ב-17/05 מצוין היום הבינ"ל למאבק בלהט"בפוביה (הומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה) יום זה הוכרז לראשונה בעולם בשנת 2005, אז הוא נקרא היום הבינ"ל למאבק בהומופביה. תאריך זה מציין את היום בו משרד הבריאות העולמי הוציא את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות. מאז ועד היום דברים השתנו-  מדינות רבות נפתחו יותר כלפי הומואים בפרט וכלפי להט"בים בכלל, אל מול מדינות שעדיין אוסרות אנשים בעלי נטייה חד מינית. בשנים האחרונות ניתן לראות מדינות מערביות מאשרות חוקים להט"בים ובכלל זה גם נישואים חד מיניים.

 רגע לפני שממשיכים צריך להבין כמה מושגים-

• הומוסקסואל- גבר הנמשך לגברים.
• לסבית- אישה הנמשכת לנשים.
• טרנסג'נדר- אדם אשר זהותו הביולוגית לא תואמת את זהותו המגדרית (למשל אישה שמרגישה שהיא גבר או גבר שמרגיש שהוא אישה).
• ביסקסואל- אדם הנמשך לשני המינים.

מצעד הגאווה בניו יורק
צילום: startout.org

בישראל המצב בשנים האחרונות הולך ומשתפר. זאת לאחר שביטלו את הסעיף בחוק האוסר על יחסי מין "שלא כדרך הטבע" ועל משכב זכר (בשנת 1988), וחוקקו עוד מספר חוקים בדרך למימוש שוויון הזכויות של הלהט"בים. עם זאת, הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה כיוון שישנן עוד סוגיות לא פתורות. למשל פונדקאות שמותרת בישראל רק לגבר ואישה, נישואים חד מיניים שלא מאושרים כרגע, ועוד. מעבר לכך להט"בים מתלוננים גם על אפליה מצד החברה למשל במקום העבודה וכמו כן אפשר לשמוע על תקיפות של להט"בים גם במקומות שבהם/ן נחשבים כבר "מקובלים" כמו בתל אביב.

המשך…

איך אפשר לחנך נגד גזענות ואפליה תוך לימוד תחומי דעת שונים בבית  הספר? כיצד על הגננת או המורה להתייחס לאמירה גזענית שנזרקת  לחלל הכיתה? מתי ואיך נכון לסטות מהפעילות המתוכננת ולעסוק במשמעות של התנהגויות גזעניות? ואילו מסרים, גלויים  וסמויים, מועברים בספרי הלימוד? על שאלות אלה, ועוד, עונה ספר חדשני וייחודי בהוצאת מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח – "שיעור לחיים- חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון". 

הספר מציג מגוון נקודות מבט המאתגרות תפיסות קיימות בנוגע לחינוך נגד גזענות, ומציע דרכי התמודדות אפקטיביות עם התופעה ונגזרותיה .הוא משלב תיאוריה ופרקטיקה המגובשות לתפיסה הוליסטית להתמודדות עם גזענות, כאמור, מגילאי הגן ועד התיכון. קובץ המאמרים והערכות חינוכיות נכתבו על ידי שורה של כותבים וכותבות מובילות/ים בתחום החינוך נגד גזענות – נשות ואנשי חינוך מהאקדמיה ומהשטח, ממוסדות חינוך  ומהחברה האזרחית.  כל ערכה חינוכית מהווה פרק נפרד בספר ומכילה מאמר מבואי המתייחס לערוץ הפעולה הספציפי, רעיונות פוטנציאליים לפעולה ואף מערכי פעילות המדגימים את השילוב של חינוך נגד גזענות בתחום הדעת. בערכה החינוכית שהפקנו לציון יום זכויות האדם הבינ"ל 2015, תוכלו להתרשם מרוח הספר ומחלק מהחומרים המופיעים בו.

כריכת הספר "שיעור לחיים". עיצוב: סטודיו אוסו באיו

צרו איתנו קשר לקבלת מידע והזמנת השתלמויות וסדנאות של מחלקת החינוך בנושא התמודדות חינוכית עם גזענות !

