ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

10/10 יום בריאות הנפש

פורסם בתאריך 10 באוקטובר 2018
"אם נשתול זרע במדבר ונראה שאיננו צומח, האם נשאל 'מה לא בסדר עם הצמח?', לא. הקשר האמיתי הוא להסתכל על הסביבה ולשאול מה בסביבה צריך להשתנות על מנת שהזרע יוכל לצמוח? צריך לשאול איך ניצור סביבה אנושית, מלאת תקווה ויחסי אנוש בריאים, בה אנשים יוכלו נגדול? עבור אלו שאובחנו עם מחלת נפש, ושחיו במדבריות המייאשות של מוסדות ותוכניות בריאות הנפש, תקווה אינה רק מילה יפה, אלא עניין של חיים ומוות" (1996, פטרישיה דגן, "החלמה וקשר התקווה")
אנשים בעלי מחלת נפש בישראל נאלצים להתמודד עם מציאות פוגענית וכואבת שמורכבת הן מיחס הזולת כלפיהם בהתבטאויות בוטות כגון "שרוט, משוגע, חולה נפש" והן מהסטיגמה הקיימת שלהם כלפי עצמם, שמובילות בסוף לבידוד חברתי.
בעברית המונח "Mental illness" מתורגם ל"מחלת נפש". מונח זה להגדרת המחלה מחזק את הסטיגמה והדימוי השלילי הקיים גם כך בחברה. למעשה, המחלה היא אכן פיזית, נפש האדם נשארת בריאה. זהו תפקידנו כחברה וכסביבה תומכת להשאיר את נפש האדם בריאה באמצעות שילוב החולים בקהילה ובחברה, הן מבחינת עבודה ודיור והן מבחינה חברתית. המונח הנכון לתאר אדם החולה במחלת הסכיזופרניה הינו "חולה בסכיזופרניה" ולא "סכיזופרן". הגדרת מחלת הנפש איננה חלה על כל מרכיבי האדם החולה, היא איננה מה שהוא, היא מחלה שיש לו.
במחקר שנערך על ידי מכון ברוקדייל בישראל, נמצא ש-80 אחוז מהנשאלים סבורים שנפגעי נפש מאופיינים בהתנהגות בלתי צפויה ו25 אחוז סבורים כי נפגעי הנפש הינם אלימים. 81 אחוז מהנשאלים ענו שנפגעי נפש מפחידים אותם וכי היו מעדיפים לשמור מרחק מהם, המתבטא באפליה ובפגיעה.
הפחד הקיים בציבור כלפי נפגעי הנפש מגיע בעיקר מאי ידיעה וחוסר הבנה של מחלות הנפש וטיפולן. עם העלאת המודעות למחלות עצמן, תפוקח הסטיגמה הקיימת ונפגעי נפש יוכלו להשתלב בקהילה כאחד האדם.

 

"האנושיות המשותפת לכולנו חשובה יותר ממחלות הנפש שאולי לא לכולנו יש. מה שרוצים אלה שבתוכנו שסובלים ממחלות נפש הוא מה שכולם רוצים: במילותיו של זיגמנוד פרויד – לעבוד ולאהוב". מתוך הרצאה של הלן סאקס באתר TED.

 

מומלץ לצפות בהרצאה המרגשת של הלן עם התלמידים בכיתה ולקיים דיון בעקבות הדברים העולים מדבריה.
לקריאה נוספת באתר עמותת אנוש.
לאתר הרשמי של יום בריאות הנפש.

חזרה ללימודים אחרי קיץ סוער: הצעה לפעילות על חוק הלאום

פורסם בתאריך 29 באוגוסט 2018

שנת הלימודים כבר כאן, והחזרה לכיתות מביאה עימה גם את ההכרח להתמודד עם סוגיות חברתיות מהותיות בהן עסק סדר היום הציבורי במהלך חופשת הקיץ. נושא כזה הוא "חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" והמאבק המתנהל סביבו. סביר להניח שהתלמידים/ות נחשפו ברמה זו או אחרת לסוגיה, וגם אם לא, ראוי לערוך סביבה דיון וחשיבה.

