הפעלות בנושא גזענות

פורסם בתאריך 18 במרץ 2012

* זהו פרק ההפעלות מתוך הערכה החינוכית נגד גזענות. בפרק זה ניתן למצוא שלושה מערכי פעילות לתלמידים ובני נוער. מומלץ להעביר לתלמידים את ההפעלה הראשונה, שמאפשרת למידה על נושא הגזענות דרך משחקי תפקידים ופעילות חווייתית. אחריה, מומלץ להתחבר לאקטואליה על ידי הפעלות שונות שמוצעות בהמשך. קיימת גם את האפשרות לבחור בהפעלה אחת מתוך החוברת ולהעביר אותה.

 

 

הפעלה א' – נקודה לבנה על המצח

 

משך הפעילות: 45 דקות – שעה וחצי

ההפעלה מתאימה לגילאי בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון. בעת העברת הפעילות לכיתות יסודי, יש להתאים אותה לגילאי התלמידים ולנסות לחבר אותם לעולם תוכן מותאם להם. מומלץ להעביר להם את הפעלת "הסניצ'ים" שהפצנו בשנה שעברה לרגל היום הבינלאומי לביטול אפליה גזעית.

חומרים לפעילות: מדבקות לבנות בצורת עיגול, פתקים עם הוראות.

 

תיאור הפעילות:

בפעילות זאת משתמשים בטכניקת משחק תפקידים, ונותנים אפשרות לתלמידים לחוות את חווייתו/ה של זה/ו שסובל/ת מגזענות, וזה/ו שמתנהג/ת בצורה גזענית. כהכנה לפעילות ולצורך המחשת משחק התפקידים, ניתן לצפות בסרטון "עיניים חומות/עיניים כחולות – ג'יין אליוט", שמתאר ניסוי דומה.

הפעילות מתחילה בחלוקה של התלמידים לשתי קבוצות, כאשר מסמנים את החברים של אחת מהן באמצעות מדבקה לבנה שמודבקת על המצח ומבקשים מהם להיכנס לכיתה ולהמתין בלי הוראות נוספות. חברי הקבוצה השנייה מקבלים הוראות כתובות על פתקים. ההוראות הן תיאור של איזה אנשים הם כרגע:

"את/ה יצור נעלה, בעל סגולות עליונות. אין יצורים אחרים הנעלים עליך, לך מגיע הכול, העולם הזה הוא שלך. בתוך החדר יש יצורים עם מדבקה על המצח, היצורים האלה נחותים ממך, את/ה לא סובל/ת אותם ולא רוצה לראות אותם בעולם. כרגע עליך להיכנס לחדר שיושבים בו היצורים האלה, יש לך את כל את כל הזכות לקחת את כל מה שיש בחדר ולשלוט בכל המתרחש. את/ה האדון/שליטה של החדר הזה".  

לאחר מסירת הפתקים המורה אוסף/ת אותם והקבוצה נכנסת לחדר ומשתלטת עליו. על המנחה/המורה להיכנס לכיתה ולשבת בצד לצפות במה שמתרחש. חשוב לשים לב ולכתוב אמירות שעולות והתנהגויות מסוימות שמתרחשות.

לאחר שעברו 15 דקות על המנחה/המורה לעצור את המשחק, להוציא את הקבוצה הראשונה, המסומנת במדבקות, ולהחליף את התפקידים בין שתי הקבוצות. בסיום חלק זה, יש לכנס את כל התלמידים ולפתוח בדיון.

 

שאלות לדיון:

–          איך הרגשתם במשחק התפקידים?

–          למה הרגשתם את מה שהרגשתם?

–          האם היה לכם קל/קשה בתפקיד של היצור הנחות?

–          האם היה לכם קל/קשה בתפקיד היצור הנעלה?

–          האם אתם מכירים אנשים שחווים גזענות או אפליה? ספרו על מקרים שאתם חוויתם בעצמכם, או ששמעתם עליהם מחברים.

