דמוקרטיה

חשיבות השידור הציבורי: האם חופש הביטוי הוא זכות או מוצר כלכלי?

פורסם בתאריך 6 באפריל 2017

pasted image 0

הדיון המתקיים בימים אלו בסוגיית רשות השידור והתאגיד הציבורי, מייצג מחלוקת עמוקה בסוגיה דמוקרטית מכרעת.  האם חופש הביטוי אמור להיות זכות דמוקרטית או שמא עלינו לראותו כמוצר צריכה הנתון לכללי השוק?

מההכרעה בסוגיה חשובה זו נגזרות התשובות למחלוקת הקיימת היום על המרחב התקשורתי בישראל ואופיו. הבנת המחלוקת עשויה לאפשר לנו, האזרחים, לא רק להחליט אם צריכה להיות עדיפות לסגירת רשות השידור על פתיחת התאגיד הציבורי, או להיפך, אלא האם השינויים המוצעים בחוק השידור הציבורי המוצע עדיין מאפשרים לכנות אותו בשם זה.

מה המשמעות של הבנת חופש הביטוי כזכות ומהם הנימוקים להתייחס אליו ככזה?

התבוננות בחופש הביטוי כזכות, משמעה כי היא נתונה באופן שווה לכל אדם, וכי האחריות על כך שתהיה נתונה לכל השותפים במרחב הדמוקרטי היא על  החברה ועל המדינה. האחריות באה לביטוי בשני אופנים: הראשון – אין מגבילים זכות זו, וכדי לעשות כן נדרשת יותר מאשר 'סתם הצדקה';  השני – מתייחסים אל ההגנה על הזכות כחובה פעילה שמשמעותה יצירת תנאים ריאליים לביטוי חופשי ממשי לכולם במרחב הציבורי, הפיזי והתקשורתי. השידור הציבורי הוא אחד הכלים למימוש הזכות השווה לביטוי חופשי לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע, מין, תרבות ולאום. הוא אמור בהקשר זה להיות חופשי מלחצים פוליטיים, כלכליים, דתיים, לאומיים ואחרים[1].

מה המשמעות של התייחסות אל חופש הביטוי כמצרך ומהם הנימוקים להתייחס אליו ככזה? התייחסות לחופש הביטוי כמוצר צריכה, פירושה שונה לחלוטין. על פי גישה זו, הביטוי והמידע הם מוצרי צריכה. מי שבידיו האמצעים לרכוש אותם, יעשה כן, ומי שיש לו את האמצעים ליצור אותם, יבחר אם לעשות זאת או לא. התייחסות אל הביטוי והמידע כמצרך, משמעה אי שוויון בסיפוק הצרכים הללו, העדר מחויבות לספק אותם על ידי החברה והמדינה ואי שוויון בנגישות ליצירתם ולהשגתם.

הבחירה בין שידור פרטי לשידור ציבורי, היא לפיכך בחירה בין הכרה בחופש הביטוי והמידע כזכות לבין חופש הביטוי והמידע כמצרך. השידור הציבורי בהקשר זה הוא אחד הכלים למימוש חופש המידע וחופש הביטוי כזכות מרכזית חיונית לקיום הדמוקרטיה. כדי שיוכל למלא ייעוד זה, עליו לעמוד במספר תנאים:

  1. עליו להיות חופשי מהתערבות פוליטית, כלכלית, לאומית, מגדרית ואחרת.
  2. חופשי לצירה, דיווח, ביקורת, דיבור, ועוד.
  3. קיום תנאים ריאליים למימוש האפשרות לביטוי ולנגישות למידע.

מהי המשמעות של קיום תנאים ראליים למימוש הזכות לביטוי ולנגישות למידע?

לקטע המלא »

מחלקת חינוך באגודה פותחת שנה!

פורסם בתאריך 31 באוגוסט 2016

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה לאחל לכל העוסקות והעוסקים בחינוך בישראל שנת לימודים פורייה ומוצלחת !

גם השנה מחלקת החינוך באגודה תקיים מגוון פעילויות חינוכיות שמטרתן הטמעת ערכי דמוקרטיה, זכויות אדם והתמודדות חינוכית עם גזענות. כמו כן נמשיך את תכנית העומק שלנו העוסקת בסוגיית חופש הביטוי, הדילמות העקרוניות לגביי גבולותיה של חופש הביטוי ואו שלילתה ונציע ניתוחי מקרי אקטואליים שיכולים להוות בסיס לדיון חינוכי בכיתה, נציע מערכי שיעור ונקיים השתלמויות בקרב צוותים חינוכיים במסגרת הפרויקט "כוחה של מילה".

