ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

הבנים לכדורגל, הבנות לפח הזבל

פורסם בתאריך 12 ביולי 2018

חברות וחברים יקרים,

הבנים לכדורגל, הבנות לפח הזבל – כך הבנים היו שרים כשהייתי ילדה כדי להרגיז אותנו הבנות. מאז גדלתי והעולם השתנה, וחשבתי שלבנות שלי כבר אף אחד לא ישיר ככה. כי ברור להן שהן שוות בין שווים והן יכולות לעשות הכל. השינויים בשוויון הזכויות לנשים בישראל התחוללו לא מעט בזכות פסקי דין פורצי דרך של האגודה לזכויות האזרח ושל ארגונים עמיתים, ובעיקר בזכות הפעילות המתמשכת של פעילות אמיצות שלקחו את גורלן בידיהן. אלא שבתקופה האחרונה אנחנו באגודה לזכויות האזרח ובמקומות נוספים נאלצות לחזור להיאבק במה שחשבנו שהוא כבר נחלת העבר.

לאחרונה פניתי לאיגוד הכדורסל בשם האגודה וארגונים נוספים הפועלים נגד הדרת נשים – המרכז הרפורמי לדת ומדינה, שדולת הנשים בישראל, ויצו, שתיל, הפורום החילוני וחדו"ש – בדרישה שישנו הוראות בתקנון שלהם, שמפלות בנות. לפי התקנון, בקבוצות ילדים מעורבות (בנים/בנות) מספר הבנות מוגבל לשתיים, והן גם נאלצות להתחייב בתצהיר מראש שהן לא תשחקנה בעת משחק מול קבוצות שבהן שחקנים המגדירים עצמם דתיים. הסנקציה על קבוצה שמפרה הוראות אלה היא הפסד טכני.

גם אם נראה כאילו הדרת בנות ממשחקי כדורסל זו בעיה פעוטה שרלבנטית רק למעטות, הרי שבפועל זה סימפטום לשינוי שמתחולל בשנים האחרונות בחברה בישראל. דמויות של בנות ונשים מודרות מהמרחב הציבורי ונמחקות משלטי חוצות ומאריזות מוצרים, אנו נשלחות לשבת באחורי האולם או מאחורי מחיצה, מצטוות להאריך את החצאית או המכנסיים ולא מורשות לשיר, לרקוד או אפילו רק לשבת כצופות באירועים ציבוריים.

אנחנו באגודה חושבים שאסור שטענת הפגיעה ברגשות דתיים תתיר פגיעה בזכותן של נשים לשוויון ולכבוד, ותאפשר הדרה ומחיקה של בנות כבר מגיל צעיר. כבודה של אישה הוא בכל מקום שבו היא בוחרת להימצא. אנחנו נמשיך להגן עליו במלא המחויבות והיכולת.

 שלכם,
חתימה

שרון

שרון אברהם-ויס, עו"ד
מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח

 

הנגשה שפתית של מבחני הבגרות בתקשוב לדוברי ערבית

פורסם בתאריך 27 ביוני 2018

האגודה לזכויות האזרח פנתה החודש בדחיפות למשרד החינוך בדרישה לתרגם את מבחני התקשוב לערבית, לקראת הבחינה שתתקיים ביום 21.6.18. מבדיקה שנעשתה באגודה עלה כי 40% מכלל בתי הספר שמלמדים מגמת תקשוב הם בתי ספר ערבים, והבחינות האלה אינן מונגשות להם.

במכתב הפנייה דרשה האגודה כי המשרד יפעל לאלתר לתרגום מבחני תקשוב לשפה הערבית עבור הנבחנים הניגשים למועד קיץ הקרוב ולהנחיית כל הגורמים שתחת אחריות המשרד בדבר החובה להנגיש את בחינות התקשוב לשפה הערבית בעתיד ואכן, החל משנה זו, יתורגמו מבחני הבגרות במקצועות הטכנולוגיים לשפה הערבית.