העלאת הנושא בכיתה:

  • אפשרויות לצפייה – אחת מן הכתבות של הטלוויזיה החברתית:
  • ערבית? לא בבית ספרנו
    מה דעתך על חוק הלאום?

  • שאלה – מה שמעתן-ם/ אתן-ם יודעים-ות על חוק הלאום?
  • אפשרות לפעילות – להביא כמה מטורי הדעות (מצורפים מטה) ולחלק לתלמידים/ות:

אופציה א' – עבודה בקבוצות קטנות. כל קבוצה מקבלת טקסט אחד לקריאה משותפת ותענה על השאלות הבאות:

  1. מה הן הטענות העולות מן הטקסט לגבי חוק הלאום?
  2. האם הטענות תומכות בחוק או מתנגדות לו?
  3. מי הוא/היא הכותב/ת של הטקסט ומה הפתרון שמציע/ה?
  4. מה דעתכן/ם על הטענות ועל הפתרון המוצע?

אופציה ב' – עבודה עצמית. כל תלמיד/ה ת/יבחר שניים מהטקסטים ות/יענה על השאלות הבאות:

  1. מה הטענה העולה בכל אחד מן הטקסטים?
  2. האם הטענות בטקסטים השונים סותרות זו את זו?
  3. האם הטקסטים מציעים פתרון כלשהו?
  4. מה דעתך על הפתרונות הללו?

אופציה ג' – קריאה משותפת בכיתה. טקסט על פי בחירת המורה. שאלות לדיון לאחר הקריאה:

  1. מה הן הטענות העולות נגד חוק הלאום ומה דעתכן-ם עליהן?
  2. מה הקשיים שיוצר חוק הלאום לקבוצות המיעוט ומה הקשיים שיוצר לקבוצת הרוב?
  3. באיזה אופן ניתן להתמודד עם הבעיות שיוצר חוק לאום (כגון האפשרות לפגיעה בדמוקרטיה ובשוויון זכויות אזרחי, אפליה גזעית ודתית, וכן הלאה)?

טורים מהזווית של פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות אדם:

טורים מהזווית של זכויות המיעוט הערבי וקבוצות שונות בישראל:

טורים מהזווית של הקונפליקט הישראלי פלסטיני:

 

להרחבה על חוק הלאום:

מחלקת חינוך באגודה פותחת את ההרשמה לשנת הפעילות 2018-9

פורסם בתאריך 5 באוגוסט 2018

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה לאחל לכל העוסקות והעוסקים בחינוך בישראל שנת לימודים פורייה ומוצלחת !

גם השנה מחלקת החינוך באגודה תקיים מגוון פעילויות חינוכיות שמטרתן הטמעת ערכי דמוקרטיה, זכויות אדם והתמודדות חינוכית עם גזענות. כמו כן נציע מגוון של נושאים לדיון ומערכי שיעור בסוגיות אקטואליות ומהזירה הציבורית והחברתית באמצעות אתר הסדנא.

המציאות המורכבת בישראל מציבה בפני א/נשי החינוך אתגרים רבים, יותר ויותר אנו פוגשות מורים ומורות המדגישים בפיננו את הצורך בחיזוק החינוך לערכים דמוקרטיים, אולם משנה לשנה האתגרים החינוכיים בעניין זה הופכים למורכבים יותר. אירועי הקיץ סביב חוק הפונדקאות וחוק הלאום ממחישים את המורכבות הזו ואת הסכנה בפגיעה בזכויות אדם ובדמוקרטיה. השנה הינה שנה מיוחדת היות ואנו חוגגות את ציון 70 שנה ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם , שנה זו תהיה בסימן 70 שנה להכרזה ונעדכן בהמשך לגביי הפעילויות שאנו מציעות סביב נושא זה.

וכעת- חזרה לבית הספר וללימודים..

