אנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של תקופת בחירות, ומי כמוכם/ן המורים המורות, יודעים/ות, עד כמה היא משפיעה ומחלחלת גם לתוך הכיתות ובית הספר. האגודה לזכויות האזרח כגוף א- מפלגתי, יצאה בקמפיין תחת הכותרת: "זה לא מי- זה מה. בוחרים סדר יום לבחירות הקרובות". הקמפיין קורא למפלגות ליצוק תוכן ומהות לסיסמאות הגדולות ולדבר אלינו בגובה העיניים- לדבר זכויות אדם. הדרישה לתוכן בנושאי זכויות אדם יוצאת מנקודת הנחה כי שיקולי זכויות אדם, צריכים להיות מעמודי התווך ומעקרונות היסוד של כל אג'נדה פוליטית, ולכן גם בראש מעייניהם של נבחרי הציבור ובוחריהם/ן.
מה יש בקמפיין ?
כתבנו ניירות עמדה בנוגע לסוגיות מרכזיות של זכויות אדם, ושלחנו אותם לוועדות הכנסת, לחכי"ם ומועמדים מטעם המפלגות. בנוסף שלחנו שאלון למפלגות לבירור עמדותיהן בנוגע לאותן סוגיות וביקשנו שיענו על השאלות ויתארו את דרך ההתמודדות שלהן עם הנושאים השונים בכנסת הבאה. יחד עם ארגונים שותפים, הוצאנו לפועל כנס בנושא חינוך לחיים משותפים.
כל זה במטרה אחת- לשים על סדר היום את זכויות האדם כאג'נדה מרכזית, להזכיר למועמדים השונים שעקרון זכויות האדם הינו עקרון יסוד בדמוקרטיה, לוודא עם אלו המבקשים להנהיג, כי עליהם לצקת תוכן של זכויות אדם ולא רק סיסמאות, להראות כוונות אמיתיות לפעולות שיקדמו שוויון זכויות וקיום בכבוד לכל בני האדם בישראל. ולכן בנינו את סקר הבחירות הגדול ואנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסקר ולהשפיע על שלושת הנושאים שייבחרו ונדרוש מהפוליטיקאים לטפל בהם.
פרט לשאלון ולניירות העמדה השונים, תמצאו גם קישורים למערכי פעילות שכתבנו בעבר בנושאי זכויות אדם רלוונטיים:
הזכות לבריאות: בוחרים צדק חברתי בבריאות: לקריאת נייר העמדה בנושא הזכות לבריאות לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא הזכות לבריאות לחצו כאן או כאן.
הזכות לדיור: קביעת מדיניות דיור חברתית: לקריאת נייר העמדה בנושא מדיניות דיור חברתית לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא הזכות הדיור לחצו כאן או כאן או כאן.
הזכות לקיום בכבוד של אנשים שחיים בעוני: שירותים חיוניים, שירותי רווחה וטיפול במובטלים: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן. למערך פעילות בנושא עוני וקיום בכבוד, לחצו כאן, או כאן.
הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן.
קידום והגנה על זכויות עובדים: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא לחצו כאן.
עובדי קבלן והעסקה ישירה: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן.
המלצות לפתרון מצוקת תושבי השכונות ומבקשי מקלט: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא- לחצו כאן.
יישום דוח חיים משותפים במערכת החינוך: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא לחצו כאן. בנוסף, התקיים פאנל מועמדים לכנסת בנושא חינוך לחיים משותפים, בארגון פורום הארגונים לחיים משותפים, בו חברה גם האגודה לזכויות האזרח. 
איזה סוג של פעולה חינוכית ניתן לקיים בעזרת חומרים אלה ?
לקטע המלא »משמעות הדיון החינוכי- ערכי, בו המורה לא נוקט עמדה
מסי אייצ'ק
*לקריאת המאמר כקובץ P.D.F לחצו כאן.
במסגרת התוכנית לערכים המונהגת בבית הספר במבשרת ציון, דנו תלמדי כיתה ט' בשאלה שהוגדרה כך: "האם להמשיך להעסיק ערבים-ישראלים בעבודה בארץ, או שמא על רקע המצב הביטחוני, האלימות הקשה והמתיחות הרבה, יש לקבל החלטה נועזת ולפטר את אותם ערבים-ישראלים שכבר עובדים ואף לא להעסיק יותר את האוכלוסייה הזאת?" (מתוך הכתבה שהתפרסמה במקומן זמן מבשרת, 4.12.14, גיליון מס' 693 : "לפטר את ערביי ישראל מעבודתם, או לא ? ". להלן: הכתבה במקומון).
בכתבה שהתפרסמה במקומון נכתב: "הדיון העמוק והמורכב, התנהל במסגרת תוכנית הערכים המונהגת בבית הספר, לפיה נהוג לדון בדילמות ערכיות שונות המקושרות באופן ישיר לחיי היום יום. במקרה הנ"ל נדמה שאין אמת אחת, בטח לא תשובה אחת, כשלכול תשובה השלכות כאלה ואחרות. ועדיין, אחרי דיון מרתק התגבשו הטענות הבאות…. שורה תחתונה? בדיוק כמו בחיים המורכבים בארץ, בסוגיה זו אין שורה תחתונה. פשוט תחליטו באיזה צד אתם."
האומנם אין שורה תחתונה?
פעמים רבות אנו רואים כי נעשה שימוש במושג "חינוך ערכי" ודיון/דיאלוג ברוח דמוקרטית, אך למעשה הדיון מסתיר אג'נדות שהם פוגעניות ולא מכבדות זכויות אדם. כאשר קוראים את הטקסט הנ"ל מוצאים בו כשלים רבים ובעיקר בולט הניסיון שמנסים לייצר מצב מעומעם לסוגיה שהתשובה עליה היא ברורה. העמעום הזה נועד לטשטש את המציאות ולעוות את הדיון. אנו נתייחס לטקסט הנ"ל כמקרה בוחן לתרגול חשיבה ביקורתית באמצעות דיאלוג חינוכי וממליצים להשתמש בכתבה כהזדמנות חינוכית לדיון עם התלמידים.
לקטע המלא »
