בכל רחבי העולם, חינוך איכותי וטוב פותח הזדמנות לעתיד ורמת חיים טובים יותר. הדרך היחידה לקידום חינוך טוב יותר היא באמצעות הערכה וכבוד כלפי המורים.

יש צורך בהכרת כבוד כלפי המורים מכיוון שמעמד המורה הולך ומתדרדר עם השנים בכל חלקי העולם. יום המורה הבינלאומי קורה לשים דגש ותשומת לב להעצמת מעמדו של המורה ולתפקידו המרכזי בעתיד של החברה כולה.

להצעת החוק "זכויות המורה".

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=tz85o8tYifk&feature=player_embedded#![/youtube]

יום זה הוא יום הזדהות כלל עולמי שנקבע על ידי האסיפה הכללית של האו"ם בשנת 1997. ביום זה נציין את המאבק הבינלאומי נגד עינויים, התעללויות ויחס משפיל ולא הומאני כלפי בני אדם מתוך הבנה כי עינויים והתעללויות מכל סוג, אינם עולים בקנה אחד עם ערכי המוסר, הדמוקרטיה ושלטון החוק.

בשנת 1984 נחתמה על ידי האו"ם אמנת "אמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים ומשפילים" שמגדירה איסור על עינויים כך: איסור על כל מעשה שבאמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, בין אם פיזי או מנטלי, במטרה להוציא מאותו האדם מידע או הודאה, להענישו על מעשה שביצע או שנחשד בביצועו, או להפחיד או לאנוס אותו,מכל סיבה ששורשיה באפליה מכל סוג שהוא, מקום שכאב או סבל כאמור נגרמים בידי או באישור או בהסכמה בשתיקה של עובד ציבור או אדם אחר הממלא את תפקידו בשידולו.

ישראל חתומה על האמנה משנת 1986. על אף שכ-146 מדינות חתומות על האמנה, עדיין נמשכים העינויים וההתעללויות בחקירות בכלל העולם ובישראל בפרט.

לאתר הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.

לאתר הרשמי של היום הבילאומי להזדהות עם קורבנות עינויים, מאתר האו"ם.

יום זה נועד על מנת להצדיע לאומץ ולנחישות של פליטים, להתחייב לשמירה על זכויות האדם של הפליטים וגינוי האלימות, המלחמות והדיכוי הממשיכים להפוך בני אדם לפליטים ברחבי העולם.

ב-1945, לאחר מלחמת העולם השניה, היו כ-8 מיליון פליטים ברחבי אירופה, כש-200,000 מתוכם יהודים ניצולי שואה. כ-26 מדינות ומתוכן מדינת ישראל וארגונים יהודים היו מעורבים בניסוח האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים אשר נחתמה ב-1951. מטרת האמנה הינה להבטיח הגנה לאנשים שנרדפים בארצותיהם, שנאלצים לברוח ממדינתם על מנת להציל את נפשם. בשנת 1967 נוסף לאמנה פרוטוקול המרחיב את מוקד עיסוק האמנה בפליטים ברחבי העולם כולו ולא באירופה בלבד.

האמנה מגדירה פליט כאדם שאולץ לברוח או גורש מארצו או ממקום המגורים שלו בשל חשש מבוסס מרדיפה על רקע מוצאו הדתי, האתני, לאומיותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסויימת או השקפתו הפוליטית. כמו כן, האמנה מדגישה את עיקרון אי ההחזרה, המחייב את כלל המדינות בעולם ולא רק את אלו החתומות על האמנה, הקובע אין להחזיר פליט למדינה שבה צפוייה סכנה לחייו או לחירותו.

כ-60 שנה חלפו מאז ישראל חתמה על האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים, כשהיא מהווה גורם חשוב במאבק למען זכויות פליטים ומבקשי מקלט. עם זאת, מדינת ישראל טרם אימצה חקיקה בנושא מתן מקלט לפליטים, שמספרם המוערך בישראל הוא כ-60,000. רוב מבקשי המקלט בהגיעם לישראל נעצרים לתקופה בלתי מוגדרת במתקני המעצר המיוחדים שהמדינה בנתה עבורם ומשחררת אותם כאשר מתקני המעצר מלאים. מבקשי המקלט לרוב מקבלים ויזה זמנית, ללא סיוע וללא קבלת מעמד "פליט".

 "דברים שאומרים לנו על מבקשי מקלט" באגודה לזכויות האזרח

על פליטים ומבקשי מקלט בישראל באתר אמנסטי.

לאתר הרשמי של יום הפליט הבינלאומי באתר האו"ם.

תאריך זה מציין את ה-17 במאי 1990, יום בו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת הפרעות הנפש. נכון להיום, ב-72 מדינות ברחבי העולם נישואים חד מיניים הם מחוץ לחוק, כשבחלקן עונש על הומוסקסואליות הוא מאסר בין שנה למאסר עולם וב-7 מהן העונש הוא עונש מוות.

יום זה מצויין ברחבי העולם משנת 2005 במטרה להיאבק בביטויי האלימות, הדיכוי והאפליה כלפי הומואים, לסביות, טארסג'נדרים וביסקסואלים. על אף שישנן מדינות בהן הקהילות להט"ביות הן שוות זכויות, הרבה להט"בים עדיין סובלים מדיכוי ואפליה ואכזריות השלטון כלפיהם.

לדוגמא, ברוסיה ב2012, עבר חוק הומופובי האוסר על יציאה מהארון, כשהקנס לעובר על החוק עומד בין 6,500 למיליון למאתיים אלף שקל. בתגובה לחוק פעילי זכויות אדם מרחבי העולם יצאו בקריאה לחרם תיירותי