הנחת היסוד שלנו היא שהכיתה מהווה מיקרו- קוסמוס של המציאות החברתית. לכן, מגמות אלה, משפיעות ומעצבות את הדינמיקה הכיתתית. למעשה, מגמות אלה משפיעות על כל מי שהינו חלק מהמוסד החינוכי או קשור אליו- תלמידים/ות, חניכים/ות, מורים/ות, מדריכים/ות, מרצים/ות, הנהלה, הורים, ועוד.

איננו משלים את עצמנו. ברור לכל כי העבודה החינוכית בהקשר זה הינה מורכבת, סזיפית וטעונה ועל כן דורשת התייחסות מעמיקה, מקיפה ומקצועית. זו בדיוק ההתייחסות שאנו מציעים במחלקת החינוך.

מה אנחנו מציעים/ות ?

לקראת פתיחת שנת הלימודים אנו מזמינים אתכם/ לקחת חלק בפעילויות המגוונות שלנו. אנו מזכירים כי האג'נדה המרכזית שלנו היא הכשרת והעצמת נשות ואנשי חינוך, מתחומי ידע שונים, על מנת להתמודד באופן מעמיק עם התופעות החברתיות הנגזרות מהמציאות בישראל , והמשתקפות ב"כאן ועכשיו" של המסגרות החינוכיות השונות.

עוד חשוב לציין כי תפיסתנו החינוכית בנושא גזענות קושרת בין מופעים שונים של אפליה ואי שוויון הנובעות מרקעים שונים, כגון מין, מגדר, מוצא אתני ותרבותי, צבע עורעדה, דת, בריאות פיזית, בריאות נפשית ועוד. כולם מעידים על הצורך בחינוך לקבלת ה"אחר" תוך עיסוק בסוגיות השונות מחד ובחינת המכנה המשותף בין הסוגיות הללו מאידך.

 הספר  "שיעור לחיים": חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון", ספר מקיף המציע כלים מעשיים לתהליך מעמיק של חינוך נגד גזענות יוצר הדים חיוביים זמין גם בגרסת האינטרנט ! 

הפעילויות המרכזיות אותן נקיים גם השנה, הינן השתלמויות פסג"ה וחדרי מורים,  ליווי פרטני של צוותי חינוך והוראה, ביניהם מחנכים/ות ומורות/ים לאזרחותתהליכים חינוכיים במכללות להכשרת מורים, ופרויקט חינוך נגד גזענות.

כמו כן, אנו ממליצים להתרשם מהאתר שלנו, ה"סדנא",  בו תמצאו ערכות חינוכיות מעמיקות, בלוג המציע דיונים אקטואליים עם התלמידים/ות, מערכי שיעור בחלוקה לזכויות השונות, מטלות ביצוע ותכניות העמקה באזרחותמועדי זכויות אדם על פני לוח השנה, מידע שוטף על הפעילויות שאנו עורכים במסגרות השונות ועוד. מומלץ בחום להירשם באתר (למעלה בצד שמאל של דף הבית, במלבן הסגול !)  על מנת לקבל מאיתנו עדכונים חינוכיים הממוקדים בתחום החינוך הספציפי בו אתם/ן עוסקים/ות. היו עמנו בקשר!

מחלקת החינוך באגודה מברכת את כל העוסקות/ים במלאכת החינוך בישראל בברכת שנה של שלום ורווחה .  שתהא זו שנה של עשייה מקדמת זכויות אדם וחינוך אפקטיבי המגן על המרחב הדמוקרטי של כולנו !

ליצירת קשר בנוגע לפעילויות השונות, פנו ל:

נעומי ביט-צורן, רכזת חינוך פורמאלי (עברי)  naomi@acri.org.il

חולוד אדריס, רכזת חינוך  פורמאלי (ערבי) kholod@acri.org.il

מסי אייצק, רכזת חינוך נגד גזענות ומנהלת תוכנית המשפט ההומניטארי הבינלאומי mesi@acri.org.il

 

"חוק הלאום"

פורסם בתאריך 18 ביולי 2018

CC BY -AS : Chir Yunker

הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

בשנים האחרונות עלו כמה וכמה הצעות חוק המבקשות להגדיר בחוק יסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. על אף שינויים קלים בין ההצעות הן דומות במהותן, ומבקשות  להגדיר מחדש את זהות המדינה ואת אופיה, ולהכפיף את מהותה הדמוקרטית של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית.  הצעות אלה פוגעות באופן בוטה בזכויות האדם, בדמוקרטיה ובזכויות המיעוט הערבי בישראל.

