ב-17/05 מצוין היום הבינ"ל למאבק בלהט"בפוביה (הומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה) יום זה הוכרז לראשונה בעולם בשנת 2005, אז הוא נקרא היום הבינ"ל למאבק בהומופביה. תאריך זה מציין את היום בו משרד הבריאות העולמי הוציא את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות. מאז ועד היום דברים השתנו-  מדינות רבות נפתחו יותר כלפי הומואים בפרט וכלפי להט"בים בכלל, אל מול מדינות שעדיין אוסרות אנשים בעלי נטייה חד מינית. בשנים האחרונות ניתן לראות מדינות מערביות מאשרות חוקים להט"בים ובכלל זה גם נישואים חד מיניים.

 רגע לפני שממשיכים צריך להבין כמה מושגים-

• הומוסקסואל- גבר הנמשך לגברים.
• לסבית- אישה הנמשכת לנשים.
• טרנסג'נדר- אדם אשר זהותו הביולוגית לא תואמת את זהותו המגדרית (למשל אישה שמרגישה שהיא גבר או גבר שמרגיש שהוא אישה).
• ביסקסואל- אדם הנמשך לשני המינים.

מצעד הגאווה בניו יורק
צילום: startout.org

בישראל המצב בשנים האחרונות הולך ומשתפר. זאת לאחר שביטלו את הסעיף בחוק האוסר על יחסי מין "שלא כדרך הטבע" ועל משכב זכר (בשנת 1988), וחוקקו עוד מספר חוקים בדרך למימוש שוויון הזכויות של הלהט"בים. עם זאת, הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה כיוון שישנן עוד סוגיות לא פתורות. למשל פונדקאות שמותרת בישראל רק לגבר ואישה, נישואים חד מיניים שלא מאושרים כרגע, ועוד. מעבר לכך להט"בים מתלוננים גם על אפליה מצד החברה למשל במקום העבודה וכמו כן אפשר לשמוע על תקיפות של להט"בים גם במקומות שבהם/ן נחשבים כבר "מקובלים" כמו בתל אביב.

לקטע המלא »

כמדי שנה , מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ.

תופעת הגזענות בצורתה הרחבה מוגדרת על ידי הסוציולוג הפרופסור יהודה שנהב כ- "ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס של תכונות סטריאוטיפיות המנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח הגזעני נתפסות תכונות אלו כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה". גזענות, אם כן, אינה מוגדרת כיום רק על פי מאפיינים ביולוגיים. היא עלולה להיות מופנית כלפי קבוצות שונות וה"אחר" למעשה יכול להיות כל אחד או אחת בחברתנו.

בימים אלו מחלקת החינוך מפיצה את הספר "שיעור לחיים"- חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון. הספר עונה על שאלות מגוונות כגון- איך אפשר לחנך נגד גזענות ואפליה תוך לימוד תחומי דעת שונים בבית הספר? כיצד על הגננת או המורה להתייחס לאמירה גזענית שנזרקת לחלל הכיתה? מתי ואיך נכון לסטות מהפעילות המתוכננת ולעסוק במשמעות של התנהגויות גזעניות? ואילו מסרים, גלויים וסמויים, מועברים בספרי הלימוד?

כריכת הספר "שיעור לחיים". עיצוב: סטודיו אוסו באיו

מה יש בערכה הנוכחית?

אנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של תקופת בחירות, ומי כמוכם/ן המורים המורות, יודעים/ות, עד כמה היא משפיעה ומחלחלת גם לתוך הכיתות ובית הספר. האגודה לזכויות האזרח כגוף א- מפלגתי, יצאה בקמפיין תחת הכותרת: "זה לא מי- זה מה. בוחרים סדר יום לבחירות הקרובות". הקמפיין קורא למפלגות ליצוק תוכן ומהות לסיסמאות הגדולות ולדבר אלינו בגובה העיניים- לדבר זכויות אדם. הדרישה לתוכן בנושאי זכויות אדם יוצאת מנקודת הנחה כי שיקולי זכויות אדם, צריכים להיות מעמודי התווך ומעקרונות היסוד של כל אג'נדה פוליטית, ולכן גם בראש מעייניהם  של נבחרי הציבור ובוחריהם/ן.

מה יש בקמפיין ?