–          איך הרגשתם? / מה אנשים אלה מרגישים?

–          למה אסור לשתוק על גילויי גזענות?

–           האם תופעה זו פוגעת בדמוקרטיה לדעתכם?

–          מה ניתן לעשות בכדי להיאבק בתופעה זו?

הערות חשובות: 

* יש לשים לב לדינאמיקה בקבוצה במהלך ההפעלה, בכדי לשקף לתלמידים אחר כך התנהגויות ואמירות ולעבוד על המשמעויות שלהן בתוך הקבוצה. ככל שתהליך העיבוד של ההפעלה יהיה מעמיק, כך ניתן יהיה להגיע ליותר תובנות סביב נושא הגזענות וכך להכין את הקבוצה לדיון על תופעת הגזענות בחברה.

 

** ההפעלה הזאת מכניסה את המשתתפים למציאות קשה, והיא עלולה לגרום לחלק מהתלמידים מבוכה או תחושות קשות, במיוחד אצל אלו שלא רגילים להיות מופלים על ידי אחרים. לכן על המורה להיות ער/ה למה שמתרחש בכיתה, ואם התלמידים נגררים לאלימות פיזית או מילולית, אז עליו/ה לעצור את המשחק ולקיים דיון בתוך הכיתה, לדוגמה לשאול את מי שהרגיש/ה עצב או הרגיש/ה רע למה הוא/היא הרגיש/ה כך.

*** בעת החלפת התפקידים בין הקבוצות, ניתן לצפות שחברי הקבוצה שסבלה מגזענות בשלב הראשון יאמצו את ההתנהגות של התלמידים בקבוצה השנייה, ולפעמים אף יתנהגו בצורה יותר אכזרית. לכן מאוד חשוב שהמורה ת/ישקף לתלמידים התנהגות זו.

 

סיכום:

בסיכום המורה ת/יגדיר לתלמידים מהי גזענות (מומלץ להשתמש בהגדרה של פרופ' יהודה שנהב, שנכתבה במיוחד עבור ערכה זו) ות/יסביר שגזענות היא תופעה חברתית שנמצאת בקרבנו ובעולם, והיא מבוססת על יחסי הכוח בין בני אדם; אם אדם או קבוצה מחזיקים בכוח הם ידכאו אנשים אחרים, והדרך היחידה לבער גזענות היא להכיר בשונות של אחרים ולכבדם כמות שהם. בסיכום, יש להדגיש את האחריות של כל אזרח/ית במאבק בגזענות ולעודד אקטיביזם נגד התופעה.

 

 

הפעלה ב' – "האם גם אנחנו גזענים?"

 

משך הפעילות: 45 דקות – שעה וחצי

ההפעלה מתאימה לגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

חומרים לפעילות: סרטוני וידיאו, כרטיסיות עליהן כתובות המילים: עצוב לי, מזדהה, מתנגד/ת, מבין/ה, מסתייג/ת, חושב/ת ש, המום/ה, מופתע/ת.

 

תיאור הפעילות:

בהפעלה זאת אנחנו ממליצים למורות/ים להשתמש בסרטונים, כמתודה שתהווה עבור התלמידים גירוי לדיון מעמיק יותר ולהתבוננות על המציאות האקטואלית ועל גילויי גזענות נגד קבוצות מיעוט בחברה שלהם. התבוננות זו תיעשה דרך סיפורים וחוויות של נשים שחורות בחברה הפלסטינית בישראל, ודרך סיפורם של אתיופים והחוויות הגזעניות שהם חווים בחברה הישראלית.