בין הפגיעות החמורות העולות מהצעות החוק (ובהן הנוסח העדכני הנדון בימים אלה בכנסת ה-20):

  • הכפפת האופי הדמוקרטי של המדינה לאופיה היהודי: בנוסח המקורי של הצעת החוק הוצע כי המדינה תוגדר ראשית כל כמדינה יהודית, ושחוק היסוד וכל חוק אחר יפורשו בהתאם לכך. הוצע כי המונח דמוקרטיה יוכפף להיותה של המדינה מדינה יהודית, יהיה משני לו בחשיבותו ואף יפורש על פיו. בנוסח שעבר בקריאה ראשונה הושמטה הגדרת המדינה כיהודית או כדמוקרטית, וכן הושמט הסעיף המכפיף את פרשנות כל דברי החקיקה ליהדותה של המדינה, אולם הצעת החוק כולה עדיין עוסקת בעיגון סממניה היהודיים של המדינה והעדפתם על פני סממנים דמוקרטים. למעשה, אין בחוק עיגון כלשהו של עקרונות דמוקרטיים – לא מבחינת מבנה המשטר ולא מבחינת ההגנה על זכויות האדם ועל השוויון. יתר על כן, לא מוזכרים בחוק כלל מי שאינם יהודים, לרבות המיעוט הערבי, ואין הכרה בהם או הגנה על זכויותיהם.
  • ביטול הערבית כשפה רשמית: מוצע להוריד את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית, כפי שהיה מקום המדינה ועד היום, למעמד של שפה עם מעמד מיוחד וזאת לצורך מימוש נגישות לשונית לשירותי המדינה בלבד. אמנם בנוסח שעבר בקריאה ראשונה הוכנסה התחייבות שהורדת מעמדה של השפה הערבית לא תגרום לשינוי לרעה במצב הקיים, אולם לא ברור מה תהיה משמעותה של התחייבות זו. מעבר לפגיעה בסטאטוס קוו, מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של מיעוט מולדת לאומי בישראל. השפה הערבית היא חלק מזהותו, ממורשתו ומתרבותו של המיעוט הערבי, וההכרה בה כבשפה רשמית מסמלת את ההכרה בזכויותיו ובמעמדו השוויוני במדינה.
  • עיגון אפליה גזענית: מוצע לאפשר הפרדה במגורים על בסיס דת או לאום באופן גורף וללא כל תנאי, באופן הסותר את פס"ד קעאדן שאסר על אפליה ואת חוק ועדות קבלה שהתיר הפרדה באופן מוגבל בלבד. הצעות החוק כוללות הוראות מפלות נוספות, ופותחות פתח להנהגת פרקטיקות נוספות ורחבות של אפליה גזענית בכל תחומי החיים.

כאמור, על אף שינויים בניסוח שהוכנסו להצעת החוק בעקבות ביקורת ציבורית, יש בהצעה דגש והעדפה לסממניה היהודיים של המדינה על פני אלו הדמוקרטיים. השחיקה שלה יגרום חוק יסוד כזה במעמדה ובאופיה של הדמוקרטיה עלול לפגוע בזכויות האדם של כלל אזרחי המדינה. נוסף על כך, הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי, המהווה חמישית מאזרחי המדינה, שומטת את הקרקע מתחת לזכות לשוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה.

