חופש הביטוי

הדרת נשים מהמרחב הציבורי

פורסם בתאריך 5 ביולי 2016

pasted image 0

הדרת נשים היא מגמה חברתית של הרחקת נשים מעמדות ציבוריות בעלות משמעות – בכלכלה, פוליטיקה, הבעת דעה, ואף הרחקה מהופעה בציבור[1].

התופעה של הדרת נשים מאפיינת כמעט את כל סוגי החברות. היקף התופעה שונה עם זאת ממקום למקום ומעת לעת. כך לדוגמה בישראל, התופעה קיימת גם בקהילות הדתיות וגם במרחב החילוני, גם בקהילה היהודית וגם בקהילה הערבית. לדוגמה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ובמו"מ לשלום נתקשה למצוא נשים[2], בכנסים רפואיים, אפילו אלו העוסקים ברפואת נשים נוכל לשמוע על כך שנשים אינן מוזמנות[3], בצבא ובאוניברסיטה נוכל לשמוע על בקשה של קבוצות דתיות למנוע מנשים את הזכות לשיר ואילו המרצים החילונים ידירו נשים בדרכים מגוונות אחרות. דוגמאות רבות נוספות של הדרת נשים מהמרחב הציבורי בכלל ועל הדרתן בקרב המגזר החרדי בפרט, אפשר למצוא במחקר שפורסם על ידי הקליניקה המשפטית של שדולת הנשים במרכז הבינתחומי הרצליה[4].

בארצות אחרות, דמוקרטיות ושאינן דמוקרטיות נשמע על תופעות דומות. ארגון הבונים החופשיים הפועל בארצות רבות סגור על פי רוב בפני נשים, כך גם ארגון בני ברית הידוע מבקש להפריד נשים וגברים בפעילויותיו[5]. אחוות הסטודנטים באוניברסיטאות מצטיינות בארצות הברית כמו הרווארד שללו כניסת נשים עד לפני זמן לא רב[6], ובהודו אנחנו לומדים על דיון המתקיים על זכותן של נשים להיכנס למקדשים[7].

לקטע המלא »

"שוות אבל נפרדות" – הצעה לדיון

פורסם בתאריך 10 במאי 2016

 pasted image 0

 

בשבועות האחרונים מתקיים דיון ציבורי סוער בעקבות סקר עיתונאי שחשף הפרדה בחדרי הלידה בכמה בתי חולים בארץ בין יהודיות וערביות. הממצאים עוררו חרדה עמוקה  בקרב אוכלוסיות שונות מפני חדירה של תופעת הגזענות למרחב אשר נחשב עד עתה דוגמה אפשרית לשיתוף פעולה וליחס שווה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. זאת ועוד, ניתן היה למצוא בבתי החולים גם מטופלים המגיעים מעזה ומהשטחים הזוכים לטיפול מיטבי. המרחב הטיפולי עשוי היה להוות גם דוגמה לאפשרות לחיים משותפים בינינו לבין מי שנחשבים היום לאויבנו.

נוכחותם המשותפת של רופאים, אחיות, אנשי מנהל ושירותים הבאים מכל הקבוצות הלאומיות והתרבותיות, העובדים ביחד לטובת מטופלים הבאים אף הם מכל קבוצות האוכלוסייה עוררו לא אחת את השאלה, מדוע אנו זקוקים לסבל ולסכנת חיים כדי לחיות בכבוד הדדי? מדוע איננו מיישמים את הפרקטיקה השוויונית בבתי החולים  בחיי היום יום?

לקטע המלא »

איזה מחנכים אנחנו רוצים? – מחשבות בעקבות פרשת פיטורי המורה עלי מואסי

פורסם בתאריך 27 במרץ 2016

נהגתי לכתוב בנושא החופש הניתן למורים במערכת החינוך בהקשר של המאבק שלהם נגד הפגיעה השלטונית בחופש הביטוי שלהם. כמו כן, כתבתי בד"כ אודות ההסתה של קבוצות ימין קיצוניות נגד מורים שהביעו דעות בעד זכויות העם הפלסטיני וכאלה שהעזו להזכיר את הנכבה ואת התנגדותם לכיבוש בשיעורים שלהם. אלא, שלאור החלטתה של עיריית באקה אלגרביה לפטר את המחנך עלי מואסי בגין הצגת הסרט "עומר", ומסע ההסתה נגדו שיזמו חוגים אחדים והבולמוס שהפרשה עוררה, נאלץ אני לכתוב בנושא במסגרת השיח אודות דיכוי החירויות וחופש הביטוי בקרב החברה הערבית.

לקטע המלא »

כנס – כוחה של מילה

פורסם בתאריך 29 בפברואר 2016

pasted image 0

ביום שלישי, 23.2.2016, ארגנה מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח ומדרשת אדם- המדרשה לדמוקרטיה ושלום, סמינר בהשתתפות כ- 18 בתי ספר ערבים ויהודים בנושא אקטיביזם בתחום חופש ביטוי ונגד הסתה גזענית. סמינר זה הוא חלק מפרוייקט כוחה של מילה המשותף לשני הארגונים.

DSC_7095 copy

לקטע המלא »