, לדרוש תנאים טובים יותר במקום העבודה, וכבוד על עבודתם.

בישראל יש כבר חוקים שקובעים מה התנאים המינימליים שכל עובד צריך לקבל, למה בכל זאת יש את יום הפועלים בישראל?

הרבה מהעובדים בישראל נתקלים בעסקים שלא שומרים על החוק. בנוסף לזה, עובדים רוצים לשפר את מצבם, להקים התאגדויות ולקדם את ערך העבודה בישראל.

  1. מקריאים לתלמידים היגדים בנושא חוויותיהם בעולם העבודה. מבקשים מהתלמידים להרים יד כאשר מוקרא היגד אשר נכון לגביהם. סופרים את מספר הידיים שהורמו ביחס לכל היגד ורושמים את התוצאות על הלוח.

מומלץ אחרי כל היגד לבחור מספר תלמידים ולבקש מהם לספר דוגמאות ולהתייחס לחוויותיהם הנוגעות לנושא.

  • כל מי שעובד בעבודה קבועה.
  • כל מי שעבד אי פעם, באופן זמני או קבוע.
  • כל מי שמתכוון לחפש עבודה בחופש.
  • כל מי שעבד פעם יותר מ-8 שעות ביום.
    • החוק אוסר על העסקת נערים יותר מ-8 שעות ביום.
  • כל מי שעבד פעם במהלך יום שבת.
    • החוק אוסר על העסקת נערים מתחת לגיל 18 בשבת.
  • כל מי שעבד אחרי השעה 23:00 בלילה.
    • החוק אוסר על העסקת נוער בשעות הלילה, במיוחד במהלך שנת הלימודים.
  • כל מי שקיבל שכר נמוך משכר המינימום.
  • שכר המינימום לשעה הוא: 18.82 ₪ לגילאים 14-15, 20.16 ₪ לגיל 16, 22.31 ₪ לגיל 17, 25 ₪ לגיל 18 ומעלה. (נכון עד חודש יולי 2016).
  • יש בני נוער שמקבלים שכר גלובלי ליום עבודה. במקרה כזה יש להנחות אותם לחלק את השכר היומי במספר שעות העבודה. אם הם מקבלים שכר מינימום או יותר זה תקין, אם פחות מדובר בעבירה על החוק.
  • כל מי שעבד בלי לקבל תלוש שכר.
    • יתכן שלא כל התלמידים יודעים מהו תלוש שכר, זוהי הזדמנות טובה להסביר להם, וכן ליידע אותם שחובה למסור להם תלוש עבור כל חודש עבודה.
  • כל מי שיודע לאן צריך לפנות אם פוגעים בזכויות שלו בעבודה.
    • הגוף היציג של בני הנוער העובדים הוא הסתדרות הנוער העובד והלומד ובאמצעותו ניתן לקבל מענה לשאלות, ליווי בפניה למעסיק לדרישת הזכויות וגם סיוע משפטי במידת הצורך. ניתן לרשום על הלוח את הטלפון לפניות – 1121 *.
  1. מציגים לתלמידים נתונים מתוך סקר בנושא עבודת בני נוער שנעשה בשנת 2014:

