"we wanted workers, we got people instead" (מקס פריש, 1972)

 

יום המהגר הבינלאומי נחגג ברחבי העולם כדי לציין את תרומתם של מהגרי ומהגרות העבודה למדינות בהן הם שוהים ולפתח קשרי תרבות הדדיים. 

כ-3 אחוז מאוכלוסיית העולם חיים ועובדים מחוץ לארץ המוצא שלהם. מהגרי העבודה הם בני אדם שווי זכויות גם אם אינם אזרחים והמדינה המארחת אותם מחויבת להגן על זכותם לביטחון, לכבוד ולתנאי חיים והעסקה הוגנים.

מדינות המערב מספקות אשרת עבודה זמנית למספר מוגבל של מהגרי עבודה על מנת למלא מחסור בכוח אדם בתחומים שאינם אטרקטיביים עבור האוכלוסייה המקומית. לאחר האינתפידה ב1989- ישראל החלה להנפיק אשרות למהגרי עבודה על מנת להחליף את מקומם של העובדים הפלסטינים. על פי הסדר הכבילה, עובד זר רשאי להגיע לישראל אך ורק בתנאי שהעובד יועסק רק אצל המעסיק שהזמין אותו. 

היום חיים ועובדים בישראל כ-180,000 מהגרי עבודה. בניגוד למדינות אחרות, בישראל אין למהגר העבודה אפשרות להתאזרח וזכויותיו הבסיסיות מופרות או לחלופין אינן מעוגנות בחוק.

לקריאה נוספת באתר מוקד הסיוע לעובדים זרים.

לסה פסה, בלוג בנושא הגירה.

לאתר הרשמי של יום המהגר הבינלאומי באתר האו"ם.

 

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=5gUBIL0HA7I&feature=player_embedded[/youtube]

מדי שנה מצוין בישראל יום זכויות האדם הבין-לאומי בתאריך 10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של ארגון האו"ם ה"הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם". בהכרזה מופיעות הזכויות השונות עליהן הפרט והמדינה מחויבים לשמור.

הלימוד אודות זכויות האדם והאזרח והשמירה עליהן הם מהותיים לקיומנו כבני אדם וכאזרחים במדינה דמוקרטית. על כן, ראוי לעסוק בנושא זה בכל שנה מחדש. מדי שנה מציינת מערכת החינוך את יום זכויות האדם בשיעורים מיוחדים, מפגשים, הרצאות ועוד. בין היתר מתפרסמת מדי שנה כרזה מקורית, המתמקדת באחת הזכויות המופיעות בהכרזת האו"ם, ומופצת לכל בתי הספר בארץ בצירוף מערך שיעור. פעילות זו נערכת בשיתוף פעולה בין האגודה לזכויות האזרח בישראל למטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך.

כאן מופיעות כל הכרזות שפורסמו בשנים האחרונות בפורמאט מקוון, שניתן להקרנה בכיתה או לשליחה כקובץ לתלמידים. חלק מהכרזות המודפסות אזלו, אך את השאר ניתן להזמין (בחינם) בעותקים קשיחים לתלייה בכיתה או במשרד.

הכרזות מופיעות בסדר עולה לפי שנת פרסומן (2011-2001) ולפי הזכות בה הן עוסקות. לאחר כל כרזה מופיע קישור למערך פעילות רלוונטי.

כרזות בנושא הזכות לשוויון:

 

 

מערך פעילות בגרסת הדפסה בנושא הזכות לשוויון נמצא כאן.

כרזה בנושא הזכות לחינוך:

מערך פעילות בגרסת הדפסה בנושא הזכות לחינוך נמצא כאן.

כרזה בנושא הזכות לעבודה:

הצעה לפעילות ודיון בכיתה בנושא הזכות לעבודה תוכלו למצוא כאן.

כרזה בנושא הזכות לחיי משפחה:

הצעה לפעילות ודיון בכיתה בנושא הזכות לחיי משפחה תוכלו למצוא כאן.

כרזה בנושא הזכות לקיום בכבוד:

הצעה לפעילות ודיון בכיתה בנושא הזכות לקיום בכבוד תוכלו למצוא כאן.