לפני חופשת הפסח ערכנו את הכנס המסורתי לציון היום הבינ"ל למאבק בגזענות,בשותפות עם המטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך ומכללת סמינר הקיבוצים. לאירוע הגיעו כ- 150 מורים/ות, סטודנטים/יות לחינוך ואנשי חינוך מהחברה האזרחית . בפתיחת הכנס הדהדו דברי העידוד והענקת הרוח הגבית להתמודדות עם גזענות בבתי הספר ובכיתות, מצדם של  ראש אגף רוח וחברה במשרד החינוך, אלירז קראוס, של מנהלת המטה לחינוך אזרחי, דנה פרידמן, וד"ר זהבה סמוחה ברקני מסמינר הקיבוצים. שרף חסאן, מנהל מחלקת החינוך באגודה, ברך את באי הכנס ודיבר על הצורך בעשייה מערכתית וכוללת מצד מערכת החינוך בנושא. בעקבותיהם, עלתה קבוצת דיבייט של תלמידי תיכונים שדנו בצורה כנה ומרשימה בשאלה- כיצד יש להתמודד עם תלמידים הנוהגים בגזענות ?

לאחר הדיבייט שמענו הרצאה מרתקת מפי הסוציולוג הפרופ' יהודה שנהב שהציע נקודת מבט מרחיבה מרחיבה למושג גזענות. ומצורף חלק קטן מתוך ההרצאה בסרטון-

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=-1qGRsiGDy4&list=UU83jkm8WfWulwpHIAd0Q1XQ[/youtube]

מרסלו וקסלר, ראש המחלקה לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים והיועץ הפדגוגי של מחלקת החינוך, קיים דיון מאלף בנושא התמודדות עם גזענות בכאן ועכשיו הכיתתי. במהלך פעילות זו עלו שאלות רבות מצד המורים והמשתפים בקהל אשר ביקשו לשתף בדילמות שלהם בנושא וביקשו מענה לסוגיות שהתעוררו בעקבות דברי וקסלר ושנהב.

בחלק האחרון של הכנס, התקיים פאנל נשות חינוך שעסק באתגרים ודרכי התמודדות בשטח. 3 השותפות לפאנל – רבאב נאסר, מנהלת תיכון ברמלה, רינה קמחי, גננת בעיר רמלה ואיריס הג'ר, מורה לאזרחות ומחנכת בתיכון בפתח תקווה, שיתפו באתגרים בהן הן נתקלות ביומיום, בדרכי התמודדות שלהן ובהתפתחות התודעתית האישית והמקצועית שלהן בנושא לגזענות ואופני ההתמודדות עמה. את הכנס חתמה רפרנטית המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים ושותפה בכירה בארגון הכנס ,ציונה כסיף, שהודתה לכל המשתתפים/ות ובאי/ות  הכנס, על מחויבותם למאבק חינוכי בגזענות.

במהלך הכנס חילקנו לנשות ואנשי החינוך את הספר החדש של מחלקת החינוך של האגודה לזכויות אזרח, "שיעור לחיים- חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון".

כמדי שנה , מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ.

תופעת הגזענות בצורתה הרחבה מוגדרת על ידי הסוציולוג הפרופסור יהודה שנהב כ- "ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס של תכונות סטריאוטיפיות המנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח הגזעני נתפסות תכונות אלו כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה". גזענות, אם כן, אינה מוגדרת כיום רק על פי מאפיינים ביולוגיים. היא עלולה להיות מופנית כלפי קבוצות שונות וה"אחר" למעשה יכול להיות כל אחד או אחת בחברתנו.

בימים אלו מחלקת החינוך מפיצה את הספר "שיעור לחיים"- חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון. הספר עונה על שאלות מגוונות כגון- איך אפשר לחנך נגד גזענות ואפליה תוך לימוד תחומי דעת שונים בבית הספר? כיצד על הגננת או המורה להתייחס לאמירה גזענית שנזרקת לחלל הכיתה? מתי ואיך נכון לסטות מהפעילות המתוכננת ולעסוק במשמעות של התנהגויות גזעניות? ואילו מסרים, גלויים וסמויים, מועברים בספרי הלימוד?

כריכת הספר "שיעור לחיים". עיצוב: סטודיו אוסו באיו

מה יש בערכה הנוכחית?

המשך…