62% מבני הנוער בגילאי 14-18 הם חלק משוק העבודה

83% מבני הנוער העובדים דיווחו על פגיעה בזכויותיהם

35% מבני הנוער העובדים טוענים כי לימודיהם נפגעו עקב עבודתם

47% הרגישו כי עבודתם קשה להם מבחינה פיסית מעבר לסביר

18% נפגעו או נפצעו במהלך עבודתם

26% חשו מושפלים או מנוצלים במקום עבודתם

  1. דיון:
    • האם הנתונים האלה מפתיעים אתכם?
    • איזה תמונת מצב הנתונים האלה משקפים?
    • למה לדעתכם דווקא בני נוער הם אוכלוסייה שנפגעת יותר בתוך שוק העבודה? (חוסר מודעות לזכויות, תמימות, פחד מהמעסיקים, לא יודעים לאן לפנות)
    • האם בכוחם של העובדים לשנות את המצב הנוכחי, או שזה תלוי רק במעסיקים?
  2. סיעור מוחין- מה אפשר לעשות? מבקשים מהתלמידים להציע רעיונות לפעולות שהם בעצמם יכולים לעשות על מנת להפחית את הניצול בסביבתם.
  3. חידון אמריקאי- על מנת שהתלמידים יכירו את הזכויות שלהם דרך משחק מהנה, ניתן לחלק את הכיתה לשתי קבוצות ולערוך חידון קצר (מצורף כנספח א') כתחרות בין הקבוצות, כאשר כל תשובה נכונה מזכה את הקבוצה ב10 נק'.
  4. לסיכום, מחלקים לכל תלמיד מנשר זכויות של הסתדרות הנוער העובד והלומד (ניתן להזמין בטלפון 054-9732563 תומר ריבלין) ורושמים על הלוח את שלושת העצות הכי חשובות לנוער שעובד ואת מספר הטלמסר שבו ניתן לשאול שאלה או להגיש תלונה:
    • חשוב מאד לערוך רישום של שעות העבודה
    • חשוב מאד לדעת מי המעסיק ולשמור את הפרטים שלו
    • חשוב מאד לקבל ולשמור תלושי שכר ומסמכים נוספים
    • אפשר תמיד לפנות לאיגוד המקצועי לנוער באתר או בטלמסר 1121*

 

 

חידון אמריקאי בנושא זכויות נוער בעבודה

  1. מאיזה גיל מותר להתחיל להעסיק נוער?
  • א. גיל 15
  • ב. במהלך השנה מגיל 16 ובחופשים מגיל 14
  • ג. בקיבוץ מותר להתחיל להעסיק נוער מגיל 12, ובעיר מגיל 15.

חשוב להבהיר: שההגבלה היא על ההעסקה של נוער ולא על העבודה-. כלומר- על המעסיק ולא על העובד. עובד שעובד בגיל 12 לא עובר על החוק. מעסיק שמעסיק נער בן 12- כן עובר על החוק.

  1. מה שכר המינימום לגיל שלכם?
14-16 18.82
16-17 20.16
17-18 22.31
18 ומעלה 25

 

חשוב להבהיר: שכר מינימום הוא לא השכר שאמורים לקבל, הוא השכר הכי הכי נמוך שאפשר לתת. אגורה מתחת לזה זו עבירה.

  1. מה גובה הקנס שנותנים לעובד ששבר משהו?
  • א. חצי מהסכום של מה ששבר
  • ב. עשרה אחוז מהמשכורת החודשית של העובד ששבר
  • ג. כמה שהעובד והמעסיק מסכימים ביניהם.
  • ד. אסור להוריד לו קנס מהשכר.

חשוב להבהיר: למעסיק אסור להוריד קנסות מהשכר בכלל, ועד גיל 18- גם לא אמורים להוריד ביטוח לאומי ומס הכנסה. הדבר היחידי כמעט שמותר למעסיק להוריד במשכורת זה פיצוי על זה שהעובד התפטר בלי הודעה מראש.

  1. האם עובד צריך לקבל החזר כספי עבור הנסיעה לעבודה?
  • א. צריך לקבל החזר עבור כיוון אחד.
  • ב. לא.
  • ג. צריך לקבל החזר רק אם גר במרחק של מעל שתי תחנות אוטובוס/ 500 מטר ממקום העבודה.
  • ד. צריך לקבל החזר רק אם גר במרחק של 2 ק"מ ממקום העבודה.

חשוב להבהיר: כל עובד שגר מעל 500 מטר ממקום העבודה זכאי להחזרי נסיעות, גם אם הוא הלך ברגל/נסע באופניים/ באוטו של ההורים. אם עובד קיבל הסעות למקום העבודה על חשבון המעסיק- הוא לא צריך לקבל גם החזרי נסיעות. הסכום המקסימלי שהחוק מחייב מעסיק להחזיר זה 22.6 ₪.

  1. -כיצד ניתן לשלם לעובד את משכורתו?
  • א. רק בצ'ק
  • ב. במזומן, בצ'ק, בהעברה בנקאית או בשווי כסף.
  • ג. בכל אמצעי תשלום, כל עוד מקבלים גם תלוש שכר יחד עם שכר.

חשוב להבהיר: לפי החוק מותר לשלם בכל אמצעי, אבל חובה לתת גם תלוש שכר. בהרבה מקומות עבודה בהם משלמים במזומן לא מקבלים תלוש שכר ולכן זה צריך להדליק נורה אדומה- אבל זה חוקי לחלוטין.