כרזה בנושא הזכות לבריאות:

הצעה לפעילות ודיון בנושא הזכות לבריאות תוכלו למצוא כאן.

כרזה בנושא הכרזת זכויות האדם:

מספר רב של מערכי פעילות המותאם לכרזה נמצא כאן.

כרזה בנושא חופש הביטוי:

מערך פעילות בנושא חופש הביטוי נמצא כאן.

כרזות בנושא הזכות להשתתפות פוליטית:

 

מערכי פעילות בנושא הזכות להשתתפות פוליטית נמצאים כאן (2010)

וכאן (2011).

 

הזכות לפרטיות – 2012

 

 

 

 

 

 

 

הזכות לשוויון – 2013

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חופש הביטוי – 2015

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הזכות לדיור – 2016

 

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=wzRQOfVvVh4[/youtube]

יום זה מוקדש עבור גיוס התמיכה בכבודם, זכויותיהם ורווחתם של אנשים עם מוגבלויות. כמו כן, היום נועד על מנת להגביר את המודעות להכללת בעלי מוגבלויות בכל תחומי החיים בשוויון ובכבוד.

בשנת 1988 חוקק חוק "שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" "במטרה להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה ובכל תחומי החיים וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מירבית, בפרטיות וכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".

נכות הינה מגבלה בתפקוד הפיזי או הנפשי, מולדת או נגרמת במהלך החיים ויכולה להיות חלקית עד למלאה. בישראל, כ-22 אחוזים מהאוכלוסיה, כמיליון ושש מאות אזרחים, הינם אנשים עם מוגבלות. על אף הנתון הגבוהה, רוב המבנים הציבוריים בישראל אינם נגישים (לא מאפשרים כניסה) לבעלי המוגבלויות. חוסר הנגישות מגביל אנשים רבים להישאר בביתם ללא אפשרות לעצמאות.

 
"אלו הכופרים בזכותם של אחרים לחירות, אינם ראויים לה בעצמם" ( אברהם לינקולן, מבטל העבדות בארצות הברית)

 עבדות הוא משטר עבודה בו אדם משועבד כקניין לאדם אחר והוא כפוף לו מכל בחינה. האדם המשועבד הינו  בגדר רכוש לאדונו, הוא איננו חופשי ובן חורין לקבוע את התנהלותו וסדר יומו ואדונו הוא זה שקובע עבורו. העבדים נקנים או נחטפים, בזמן לידתם או בעודם ילדים, הם משוללי זכויות ומוחזקים בניגוד לרצונם.

אף על פי שסחר בבני אדם הוצא מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם והוחלט על איסור גורף בעבדות וסחר בבני אדם בכנס של האו"ם ב-1926, יש יותר עבדים במאה ה-21 מכל תקופה אחרת במהלך ההיסטוריה. המספר המשוער של עבדים היום מוערך בין 12-27 מיליון בני אדם. העבדות כיום כוללת בעיקר סחר בילדים, שימוש צבאי בילדים ונערים וסחר בנשים. היקף הסחר בבני אדם מסתכם מידי שנה במיליארדי דולרים.

תופעת העבדות נשמעת לנו רחוקה אך זהו לא המצב. ישראל הינה המדינה השנייה בדירוג מדינות העולם בסחר בנשים. כ-3000 נשים ונערות נסחרות בישראל בכל שנה בגיל הממוצע של 23. בנוסף, עובדים זרים שהגיעו על מנת לעבוד ואף שילמו סכום כסף גדול עבור האפשרות הזו, עובדים בתנאים משפילים, מוחזקים תחת "מדיניות הכבילה" בה הם מחוייבים לקבלן ואין באפשרותם להתפטר ומקבלים שכר זעום. ביום העבדות יש לנו הזדמנות להעלאת המודעות לנושא העבדות המודרנית ולדבר על חשיבות מיגור התופעה.

 

לקריאה נוספת:

אתר המטה למאבק בסחר בנשים

דו"ח על המאבק בסחר בבני אדם בישראל, מתוך אתר הכנסת.

למערך פעילות בנושא זכויות ילדים "לא על הנייר".

לראיון ביו טיוב: עבדות מודרנית: סיפורה של חלימה.