המציאות המורכבת בישראל מציבה בפני א/נשי החינוך אתגרים רבים, יותר ויותר אנו פוגשות מורים ומורות המדגישים בפיננו את הצורך בחיזוק החינוך לערכים דמוקרטיים, אולם משנה לשנה האתגרים החינוכיים בעניין זה הופכים למורכבים יותר. אירועי הקיץ רק ממחישים את המורכבות הזו. אתמול פורסם שתכנית הלימודים בהיסטוריה העוסקת בדמוקרטיות חדשות שנפלו, לא תכלול השנה פרקים בולטים על נפילת המשטרים באיטליה ובפולין שהפכו לדיקטטורות לפני מלחמת העולם השנייה. במקומם יוכנסו הפרקים על יהדות המזרח, בהתאם להמלצות החדשות של ועדת ביטון. הכנסת הפרקים החדשים הינה מבורכת, אך האתגר הוא לא רק בהוספתם אלה בהרכבת תכנית לימודים מקיפה שאיננה משמיטה פרקים חשובים.

וכעת- חזרה לבית הספר וללימודים..

לקטע המלא »

הרשת החברתית בשירות הדמוקרטיה

פורסם בתאריך 8 באוגוסט 2016

pasted image 0

מערכת החינוך עוסקת רבות בנושאים הקשורים בתקשורת האינטרנטית. מחד גיסא, נערכות השתלמויות שמטרתן להעמיק את יכולתם של התלמידים להשתמש בה למטרות למידה ותקשורת בין המורים, ההורים והתלמידים, ומאידך גיסא נערכים בה כנסים שמטרתם להתמודד עם השיח האלים שמקיימים בני הנוער בינם לבין עצמם ובינם לבין המבוגרים בנושאים שונים. כמו כן מנסה המערכת לטפל בתופעת הביוש (שיימינג) של תלמידים האחד את השני ובתופעת ההטרדות המיניות באמצעות הפייסבוק, הטוויטר והווטסאפ. (לדוגמה: אתר "כל זכות": טיפול באלימות מקוונת במוסדות חינוך)

אלא שלתקשורת האינטרנטית יש גם פוטנציאל חינוכי, חברתי, דמוקרטי, אשר איננו נידון בדרך כלל ולפיכך לא בא לידי מימוש. פוסט זה מוקדש לפוטנציאל זה.

קידום התרומה החינוכית של המדיה האינטרנטית יכול להתחיל בלמידה אודות  תפקידיה במשטרים לא דמוקרטים, במשטרים דמוקרטיים וביחסים בין משטרים דמוקרטיים לאלו שלא. (ראו כתבה: הפיכה בשידור חי: הלילה שבו פייסבוק לייב שינה את התקשורת)

למידה זו תתורגם בשלב שני לפעילות חינוכית של התלמידים.

לקטע המלא »

כוחה של מילה: שוברים את ההשתקה- הצעה לדיון כיתתי

פורסם בתאריך 21 בינואר 2016

pasted image 0

פסילת הספר "גדר חיה", הצעת חוק הסימון, ארגון "שוברים שתיקה" מורחק מפעילות  בבתי הספר, פסילת ההצגה "הזמן המקביל", ועוד. אירוע רודף אירוע – כבר קשה לעקוב, לעצור ולקיים דיון מסודר על כל נושא בנפרד, דיון המבקש להעלות עם התלמידים/ות תהיות בנוגע למשמעות פעולות אלה בהיבט של עקרונות הדמוקרטיה בכלל, ובהיבט של חופש הביטוי בפרט. חשוב להדגיש- אלו לא רק דיונים תיאורטיים בשאלת חופש הביטוי – האם ראוי או לא ראוי להגבילו. כבר התקבלו החלטות מצד משרד החינוך לאסור על חשיפתם של התלמידים באופן ישיר לתכנים הללו, או במילים אחרות- לצנזר אותם תכנים. עם זאת,  בשאלת קריאת הספר גדר חיה לדוגמא, הסתבר כי לאחר החלטת השר,  בלא מעט כיתות נערכו דיונים – האם לאסור או לאפשר את קריאתו במסגרת לימודי הספרות המוגברים. באותו הקשר, פוסט זה מבקש לדון עם התלמידים בשאלה דומה, המזמנת רפלקציה על החלטת שר החינוך שלא לאפשר ל"שוברים שתיקה" להעביר פעילויות בבתי הספר – האם החלטה זו ראויה, או שמא יש בה פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ?

לקטע המלא »