יום ירושלים – האמנם עיר מאוחדת ?

פורסם בתאריך 27 במאי 2014

יום ירושלים המצוין בחגיגיות מחר, ה- 28 במאי, נקבע ע"י הכנסת ב"חוק יום ירושלים" , 1979. יום זה מציין את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית לאחר כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים. עיר ישראלית מאוחדת המשמשת לנו כבירה, כדוגמה וסמל לריבונות הישראלית. האמנם עיר מאוחדת תחת אחריותה של המדינה ושל עיריית ירושלים?  היכן בא לידי ביטוי אותו איחוד ? ובאופן מדויק יותר נשאל- האם ישנו מאמץ של ראשות העיר לטפל בבעיות השכונות השונות בשני חלקי העיר,  באופן הולם ושוויוני?

לפני הכל, חשובה ביותר העובדה, כי ירושלים המזרחית סופחה על ידי ישראל בניגוד לחוק הבינלאומי, ועל כן נתפסת בקהילה הבינלאומית כשטח כבוש, וודאי שנתפסת כך שעל ידי הפלסטינים.  לתפיסתנו, בכל שיעור שדן בסוגיות של ירושלים המזרחית, חשוב להביא בפני התלמידים את ההקשר הרחב בנוגע למעמדה הכולל של ירושלים. זאת, על מנת להימנע מ"נרמול" המצב, ומיצירת הנחת יסוד סמויה, כאילו טיפול מעמיק בתשתיות, והקצאת משאבים שווניוית יהוו את מכלול הפתרונות לבעיותיה של מזרח העיר, מעמדה החוקי, ומצב התושבים החיים בה.

המציאות המורכבת של ירושלים מציבה אל מול החברה הישראלית מראה, המעלה תהיות בנוגע לסוגיה מרכזית- כיצד אנו מגדירים את המונח 'אחריות', מונח שבהקשרה של ירושלים, ממשלת ישראל ראתה בעצמה אחראית על כל חלקי העיר,  כאשר הכריזה על איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי. האם עיריית ירושלים וממשלת ישראל, שדרשה ריבונות על שכונות ירושלים המזרחית, באמת מממשות הלכה למעשה את אותה אחריות ?

ירושלים הנה עיר מגוונת בעלת אוכלוסיות שונות ואתגרים שונים. מעבר ליופיה, ולמטען התרבותי, ההיסטורי והדתי שהיא טומנת בחובה, ישנן מצוקות ופערים המחייבים טיפול. אנו דנים רבות במושג 'אחריות' בהקשרים חינוכיים, ובסוגיות הנובעות ממנה כגון: מהי הכוונה בלקיחת אחריות על מעשי והבנת ההשלכות הנובעות ממעשי, מה המשמעות של אחריות בין חברים/ות ותלמידים/ות, ממהו הגבול בין אחריות אישית כאזרח, לאחריות המדינה ? , זאת ועוד. בהקשר של ירושלים, ובמיוחד כאשר נעלה לדיון את מצבה של ירושלים המזרחית ותושביה, יש להניח כי דעתם של רבים מוסחת מהדיון במושג "אחריות" ואלו מצפים לתשובות ברורות של פרקטיקה מדינית ופתרונות מהירים.  הפרספקטיבה  של זכויות האדם ומימושן, עלולה  להיטשטש בדיון שכזה אל מול סוגיות שנויות במחלוקת בנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני, שמאל וימין וכדומה. הפניית הזרקור, דווקא ביום ירושלים, אל שכונות אלו שבירושלים המזרחית, על תשתיותיה ותושביה,  עשויה לשפוך אור על היחסים המורכבים שבין מדינה, עירייה, והתושבים/ות שלה, ונקודת מבט זו, היא הבסיס לדיון שלפניכם/ן. השיעור עצמו יתמקד בנתונים הקשורים בעיקר במערכת החינוך בשכונות מזרח העיר. וודאי שניתן לקיים דיון גם בנוגע לנתונים נוספים המלמדים על עומק ההזנחה והמצוקות המתקיימות במזרח העיר.

 

Jer_day

הצעה לפעילות ודיון בכיתה:

פתיחה– באיזו עיר מדובר ?

  • נפתח בשאלה כללית לכיתה "מה כל אחד/ת רוצה להיות כשיהיה גדול/ה"? מספר תשובות נבחרות (מגוונות), נרשום ככותרות על חצי מן הלוח בכיתה ונשאיר מקום בחצי השני.
  • נמשיך ונשאל את התלמידים/ות אשר את שאיפותיהם/ן  כתבנו על הלוח-  "מה יאפשר לך להגיע לשם"? ואת התשובות נכתוב מתחת למקצוע שבחרו.
  • נשאל לבסוף "מה אתם מרגישים/ות שמחזק אתכם ונותן לכם את האפשרות לחלום ולשאוף למימוש העתיד שלכם"? נצפה לתשובות כמו משפחה תומכת, כסף, חינוך איכותי, אמביציה, קיומו של מודל לחיקוי ועוד.. את אלו נכתוב בתחתית הלוח כבסיס הרגשי של שאיפות התלמידים.

