ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

מחזור שני של השתלמות מורים בנושא פדגוגיה אקטיביסטית יוצא לדרך!

פורסם בתאריך 20 ביולי 2020

אנו שמחות לעדכן על פתיחת השתלמות מורים נוספת בנושא פדגוגיה אקטיביסטית בספטמבר הקרוב – תוצר של שיתוף פעולה מתמשך בין מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח לבין קרן קטקו איילי, מורה, אשת חינוך וחוקרת בתחום של הוראה אקטיביסטית שתנחה את הקורס זו הפעם השנייה.

המחקר בתחום של פדגוגיה אקטיביסטית עוסק בהגדרה חדשנית של תפקיד אנשי החינוך כמי שיש בידם האחריות והיכולת לקדם אזרחות פעילה ולעודד לומדים עצמאיים, ביקורתיים, בעלי מוטיבציה לעשייה ולשינוי חברתי. ההשתלמות נועדה להכשיר מורים ומורות להוראה בגישה זו באמצעות הקניית ידע, מיומנויות, כלים מעשיים ואסטרטגיות הוראה לעידוד אזרחות פעילה בכל מקצועות הלימוד, ומהווה ערוץ נוסף שלנו לקידום אקטיביזם חינוכי, זכויות אדם וערכי דמוקרטיה.

התוכנית מוכרת לגמול השתלמות (30 שעות) ומשלבת מפגשים מקוונים (סינכרוניים וא-סינכרוניים) עם מפגשים פנים-אל-פנים במסגרת סיורים לימודיים.

מוזמנים/ות להירשם! מובטח קורס מעניין, רלוונטי, פרקטי ומלהיב.

לפרטים נוספים על התוכנית לחצו כאן

הרשמה בקישור:  https://bit.ly/398WDjA

נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח על הצורך בחינוך אזרחי-פוליטי לערכים דמוקרטיים

פורסם בתאריך 14 ביולי 2020

לקראת דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ב-15/7/2020 בנושא "העלמה והשתקה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בספרי הלימוד הישראליים", שלחנו ליו"ר הועדה ולחברי הכנסת נייר עמדה מטעם מחלקת החינוך של האגודה על הצורך בחינוך אזרחי-פוליטי לערכים דמוקרטיים.

בנייר טענו כי חינוך ממשי לדמוקרטיה מחייב עיסוק בבתי הספר בנושאים אקטואליים ובסוגיות חברתיות ופוליטיות משמעותיות בחברה הישראלית. חשיפת התלמידים למורכבותה של המציאות, לנושאים הקשים והרגישים שמעסיקים את החברה בישראל, לקבוצות השונות המרכיבות אותה ולמחלוקות ביניהן היא חלק חיוני בחינוך לתודעה פוליטית ולמעורבות אזרחית.

במיוחד לנוכח מרכזיותו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והשפעתו המעצבת על החברה בישראל, על הפלסטינים ועל האזור כולו, אנו סבורים כי יש הכרח לעסוק בו במערכת החינוך באופן שיטתי ויסודי. לימוד תולדות הסכסוך ועיסוק באירועים אקטואליים הקשורים בו יכולים להוות הזדמנות טובה לקיום דיונים חינוכיים משמעותיים עם תלמידים ובני נוער בישראל על יחסי יהודים-ערבים, דמוקרטיה וזכויות אדם – דיונים הדורשים הכרות עם מידע מגוון, התבוננות רפלקטיבית במציאות הסכסוך הקשה, הבנת מורכבותן של סוגיות מרכזיות בחברה ובפוליטיקה בישראל, ונקיטת עמדות מושכלות בדילמות מוסריות ופוליטיות שונות.

