הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

יום זכויות האדם הבינלאומי 10/12/16 הזכות לדיור

פורסם בתאריך 5 בדצמבר 2016

כמידי שנה ב- 10 בדצמבר, בישראל ובעולם מציינים את יום זכויות האדם הבינלאומי. ביום זה, בשנת ההכרזה 1948 התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, בה מופיעות הזכויות השונות עליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. גם מדינת ישראל בין שאר מדינות העולם חתמה ואשררה אמנה זו.

הפרויקט המשותף של מחלקת החינוך באגודה והמטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך לציון יום זכויות האדם הבינלאומי הפך מכבר למסורת, כאשר בכל שנה נבחרת זכות אדם אחת מרשימת הזכויות באמנה כנושא הדגל לציון היום במערכת החינוך.

השנה נבחרה הזכות לדיור: לכל אדם זכות לקורת גג שתאפשר לו לקיים את חייו בפרטיות, שיהיו בה תנאי מחיה נאותים, ובסביבה עם נגישות לתעסוקה, לתשתיות ולשירותים חברתיים. על המדינה מוטלת החובה להבטיח, כי לכל אדם תהיה נגישות לדיור בר השגה – דיור שאפשר לעמוד בעלותו בלי לפגוע בצרכים חיוניים אחרים.

הזכות לדיור הינה אחת משורה של זכויות חברתיות והיא אינה מעוגנות במפורש בחוקי היסוד של המדינה, כמו קבוצה אחרת של זכויות "אזרחיות ופוליטיות" המעוגנות בשני חוקי היסוד שחוקקה הכנסת בשנת 1992 אולם בהקשר זה נציין את פסק הדין שניתן ביום פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון , השופטת דורית בייניש במסגרת פסק הדין (חסן) קבע לראשונה בית המשפט כי אין אבחנה בין זכויות חברתיות לזכויות אזרחיות מבחינת חובת המדינה לממשן ולהקצות להן תקציבים. הבנה זו הלכה והתרחבה במדינות שונות במערב ובקהילת זכויות האדם בעשורים האחרונים, אך עד עתה לא הייתה קביעה ברורה כזו של בית המשפט העליון, ולכן מדובר בצעד משמעותי מבחינת ההגנה על זכויות חברתיות.

לפני לא הרבה שנים הזכות לדיור הייתה זכות לא מוכרת כל כך והמושג "דיור בר השגה" לא היה שגור בפי הציבור, אבל המהפכה החברתית של קיץ 2011 הביאה את העיסוק בזכות לדיור לסדר היום הציבורי והחברתי. מחאה זו הייתה מהגדולות שידעה המדינה. הנושא שהצית את המחאה היה שוק הדירות השכורות והעלייה האסטרונומית במחירי השכירות מחד והאמונה של רבים שאבדו סיכוייהם לרכוש דירה בבעלותם מאידך.

המחאה חשפה את מידת החשיבות שמייחס הציבור לסוגיית הדיור ואת אי שביעות רצונו משינויים דרמטיים שחלו במדיניות הדיור, שתוצאותיהם היו עלייה ניכרת במחירי הדיור, מחסור בפתרונות דיור למיעוטי הכנסה ומצוקת דיור אשר הולכת וגוברת עבור רבים ממעמדות הביניים.

במשך שנים נקטו ממשלות ישראל במדיניות שהובילה להרס הדיור הציבורי: המדינה לא חידשה את מאגר הדירות בדיור הציבורי והקפיאה את חוק הדיור הציבורי (זכות רכישה). התוצאה הייתה ירידה קבועה במספר הדירות הזמינות לזכאים, והפיכת הדיור הציבורי לפתרון עבור קבוצת אוכלוסייה קטנה מאוד העומדת בקריטריונים מצומצמים ביותר. להמשך…

האם מערכת המשפט נאבקת באפליה בדיור? מערכת המשפט פועלת להגן על הזכות לשוויון בתחומים רבים, אולם כשזה מגיע לתחום הדיור, המאבק חסר פשרות בהפליה מפנה את מקומו למדיניות משפטית זהירה, המנסה להלך בין הטיפות, ואשר מבטאת למעשה כניעה לדפוסי המגורים הקיימים, ולרצון של החזקים בחברה לשמר את ההפרדה והסגרגציה: בוודאי שבין ערבים ליהודים, אך גם בין קבוצות שונות בתוך הרוב היהודי, למשל דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחים, ותיקים ועולים, עשירים ומעוטי אמצעים. להמשך…

הזכות לדיור היא זכות בסיסית ועל המדינה מוטלת האחריות העליונה לייצר תנאים שיאפשרו דיור בר השגה בסביבת מגורים טובה, למנוע היווצרות של ערים לעשירים במרכז ופריפריה ענייה. המדינה נדרשת לתת פתרונות דיור אמתיים למי שידו אינה משגת ויש מגוון של כלים לעשות זאת. למשל: על מנת לממש את הזכות לדיור על המדינה לקחת אחריות ולנקוט צעדים ממשיים במעורבות ישירה או ברגולציה. הממשלה יכולה להחליט שבכול פרויקט מגורים במדינה יהיה אחוז מסוים של דיור בר-השגה ודיור ציבורי. הממשלה יכולה להסדיר את שוק השכירות ולפתיח פרויקטים להשכרה ארוכת טווח. הממשלה יכולה לחזור לבנייה ציבורית של פרויקטים בתמהיל דירות מגוון, היא יכולה לקדם פרויקטים של בעלות משוטפת שתאפשר רכישה מדורגת של הדירה למי שאין הורים עשירים, הממשלה יכולה להשקיע בחיזוק ובהתחדשות הפריפריות הוותיקות, שם השוק הפרטי לא מתעניין, במקום להשקיע ביישובים קטנים ואליטיסטיים. להרחבה….