פעילות

  • נחלק לתלמידים כרטיסיות עם  נתוני "שכונה בארץ" שעליהם לקרוא בקול לכל הכיתה:
  1. ישנה שכונה בעיר שתושביה מהווים למעלה משליש מכלל האוכלוסייה בעיר, כאשר 82.2% מילדי שכונה זו, חיים מתחת לקו העוני.
  2. רק 6% מהילדים בגילאים 3/4 נמצאים בגנים. זאת  עקב מחסור בכיתות ומבנים לגנים, למרות שחוק חינוך חובה חינם חל על גילאים אלו גם כן.
  3. רק 53% מילדי השכונה לומדים במסגרות עירוניות, מתוך חוסר בכיתות ומבני לימוד. בכיתה מצטופפים עשרות ילדים ורבים לומדים בצורה בלתי פורמלית בכיתות מאולתרות.
  4. כ-50% מתוך הילדים אשר כן נמצאים במסגרת בית ספרית על יסודית, ינשרו ממנה.
  5. למרות שתושבי השכונה מהווים כשליש מן אוכלוסיית העיר, שטח הבנייה שהעירייה מאפשרת להרחבת השכונה, עומד על 7.8% מכלל העיר ואינו מספיק לצורכי הגידול באוכלוסיה.
  6. בשכונה קיים מחסור של קווי מערכת ביוב אשר אמורים להתפרש לאורך 50 קמ"ר.
  7. בשכונה זו פועלים רק 8 דוורים, לעומת 144 בשכונות האחרות בעיר.
  • נבקש מהתלמידים לשרטט את חלומותיו של ילד מן השכונה ונכתוב אותם בצורה זהה לזו שעשינו עם ילדי הכיתה בצדו הימני של הלוח, מהו החלום של ילד\ה משכונה זו כשיהיו גדולים? מה יאפשר לו\ה להגיע לשם? מהם יחזק את אותה ילד\ה וידרבן אותו\ה? האם הסיכוי למימוש שאיפותיו גדול או קטן יותר, בהתייחס לתנאי חייו ?
  • נבקש מן התלמידים למקם את השכונה הזו בעיר בארץ? היכן נראה להם הגיוני שמצב כזה יתאפשר, נרשום במרכז הלוח  – ירושלים, מזרח ירושלים. ואותו ילד\ה הינו/ה פלסטיני\ת, תושב קבע, מירושלים המזרחית.

דיון

  • נבקש מתלמיד\ה לספר על מה שהוא\היא יודעים על יום ירושלים, מה הוא מייצג ומדוע הוא ישנו חוק בנושא?
  • נשאל מי יודע\ת מהו "תושב קבע" ואיך התקבל מעמד שכזה? (מעמד אזרחי של "תושב קבע" במדינת ישראל- הזכות העיקרית שמקנה תושבות הקבע היא הזכות לגור ולעבוד בישראל, בלא להזדקק לאישורים מיוחדים. כמו כן, זכאים תושבי קבע לקבל זכויות סוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי וביטוח בריאות ולהצביע בבחירות עירוניות, אך לא בבחירות לכנסת)
  • האם יש קשר בין ציון יום ירושלים כאיחוד עיר הבירה לבין הנתונים הללו?
  • במידה והייתם/ן חיים/ות  ב"שכונה" זו –  מה היו הציפיות שלכם מן העירייה ומהשלטונות? האם אתם או מישהו מסביבתכם היה פועל למען שינוי בשכונה ? כיצד ?
  • המספרים מראים חושפים תמונה לא פשוטה ומורכבת של המציאות, האם זה חשוב בעיניכם/ן לדעת אותם? מדוע כן ומדוע לא?
  • מהי לדעתכם, לאחר התמונה החדשה, מטרתו של יום ירושלים? אילו דברים חשובים ויפים מציין היום הזה והאם יש מקום להענקת משמעות נוספת ליום זה?

** יש לציין ולהזכיר לתלמידים כי ירושלים המזרחית אינה שכונה אחת אלא שם כולל  למספר שכונות פלסטיניות בעיר, אשר ברובן חולקות את אותן מצוקות.

** הנתונים נלקחו מסקר האגודה במאי 2014 בבחינת השכונות יחד.

להדפסת הכרטיסיות לפעילות "שכונה בארץ"  – לחצו כאן

צילום: Nilfanion

צילום: Nilfanion

צילום: מלאני טקפמן ומירה קרצר

צילום: מלאני טקפמן ומירה קרצר

 

 

 

 

 

לחומרים לקריאה נוספת על ירושלים המזרחית, לחצו על קישורים אלו:

ירושלים המזרחית – כללי

ירושלים המזרחית במספרים- 2014 

ירושלים המזרחית – טיפת חלב ובריאות המשפחה

ירושלים המזרחית – תושבות קבע ומעמד

 

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:, , , ,

קטגוריות: הספרייה החינוכית שלנו,לא משויכים,שעת אקטואליה

אפשרות התגובות חסומה.