"לפני שנתיים, בשיחה אישית עם תלמידה היא סיפרה לי שבתקופה האחרונה היא מרגישה זרה בבית הספר. לא הייתי ער לתחושות שלה לפני השיחה. היא מלאת מרץ, יוזמת מפגשים חברתיים, נציגת הכיתה במועצת תלמידים, מוסיקאית ותלמידה מצטיינת. היא הרגישה זרה כי תלמידים מהשכבה כינו אותה בשמות גנאי בגלל שבבית שלה יש עץ אשוח ששייך לאנטישמי בשם סילבסטר שרצח יהודים, מה שהופך אותה ואת משפחתה לאנטישמים מוזרים.
לקטע המלא »כמדי שנה , מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לציבור נשות ואנשי חינוך את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב- 21 למרץ.
תופעת הגזענות בצורתה הרחבה מוגדרת על ידי הסוציולוג הפרופסור יהודה שנהב כ- "ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס של תכונות סטריאוטיפיות המנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח הגזעני נתפסות תכונות אלו כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה". גזענות, אם כן, אינה מוגדרת כיום רק על פי מאפיינים ביולוגיים. היא עלולה להיות מופנית כלפי קבוצות שונות וה"אחר" למעשה יכול להיות כל אחד או אחת בחברתנו.
בימים אלו מחלקת החינוך מפיצה את הספר "שיעור לחיים"- חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון. הספר עונה על שאלות מגוונות כגון- איך אפשר לחנך נגד גזענות ואפליה תוך לימוד תחומי דעת שונים בבית הספר? כיצד על הגננת או המורה להתייחס לאמירה גזענית שנזרקת לחלל הכיתה? מתי ואיך נכון לסטות מהפעילות המתוכננת ולעסוק במשמעות של התנהגויות גזעניות? ואילו מסרים, גלויים וסמויים, מועברים בספרי הלימוד?
כריכת הספר "שיעור לחיים". עיצוב: סטודיו אוסו באיו
מה יש בערכה הנוכחית?
לקטע המלא »