הסרטון הראשון – "אנחנו גם גזענים" – נמצא בקישור זה. סרטון זה נערך על ידי תלמידות תיכון מבית הספר "נזירות פרנסיסקאן" בנצרת, בשיתוף פעולה עם קבוצת "נשים למען שינוי לטובה" בכפר קאסם, במסגרת לימודי התקשורת שלהן. הסרטון עוסק בתופעת הגזענות בחברה הפלסטינית בישראל כלפי האנשים השחורים שחיים בחברה זו, ומתאר את הפעילות של קבוצת הפעולה בכפר קאסם "נשים למען שינוי לטובה", שהיא קבוצה של נשים שחורות הנאבקות נגד הגזענות המופנית כלפיהן וכלפי ילדיהן בחברה. בסרטון מוצגים גם קטעים מהסרט "חוג הקולנוע" של הבמאי אורי רוזנווקס, שצילמו וערכו קבוצת נשים שחורות מרהט שבנגב. בסרט זה יוצאות הנשים למסע אחר השורשים שלהן באפריקה.

הסרטון השני – "גזענות נגד אתיופים בגן ילדים דתי תורני" – הוא כתבה מערוץ 2 על הפרדה בין ילדים אתיופים לילדים לבנים בגן ילדים דתי.

 

לאחר הקרנת אחד מהסרטים, יש להושיב את התלמידים בצורת מעגל. בשלב זה המורה מפזר/ת על הרצפה כרטיסיות עם מילים שמתארות את הרגשות השונים כתוצאה מהסרט, ומבקש/ת מהתלמידים שכל אחד/ת ת/יבחר כרטיסיה עם מילה שמתארת את התחושה שלו/ה לאחר הסרט. לאחר שכל התלמידים לוקחים כרטיסיות, המורה מבקש/ת מהם לספר למה בחרו בכרטיס הזה ומה הם מרגישים לאחר הסרט.

שאלות לדיון:

–          למה בחרת בכרטיס הזה?

–          מה הרגשת במהלך הסרט?

–          האם יש דמויות שאת/ה מתחבר/ת אליהן בסרט?

–          האם אתם מכירים סיפורים דומים בסביבה שלכם?

–          מה הייתה העמדה שלך כלפי שחורים/אתיופים לפני שראית את הסרט?

–          האם הסרט עזר לך לבחון את העמדות שלך ולחשוב עליהן?

–          לאור העובדה שיש גזענות בחברה, האם אתם חושבים שהסרט עוזר לבטל את הגזענות?

–          האם יש לכם עוד רעיונות למאבק בגזענות?

הערה:

לאחר הקרנת הסרט, המורה יכול/ה לחלק את התלמידים לקבוצות קטנות, שכל אחת מהן תקבל שאלה לדיון. את תוצאות הדיון תכתוב כל קבוצה על נייר בריסטול ואז ניתן לחזור למליאה וכל קבוצה תציג את סיכומיה.

סיכום:

חשוב ומומלץ בסוף ההפעלה ולאחר הדיון, שהמורה ת/יתייחס להגדרות השונות של גזענות ות/יתן לתלמידים לזהות סוגים שונים של גזענות.

בנוסף חשוב לרתום את התלמידים למאבקים שונים נגד גזענות, ולהסביר להם שהמאבק בגזענות לא צריך להיות מאבקן של קבוצות מסוימות שסובלות ממנה באופן ישיר, אלא מאבקה של כל החברה, ולכן יש בו תפקיד לכל אחד ואחת מאיתנו.

 

הפעלה ג' – שונות ודעות קדומות  

 

משך הפעילות : שעה וחצי

ההפעלה מתאימה לגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

חומרים לפעילות: ניירות לכתיבה, עטים, תמונות מודפסות.

תיאור הפעילות:

הפעלה זאת תעזור לתלמידים להבין את קיומה של שונות בין בני אדם ולקבל ולכבד את השונות של אחרים.

 

מטרות הפעילות:

–          הפנמת ערכים של שוויון, קבלה וכבוד לאחר/ת ולשונות שלו/ה.

–          ניפוץ מיתוסים ודעות קדומות בקרב התלמידים.