  1. עד מתי העובד צריך לקבל את משכורתו?
  • א. עד העשירי לחודש הבא.
  • ב. עד התשיעי לחודש הבא.
  • ג. בסוף יום העבודה.
  • ד. תוך שבועיים מיום העבודה.

חשוב להבהיר: לדחות את תשלום העובד לאחר מכן זו עבירה על החוק שנקראת הלנת שכר. מותר כמובן לשלם גם לפני.

  1. על כמה זמן עבודה צריך לקבל העובד הפסקה?
  • א. אם עובד יותר מ 6 שעות
  • ב. אם עובד יותר מ 3 שעות
  • ג. אם עובד יותר מ 5 שעות

חשוב להבהיר: עובד שהמשמרת שלו ארוכה יותר מ6 שעות זכאי לקבל הפסקה של חצי שעה רצופה ועוד רבע שעה בנוסף לזה.

  1. כמה משמרות התלמדות שלא מקבלים עליהן שכר צריך לעשות ?
  • א. אחרי 3 משמרות התלמדות צריך כבר לקבל שכר.
  • ב. אחרי 5 משמרות
  • ג. אין דבר כזה לעבוד בלי לקבל שכר.

חשוב להבהיר: על כל עבודה צריך לשלם, גם על התלמדות, גם על ישיבות עבודה, גם על הכנות לעבודה. גם תוך ההכשרה של העובד צריך לשלם לו שכר.

  1. מה השכר שמגיע בלילה?
  • א. 150%
  • ב. 125%
  • ג. 200%
  • ד. שכר כמו ביום

חשוב להבהיר: טעות נפוצה היא שיש שכר מינימום אחר בלילה ונערים הולכים לעבוד לילות בגלל שהם חושבים שהם יקבלו יותר ואחר כך מתאכזבים. יש הרבה מקומות עבודה שמתגמלים עובדים במשמרות לילה כדי שיסכימו לעבוד, אבל זה לא חובה.

  1. כמה וותק צריך בשביל להיות זכאי לפיצויי פיטורים?
  • א. חצי שנה
  • ב. שנה
  • ג. לא עניין של ותק

חשוב להבהיר: אחרי שנה של עבודה, עובד זכאי לפיצויי פיטורים במידה ומפטרים אותו. מי שמתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורים- לא משנה כמה זמן הוא עבד (חוץ ממקרים חריגים של הרעת תנאים משמעותית או גיוס לצה"ל).

  1. אחרי כמה זמן מגיע לעובד גמול על שעות נוספות?
  • א. אחרי 12:00 בלילה
  • ב. אחרי 10 שעות עבודה
  • ג. אחרי 8 במשמרת יום ו7 במשמרת לילה

למדריך- יש כמה חריגים לחוק הזה שחשוב לבדוק אם הם חלים על מקום העבודה שהנער עובד בו.

אולמות אירועים- לפי ההסכם הענפי משמרת לילה היא 6 שעות ולכן צריך לשלם שעות נוספות החל מהשעה השביעית ולא מהשמינית.

מקומות עבודה שעובדים רק 5 ימים בשבוע- יום עבודה הוא 9 שעות, בגלל ששבוע העבודה קצר יותר. לכן צריך לשלם שעות נוספות רק החל מהשעה העשירית.

  1. האם מותר למנהל העסק לקחת את הטיפים?
  • א. רק אם הוא הודיע לך מראש שזה הנוהל
  • ב. באולמות אירועים לא ובמסעדות כן
  • ג. אף פעם לא
  • ד. תמיד כן

חשוב להבהיר: נושא הטיפים הוא באופן כללי תחום אפור והחוקים לגביו לא ברורים. מה שברור זה שבאולמות אירועים אסור למעסיק לקחת את הטיפים (לא הכלליים ולא האישיים). במסעדות זה חוקי שהמסעדה תדרוש מהמלצרים להביא את הטיפים שלהם למסעדה- למרות שזה מאד לא נעים. אם יש לחניכים שאלות נוספות על טיפים כדאי להפנות לייעוץ של האיגוד המקצועי לנוער.

האיגוד המקצועי לילדים, נוער וצעירים-הסתדרות הנוער העובד והלומד

semel noal print-04

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:

קטגוריות: חומרי רקע,מועדי זכויות אדם,מערכי פעילות,שעת אקטואליה

אפשרות התגובות חסומה.