הזכות לדיור 2016

 

 

פעילות לתלמידים בבתי הספר היסודיים : מערך ליסודי – כיתות ג'-ו'

פעילות לתלמידים בבתי הספר העל יסודיים:  מערך לעל יסודי

כרזת יום זכויות האדם 2016 תשע"ז

חוזר מנכ"לית משרד החינוך

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בברכת יום זכויות אדם שמח לכולנו!

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח

לסיוע, ליווי וייעוץ בחינוך לזכויות אדם – פנו אלינו: naomi@acri.org.il

חופש הביטוי במערכת החינוך: ניירות עמדה

פורסם בתאריך 1 בנובמבר 2016

 

 

 

הזכות השווה לביטוי תרבותי

פורסם בתאריך 26 באוקטובר 2016

pasted image 0

"ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב" (ר' יהודה הלוי)

בפוסט מרגש וחשוב כותבת המוסיקאית רקפת אמסלם על יחסה לריבוי התרבויות בישראל, ההופכות חלק מזהותה ומתהליך היצירה שלה.

"אני גם וגם וגם – אוהבת את השפה העברית במיוחד באותיותיה הגרוניות ח' ו ע', מתרגשת לשמע השפה הערבית ואוהבת לכתוב אותה באותיותיה המסתלסלות והחמות, מתפעלת מן השפה המרוקאית מהעושר שלה והצבעוניות, מתגעגעת לסבתי האשכנזיה שאהבה אותי וטיפחה אותי כששומעת את שפת האידיש. אוהבת את לד זפלין כששומעת "Stairway to Heaven" ובוכה כששומעת את היצירה April של סגול כהה. לבי מתרחב לשמע השיר של פאיזה אחמד Sit El-Habaib ונזכרת בתמונתה של סבתי הספרדייה השחורה הפשוטה וטובת הלב. מתפעלת מילדי המשפחה החרדית שלי מחוכמתם, ושמחת החיים שלהם ואוהבת לבקר את משפחתי המרוקאית בערב שישי. מרגישה בבית בכפר עוספיא אצל חברתי עולה – יא חביבתי, ומנהלת שיחות נפש עם חברותיי האנתרופסופיות. עורי מצטמרר לשמע ניגונו האשכנזי של אבי היקר בצלילי כינור נדירים, בוכה וצוחקת כשקוראת את שירת המשוררות המדהימות אליהן נחשפתי בשנה האחרונה איריס אליה כהן סהר עדס ד"ר צילה זן-בר צור חלי ראובן Sigalit Banai Yonit Palomba Naaman Claris Harbon Shira Ohayon  המביאות עולמות נשיים מורכבים ועמוקים ומתפעלת מעשייתן הנדירה של Shula Keshet ו Carmen Elmakiyes  ועוד נשים נפלאות מ"בית אחותי" – למען נשים בישראל. אני ממוצא אשכנזי ומזרחי מן שילוב שכזה וחיבורים של מזרח ומערב – נולדתי בישראל של שנות ה-70 וזיכרונותיי הם זכרונות של גם וגם וגם. שנים הזהות הזו בלבלה לי את הצורה – היום היא מנוף לחיבורים בעשייה המוזיקלית שלי. מנוף לחיבורים בין אידיש למרוקאית, בין עברית לערבית, בין גברים לנשים, בין חילוניים לדתיים, בין ישן לחדש, זו מן עשייה שכזו הדורשת התמדה, התעקשות, זו התחייבות לשפה של אהבה של חיבור בלי פירוד ואלימות. מרשה לעצמי להיות גם וגם וגם. מרשה לעצמי לחבר, לאהוב, ליצור מתוך המזרח והמערב, מתוך היותי בת אדם. מקדישה את השיר יידישע מאמע באידיש ובמרוקאית – מן חיבור שכזה ולהביא מסר של פיוס ואחווה בחברה הישראלית כי אנחנו לא באמת כל כך רחוקים"

נראה על פניו כי חזון מעשיר זה יכול  היה להיות נחלת כל אחד ואחת מאתנו, בין כיוצרים ובין "כצרכני תרבות" וכי מערכת החינוך הייתה יכולה לאמץ אותו כלשונו, אך בפועל המצב שונה.

כבר שנים רבות אנו עדים בחברה הישראלית לדיון ציבורי  סוער אודות הזכות השווה לביטוי תרבותי. קבוצות שונות בחברה טוענות לקיפוח מתמשך בחלוקת המשאבים הסימבולים והחומריים הניתנים לאזרחי המדינה לבטא את מחשבותיהם, רעיונותיהם, הנרטיבים ההיסטוריים שלהם ועוד. לעמדות אלו סימוכין ברורים במחקר הסוציולוגי, החינוכי והפוליטי. ראוי לציון בהקשר זה את הדו"ח שהוגש למשרד התרבות בשנת 2011 על-ידי קואליציית הארגונים "ליבי במזרח" – הקואליציה להקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל": המשך…

חוקי הטבע בשירות הגזענות

פורסם בתאריך 7 בספטמבר 2016

ד"ר גליה בונה

דבריו של המפכ"ל אלשיך עוררו דיון ציבורי חשוב והמחישו כיצד הגזענות הממסדית פועלת, ואיך מעשים גזעניים בשירות הציבורי מקבלים את הלגיטימציה שלהם מלמעלה. אך במקביל, הם אפשרו לנו לתייג את המפכ"ל כגזען, להתנער ממנו ולשחרר את עצמנו מאחריות. המשך…