 

 

חלק א':

בחלק הראשון של הפעילות המורה מציג/ה לתלמידים את התמונות המודפסות, ומבלי להסביר להם מה מטרתה האמיתית של ההפעלה, מספר/ת את הסיפור הבא:

 "פנו אלי ממגזין מפורסם וביקשו ממני לכתוב סיפור לתמונות שנמצאו בתיבת הדואר שלהם. אני צריך/ה את עזרתכם בכך שכל אחד/ת מכם ת/יכתוב סיפור על פי אחת מהתמונות, שיתאר את התמונה שנבחרה". המורה מחלק/ת ניירות ועטים ומבקש/ת מכל אחד/ת לשבת לבדו/ה ולכתוב את סיפורו/ה.

התמונות הנן תמונות שצילמו ילדים שחורים מכפר קאסם, במסגרת הפרויקט החינוכי "ילדים מצלמים זכויות אדם" שהפעילה האגודה לזכויות האזרח, בשיתוף קבוצת הפעולה "נשים למען שינוי לטובה" בכפר קאסם. פרויקט זה כלל קורס לצילום חברתי בנושא זכויות אדם ותערוכה ניידת של התצלומים בשם "נכנס לתמונה".

[ "נכנס לתמונה" הוא סיפורם של אנשים שהחברה מנסה להוציאם מחוץ לתמונה, אך בעיקשותם, שמחתם, חלומותיהם ויכולותיהם הם נכנסים לתמונה והופכים אותה ליותר אמיתית ויותר כנה מבלי לבקש רשות. מוסדות חינוך המעוניינים להזמין את התערוכה מוזמנים ליצור קשר עם מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. למידע נוסף אודות התערוכה ]

חלופות נוספות:

–          במקום הכתיבה, ניתן לבקש מהתלמידים לספר בעל פה.

–          ניתן לבקש מהתלמידים לעצום עיניים לשתי דקות ולדמיין את הסיפור שהתמונה מספרת.

 

חלק ב':

המורה ת/יבקש מהתלמידים להקריא את הסיפורים שכתבו. צפוי שלפחות חלק מהסיפורים ישקפו דעות קדומות שיש לתלמידים כלפי אנשים שחורים, וחשוב שהמורה ת/יהיה ער/ה לסטריאוטיפים שיעלו. לאחר הקראת הסיפורים, על המורה לפתח דיון עם התלמידים.

שאלות לדיון: 

–          מה ראית בתמונה שבחרת?

–          למה כתבת את הסיפור הזה?

–          מהי שונות בעיניכם?

–          מהי התגובה שלך כשאת/ה רואה אדם שונה ממך?

–          האם יכול להיות סיפור אחר לתמונה שבחרת?

 

חלק ג':

לאחר הדיון עם התלמידים, המורה מספר/ת את סיפורם של הילדים שצילמו את התמונות. בשלב זה ניתן לפתוח בדיון ולעזור לתלמידים לקשר את הסיפור של התמונות לסוגיה של גזענות ודעות קדומות.

 

שאלות לדיון:

–          מה אתם לומדים מהסיפור ששמעתם?

–          מה נדרש מאיתנו על מנת שנחיה יחד, על אף השונות שלנו?

–          כיצד דעות קדומות קשורות לגזענות?

–          מהם הערכים שאתם לומדים מהפעלה זאת?

 

סיכום:

בסיכום, המורה ת/ינהל דיון בשאלה מה אנחנו יכולים לעשות בכדי שהחברה תהיה יותר סובלנית לאחר/ת.

הערות חשובות:

* מאוד חשוב לחבר את התלמידים לסביבה הבית ספרית שלהם בכיתה ובכלל, או לסביבה בה הם חיים, כמו הבית, השכונה, העיר או הכפר, ולהביא דוגמאות משם.

** חשוב להגדיר לתלמידים מהן דעות קדומות ומה המקור של דעות אלה.

***  יש להקפיד על כך שהתלמידים יידעו להבחין בין שונות פיסית, אתנית, תרבותית ולאומית.

****  חשוב להדגיש לתלמידים את ערך השוויון של כל בני האדם.

 

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:

קטגוריות: מערכי פעילות

הוספת תגובה