עוד ציינו כי לתפיסתנו, ההימנעות המובנית בשיח החינוכי הרשמי מעיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני מהווה אך סימפטום לתשתית חינוכית-אזרחית חלשה שמסכנת את כוחה של הדמוקרטיה הישראלית. בכדי שמערכת החינוך תוכל לייצר בוגרים חושבים, מעורבים ומחויבים לערכים דמוקרטיים, נחוץ לדעתנו שינוי מהותי רחב היקף בכלל המערכת שישים דגש על הממד הערכי-מוסרי בהוראה. יש להרחיב את הטמעת ערכי הדמוקרטיה בכלל מקצועות הלימוד ובהוויה הבית ספרית היומיומית, ולהכניס לתכנים החינוכיים עיסוק בסוגיות אזרחיות, חברתיות ופוליטיות מורכבות, חינוך לחיים משותפים, לצדק חברתי, לזכויות אדם ונגד גזענות. כל אלה מרכיבים החסרים מאוד במערכת החינוך בישראל.

הניסיון שלנו בהכשרת מורים מלמד שלמרות ההצהרות בדבר חשיבות החינוך לערכים ועיסוק באקטואליה, מורים רבים מעדיפים להימנע מעיסוק בקונפליקטים ונושאים נפיצים. קשיים, חששות ולחצים מערכתיים וחברתיים, סמויים וגלויים, כמו גם תהליכי הכשרה וליווי מקצועי בלתי מספקים לחינוך אזרחי-ביקורתי ולניהול דיונים חינוכיים בסוגיות טעונות רגשית ופוליטית, דוחפים אותם להסתפק בהעברת חומר הלימוד והכנה לבחינות.

לפיכך, המלצנו לוועדת החינוך של הכנסת לפעול ליישום של תוכנית הכשרה מקצועית מתאימה לפרחי הוראה ולכלל המורים במערכת החינוך, והצענו להעמיד לרשות יחידות משרד החינוך השונות את ניסיוננו רב השנים בתחום של חינוך לדמוקרטיה, לזכויות אדם ונגד גזענות.

נייר העמדה במלואו בקישור כאן

 

חינוך לדמוקרטיה במשבר – כנס מקוון

פורסם בתאריך 26 במאי 2020

כיצד מחנכים לזכויות אדם ולשוויון במדינה שבה יש לא רק ויכוח סוער על ערכים דמוקרטיים בסיסיים, אלא מציאות של פערים חברתיים הולכים וגדלים בין אוכלוסיות שונות, גם במערכת החינוך עצמה? כמה מותר למורים לדבר בפתיחות על נושאים פוליטיים שנויים במחלוקת ולעודד תלמידים ותלמידות לחשיבה ביקורתית? וכיצד מצליחים מורים להתגבר על הקשיים המערכתיים והחברתיים, ולהצליח בכל זאת לחנך לדמוקרטיה וזכויות אדם?

ביום שני הקרוב ייפתח הכנס "חינוך לדמוקרטיה במשבר" – כנס מקוון שאנחנו מארגנים יחד עם שוברים שתיקה ועומדים ביחד. הוא יעסוק מזוויות שונות בכמה מהמתחים שאנו כאנשי ונשות חינוך, מורות ומורים, נתקלים בהם שוב ושוב בתהליך החינוכי ובמערכת בכללותה, וישתתפו בו מגוון דוברים מרתקים.
הכנס כולו יערך בזום בכל ערב החל מ-20:00, והוא פתוח לקהל הרחב.

פרטים נוספים בעמוד האירוע בפייסבוק
להרשמה לחצו כאן

 

משבר הקורונה ופערים במערכת החינוך

פורסם בתאריך 25 במאי 2020

"ימי החירום של משבר הקורונה, ההוראות בדבר ריחוק חברתי, ההסתגרות בבתים והניסיון המתבקש לשמר שגרת לימודים אף בתקופה זו, חשפו והאירו תמונת מצב כואבת, המעידה על כך שבעשור השלישי של המאה ה-21 נותרים מאות אלפי תלמידים בצדי הדרך. זהו כשל מהותי של מערכת החינוך ופגיעה אנושה בזכותם לחינוך, לשוויון ולכבוד." (מתוך עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה)