כתבנו ניירות עמדה בנוגע לסוגיות מרכזיות של זכויות אדם,  ושלחנו אותם לוועדות הכנסת, לחכי"ם ומועמדים מטעם המפלגות. בנוסף שלחנו שאלון למפלגות לבירור עמדותיהן בנוגע לאותן סוגיות  וביקשנו שיענו על השאלות ויתארו את דרך ההתמודדות שלהן עם הנושאים השונים בכנסת הבאה. יחד עם ארגונים שותפים, הוצאנו לפועל כנס בנושא חינוך לחיים משותפים.

כל זה במטרה אחת- לשים על סדר היום את זכויות האדם כאג'נדה מרכזית, להזכיר למועמדים השונים שעקרון זכויות האדם הינו עקרון יסוד בדמוקרטיה, לוודא עם אלו המבקשים להנהיג, כי עליהם  לצקת תוכן של זכויות אדם ולא רק סיסמאות, להראות כוונות אמיתיות לפעולות שיקדמו שוויון זכויות וקיום בכבוד לכל בני האדם בישראל. ולכן בנינו את סקר הבחירות הגדול ואנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסקר ולהשפיע על שלושת הנושאים שייבחרו ונדרוש מהפוליטיקאים לטפל בהם.

פרט לשאלון ולניירות העמדה השונים, תמצאו גם קישורים למערכי פעילות שכתבנו בעבר בנושאי זכויות אדם רלוונטיים:

הזכות לבריאות: בוחרים צדק חברתי בבריאות: לקריאת נייר העמדה בנושא הזכות לבריאות לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא הזכות לבריאות לחצו כאן או כאן.

הזכות לדיור: קביעת מדיניות דיור חברתית: לקריאת נייר העמדה בנושא מדיניות דיור חברתית לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא הזכות הדיור לחצו כאן או כאן או כאן.

הזכות לקיום בכבוד של אנשים שחיים בעוני: שירותים חיוניים, שירותי רווחה וטיפול במובטלים: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן. למערך פעילות בנושא עוני וקיום בכבוד, לחצו כאן, או כאן.

הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן.

קידום והגנה על זכויות עובדים: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא לחצו כאן.

עובדי קבלן והעסקה ישירה: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן.

המלצות לפתרון מצוקת תושבי השכונות ומבקשי מקלט: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא- לחצו כאן.

יישום דוח חיים משותפים במערכת החינוך: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא לחצו כאן. בנוסף, התקיים פאנל מועמדים לכנסת בנושא חינוך לחיים משותפים, בארגון פורום הארגונים לחיים משותפים, בו חברה גם האגודה לזכויות האזרח.  

איזה סוג של פעולה חינוכית ניתן לקיים בעזרת חומרים אלה ?

יום ירושלים המצוין בחגיגיות מחר, ה- 28 במאי, נקבע ע"י הכנסת ב"חוק יום ירושלים" , 1979. יום זה מציין את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית לאחר כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים. עיר ישראלית מאוחדת המשמשת לנו כבירה, כדוגמה וסמל לריבונות הישראלית. האמנם עיר מאוחדת תחת אחריותה של המדינה ושל עיריית ירושלים?  היכן בא לידי ביטוי אותו איחוד ? ובאופן מדויק יותר נשאל- האם ישנו מאמץ של ראשות העיר לטפל בבעיות השכונות השונות בשני חלקי העיר,  באופן הולם ושוויוני?

לפני הכל, חשובה ביותר העובדה, כי ירושלים המזרחית סופחה על ידי ישראל בניגוד לחוק הבינלאומי, ועל כן נתפסת בקהילה הבינלאומית כשטח כבוש, וודאי שנתפסת כך שעל ידי הפלסטינים.  לתפיסתנו, בכל שיעור שדן בסוגיות של ירושלים המזרחית, חשוב להביא בפני התלמידים את ההקשר הרחב בנוגע למעמדה הכולל של ירושלים. זאת, על מנת להימנע מ"נרמול" המצב, ומיצירת הנחת יסוד סמויה, כאילו טיפול מעמיק בתשתיות, והקצאת משאבים שווניוית יהוו את מכלול הפתרונות לבעיותיה של מזרח העיר, מעמדה החוקי, ומצב התושבים החיים בה.

המציאות המורכבת של ירושלים מציבה אל מול החברה הישראלית מראה, המעלה תהיות בנוגע לסוגיה מרכזית- כיצד אנו מגדירים את המונח 'אחריות', מונח שבהקשרה של ירושלים, ממשלת ישראל ראתה בעצמה אחראית על כל חלקי העיר,  כאשר הכריזה על איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי. האם עיריית ירושלים וממשלת ישראל, שדרשה ריבונות על שכונות ירושלים המזרחית, באמת מממשות הלכה למעשה את אותה אחריות ?