לעמדת האגודה לזכויות האזרח, הגדרת אופייה של המדינה היא סוגיה חוקתית חשובה ובעלת השלכות מרחיקות לכת, ויש לעשות כל האפשר כדי להכריע בסוגיה זו בדרך של הסכמה רחבה, עם כל הקושי שבדבר, ותוך התחשבות בכלל הצרכים והזכויות של הקבוצות השונות באוכלוסייה. כל הגדרה שתאומץ חייבת לעגן את זכותם של כל אזרחי המדינה לשוויון מוחלט, ללא הבדלי לאום, דת או מוצא אתני. אין בכך כדי לשלול את הזיקות הלגיטימיות שיכולות להתקיים בין דת ולאום למדינה במישורים אחרים, כגון המישור החברתי, התרבותי, הרגשי והסמלי; אולם במישור החוקתי-משפטי, עיקרון השוויון מחייב שזיקות אלה לא יבחינו בין זכויותיהם ומעמדם כלפי המדינה של אזרחים שונים בהתאם לזהותם הלאומית או הדתית.

סטטוס:

ב-23.11.2014 אישרה הממשלה את הצעות חוק שהניחו חברי הכנסת זאב אלקין, איילת שקד ואחרים. אלא שהוסכם כי הצעות אלה לא יקודמו מעבר לקריאה טרומית, ובמקומן תקודם הצעת חוק ממשלתית שעקרונותיה אושרו אף הם באותו יום על ידי הממשלה ("מתווה נתניהו). הצעת חוק זו לא קודמה.

הצעת חוק של חבר הכנסת אבי דיכטר הונחה על שולחן הכנסת ב-2011, ב-2015 וב-2017. ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה ב-7.5.2017, ואושרה בקריאה טרומית במליאה ב-10.5.2017.

בספטמבר 2017, ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין החלה לדון בהצעת החוק. לאחר שגורמי הקואליציה הגיעו להסכמה על הנוסח, אושרה הצעת החוק בוועדה ב-13.3.2018. ההצעה עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-30.4.2018.

ההצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית צפויה בימים הקרובים. לקראת ההצבעה עומדים על הפרק תיקונים לסעיפים שונים, אך אין בהם כדי לשנות את הקשיים המהותיים הנובעים מהצעת החוק בכללותה.

נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה לזכויות האזרח, יולי 2018

נוסח הצעת החוק שעבר בקריאה ראשונה, מרץ 2018: נקי | עם סימון שינויים

עמדת האגודה לזכויות האזרח, ספטמבר 2017

עמדת האגודה – מעמד השפה הערבית (סעיף 5 להצעת החוק), נובמבר 2017

עמדת האגודה – התיישבות קהילתית נפרדת (סעיף 8 להצעת החוק), נובמבר 2017

נוסח הצעת החוק לדיון בוועדה המיוחדת, ספטמבר 2017

דף החקיקה באתר הכנסת

נוסחים קודמים של הצעת החוק:

נוסח הצעת החוק של ח"כ דיכטר, 2011

נןסח הצעת החוק של ח"כ אלקין, 2014

נוסח הצעת החוק של ח"כ שקד, 2014

נוסח "מתווה נתניהו" להצעת החוק, 2014

נוסח הצעת החוק של ח"כ דיכטר, 2017

נוסח הצעת החוק של ח"כ מועלם, 2017

עמדת האגודה – מסמכים קודמים:

פניית האגודה לראש הממשלה ולשרים, אוקטובר 2011

פניית האגודה לזכויות האזרח לוועדת השרים לחקיקה, נובמבר 2014

פניית האגודה לוועדת השרים לחקיקה, יוני 2014 (הודעה לעיתונות)

פניית האגודה לשרת המשפטים ולוועדת השרים לחקיקה, אוקטובר 2015

הודעות לעיתונות:

עוצרים את חוק הלאום!, יולי 2018

"חוק הלאום" לא דמוקרטי ולא חוקתי, אסור לחברי הכנסת לאשרו, מרץ 2018

שינוי מעמדה של השפה הערבית – פגיעה בזכויות יסוד של 20% מהאזרחים, נובמבר 2017

"חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" – עמדת האגודה, אוקטובר 2015

הכללת "מדינה יהודית" בחוק יסוד עלולה לעגן הפליה נגד לא-יהודים, יוני 2014

קישורים:

יוסי דהאן, לא דמוקרטי ולא יהודי, ידיעות אחרונות, 15.3.2018