התפרצות הקורונה ודפוס הלמידה המקוון מהבית חשפו, שוב, את הפערים העצומים בחינוך בין אוכלוסיות על רקע חברתי-כלכלי בישראל. ביום רביעי האחרון דן בג"ץ בשתי עתירות נגד משרד החינוך, שדרשו לתקן את האפליה במערך הלמידה מרחוק, אותן הגישו האגודה לזכויות האזרח בישראל יחד עם הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה, ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ל-24% ממשקי הבית עם ילדים אין חיבור לאינטרנט (21% ממשקי הבית היהודיים ו-51% מהערביים). ב-15.7% ממשקי הבית עם ילדים בישראל אין ולו מחשב אחד (מתוכם כ-40% באוכלוסיה הערבית). רק ב-33.5% ממשקי הבית יש שני מחשבים ויותר. משמעות הנתונים, שאינם כוללים את אוכלוסיית התלמידים מבקשי המקלט וכנראה גם לא את ירושלים המזרחית, היא כי שכ-450,000 תלמידים (בכל גילאי חינוך החובה) נותרו מאחור בזמן שבתי הספר היו סגורים והלמידה בכל הגילאים עברה לדפוס מקוון.

משרד החינוך נערך זה מכבר להתאמת הלמידה למאה ה-21, ואוריינות דיגיטלית ושימוש באמצעים דיגיטליים הפכו בעשור האחרון לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. למרות זאת, לא קיימת אף תוכנית להנגשת הלימודים מרחוק לתלמידים ממשפחות קשות יום, שאין בביתם מחשב וחיבור לרשת. הדברים נכונים גם למערך הלמידה בחירום, שאף הוא אינו כולל התייחסות לסוגיה זו.

בעתירה לבג"צ דרשה האגודה, יחד עם העותרים הנוספים, לשפר את הנגישות של מאות אלפי תלמידים, בעיקר משכבות חלשות, שאין להם מחשבים, רשת אינטרנט בפס רחב או חיבור לחשמל. זאת, באמצעות מחשב לכל ילד בשגרה ובחירום, חיבור נמרץ לתשתיות, שידור השיעורים הווירטואליים בערוץ ציבורי, ולחלופין השלמת הלימודים והפערים לכל אלה שנבצר מהם להשתתף בתכנית הלימודים המקוונת, בין היתר גם קביעת מועדי בגרות מיוחדים.

הנתונים שפורטו בעתירה מצטרפים לדו"ח מקיף שנכתב על ידי צוות המומחים של המשבר בנושא חינוך, הסוקר את השפעתו של משבר הקורונה על מערכת החינוך הישראלית. מן ההקדמה למסמך עולה כי הפסקה ממושכת של הלימודים אינה פוגעת רק בלמידה, כי אם גם בכישורים החברתיים והרגשיים של התלמידים/ות. מצב מתמשך של פָּנדֶמיה מעלה את החשש לפגיעות מצטברות, אליהן חשופות בעיקר השכבות החלשות. עוד מצוין בדו"ח כי מוסדות בעלי ריכוז גבוה של תלמידים/ות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלים מפער דיגיטלי לעומת מוסדות אחרים, ולפיכך מוגבלים ביכולתם להפיק תוכן חינוכי מותאם ללמידה מרחוק. יתר על כן, נמצא כי הלמידה מרחוק מעניקה יתרון לתלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ויכולות למידה עצמאיות, להם מאפיינים בעלי הטייה סוציו-אקונומית ברורה.

 

שאלות לדיון בכיתה:

  • אילו פערים חשף משבר הקורונה ביחס לעקרונות השוויון והזכות לחינוך?
  • על מי מוטלת האחריות להנגיש את החינוך באופן שוויוני?
  • מדוע סבורים ארגוני החברה האזרחית כי המדינה צריכה לספק תשתיות חשמל/אינטרנט ואמצעים דיגיטליים עבור תלמידים משכבות חלשות?
  • מה המשמעות של שוויון מהותי בהקשרים אלה?

 

לקריאה נוספת: