גזענות

האם חרדים מופלים בשוק התעסוקה?

פורסם בתאריך 4 בפברואר 2013

בישראל מדי יום מתקשים אנשים רבים למצוא עבודה אשר הולמת את השכלתם וכישוריהם היות ש"אין" להם את "המבטא המועדף", "המין המועדף", "הצבע" או "המוצא המועדף". האם אכן החברה הישראלית מפלה את קבוצות המיעוט השונות בשוק העבודה? לפני שתשיבו על השאלה הסתכלו מסביבכם וענו על השאלות הבאות: כמה חרדים מועסקים בסביבתכם הקרובה? כמה אתיופים וערבים נמצאים בתפקידים בכירים?

בכתבה ששודרה אמש בערוץ 2 מצגים את ממצאי המחקר של המכון לירושלים העוסק בשאלת השתלבותם של אקדמאים חרדים בשוק התעסוקה.

לכתבה המלאה לחצו כאן:

המחקר החדש של מכון ירושלים בוחן את תהליך השתלבותם של אקדמאים חרדים בשוק העבודה. מספר הסטודנטים החרדים במסגרות להשכלה גבוה עלה בשנים האחרונות מכ- 2000 בשנת 2005 לכ- 5000 בשנת 2010. מהממצאים  עולה כי רבים מהחרדים לומדים מקצועות "יוקרתיים", שמבטיחים בעיניהם, הזדמנויות תעסוקתיות רבות לצד הכנסה גבוהה לכן רובם הגדול פונה למקצועות כגון, משפטים ומנהל עסקים. יחד עם זאת השתלבותם של האקדמאים החרדים בשוק התעסוקה איננה פשוטה, השוק רווי בבוגרים במיוחד במקצועות כמו משפטים ומנהל עסקים. מעבר לתחרותיות הטבעית בין הבוגרים מהמוסדות להשכלה גבוה השונות, נאלצים החרדים להתמודד עם תפיסות "חילוניות" הרואה בחרדים קבוצה נבדלת תרבותית, חברתית ופוליטית. כמו כן נתפסת קבוצה זו כבעלת מיומנויות חסרות בתחומי הליבה הרלוונטיים לשוק העבודה.

הזכות לעבודה

הזכות לעבודה

מהמחקר עולה כי אקדמאים חרדים מחפשים בממוצע עבודה כ- שישה וחצי חודשים בזמן שלאקדמאים החילוניים לוקח כארבעה חודשים למצוא עבודה באותו התחום. גם כאשר בחנו את סוגיית הזימונים לראיונות עבודה נמצאו הבדלים: על כל שלושה זימונים לראיונות עבודה שמקבלים החרדים, הבוגרים החילונים מקבלים ארבעה. האם פער זה מלמד שקיימת אפליה? או שזהו עניין של תחרות טבעית?

הציבור החרדי אינו היחיד שסובל מקשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה. אבראהים כתאנה, סמנכ"ל עמותת "קו משווה" שמטרתה קידום הזדמנויות לאקדמאים ערבים בשוק התעסוקה, אומר ששיעור המתייאשים מחיפוש עבודה בקרב האקדמאים הערבים בישראל עומד על 24% לעומת כ 3% בקרב האקדמאים היהודים. וכי שיעור האקדמאים הערבים בעמדות ניהוליות עומד על 2.3% לעומת 7.4% בקרב האקדמאים היהודים.

גם הנתונים על השתלבותם של ישראלים ממוצא אתיופי בשוק העבודה אינם מעודדים. מנתוני עמותת "באנדליי וודלי" עולה כי פחות מ 15% מהאקדמאים ממוצא אתיופי עובדים בתחומים ההולמים את כישוריהם האקדמיים ; ניתן להניח כי בקרב אלה שאינם אקדמאים הקושי להשתלב בשוק העבודה גדול עוד יותר.

למרות התמורות החיוביות שחלו בשנים האחרונות בעניינן של נשים ושוק התעסוקה, עדיין הן סובלות מאפליה, מהנתונים שפורסמו על ידי פורום המנהלות בהתאחדות התעשיינים מראים כי 52% מהמנהלות בתעשייה סבורות כי קיימת אפליה נגדן המתבטאת בתנאים ובשכר. 81% סבורות כי הן מתוגמלות פחות מהמנהלים במקום עבודתן הנוכחי.

שאלות לדיון עם התלמידים:

  1. האם אתם מסכימים עם הטענה שאוכלוסיות מיעוט מופלות בשוק העבודה?
  2. בחברה הישראלית מופנת פעמים רבות אצבע מאשימה כלפי הציבור החרדי כי אינו משתלב בשוק העבודה, אאיך טענה זו מתיישבת עם ממצאי המחקר של המכון לירושלים?
  3. אילו זכויות עיקריות נפגעות כאשר קיימת אפליה בשוק העבודה?
  4. האם ראוי שתהיה העדפה מתקנת בקבלה לעבודה? מדוע?
  5. הביעו עמדות בעד ונגד העדפה מתקנת בשוק העבודה: האם לדעתכם כלי זה יכול לפתור את בעיית האפליה?
  6. אילו פתרונות הייתם מציעים על מנת להתמודד עם סוגיית האפליה בשוק העבודה?
לקטע המלא »