מעבר לכך שנקודת הפתיחה של הנבחנים הערבים הינה פחותה מזו של נבחנים יהודים מבחינת שליטה בשפה העברית, שכן היא משפיעה על יכולת התלמידים להיבחן באופן המיטבי במסגרת הזמן שניתנה להם למענה על שאלות ובשל קשיי שפה והבנה, ויש בכך כדי להעמיק את הפער בין נבחנים ערבים לנבחנים יהודים הקיים גם כך עקב פערים חברתיים הקיימים בחברה בישראל יש לזכור כי מעמדה של השפה הערבית במדינת ישראל היא של שפה רשמית.

פסקי דין רבים הדגישו את מעמדה הייחודי של השפה הערבית כשפתו של מיעוט יליד בארץ, ואת חובתו של השלטון לספק לו שירות בשפה זו, העדר תרגום זמין ונגיש בשפה הערבית של בחינות התקשוב של משרד החינוך מהווה אפליה על רקע לאום הן של עובדי משרד החינוך הערבים – מורים ומנהלים כאחד, והן של הורים וילדים הלומדים במערכת החינוך הרשמית בישראל, בנוסף לזכות לחינוך והזכות לחינוך שוויוני של כלל התלמידים הערבים במדינה. עקרון השוויון טבוע ושזור בזכות לחינוך, ובחובה המוטלת על הרשויות המוסמכות לספק חינוך שוויוני לכל ילד בישראל. בלי יסוד השוויון בחינוך, לא ייתן לממש את הזכות לחינוך על כל צדדיה והיבטיה. בלא שוויון הזדמנויות אמתי בחינוך, נפגעת זכותו של אדם לפתח את הווייתו האישית באמצעות רכישת דעת וערכים, ונפגעת זכותו לשוויון הזדמנויות אמתי בהמשך החיים בהגיעו לבגירות.

פניית האגודה לזכויות האזרח למפמ"ר מדעי המחשוב וטכנולוגית המידע

arabic

 האגודה בתקשורת הערבית:

החל מהשנה: תרגום מבחני בגרות במקצועות טכנולוגיים לשפה ערבית

http://almasar.co.il/art.php?ID=97013

http://www.geran.co.il/show-1-44847.html

פגיעה בחופש הביטוי של מורה ברשת אורט

פורסם בתאריך 19 ביוני 2018

אילוסטרציה

ב-6.6.2018 פנינו אל רשת אורט בשל התנהלות מאיימת ומשתיקה כלפי אייל נמר, עובד הוראה ונציג עובדות ועובדים ברשת. מר נמר שיתף בדף הפייסבוק שלו פוסט של כתב "הארץ" אור קשתי, ובה רשימת המשכורות הגבוהות ברשת אורט, תחת הכותרת "כך נראית תועלת הציבור וללא כוונת רווח". לפוסט הוסיף מר נמר מספר משפטים שמשווים בין נתוני השכר של בכירי אורט לבין משכורתו של מורה ותיק ברשת. לא חלפו שעות ארוכות ומר נמר קיבל מכתב בהול מסמנכ"לית משאבי אנוש באורט, שהוכתר ב"התנהלות בלתי הולמת" ומצווה עליו "להסיר את הפוסט השגוי".

בפנייה מחה עו"ד אבנר פינצ'וק על עזות המצח של רשת אורט להתנפל על עובד בשל עובדות שפרסם בחשבון הפייסבוק הפרטי שלו. הוא ציין כי אין זו הפעם הראשונה שהנהלת אורט מפנה איומים למר נמר, וכי ממכלול הדברים מתקבל רושם קשה וחמור של סתימת פיות ושל ניהול יחסי עבודה במשטר של איום בתביעות סרק. אין לצפות שהתלמידים יספגו ויפנימו ערכים דמוקרטיים וחשיבה ביקורתית – מטרות שעוגנו בחוק חינוך ממלכתי – שעה שמורותיהם ומוריהם מושתקים וננזפים, חרדים למשרתם ולפרנסתם וחוששים לפתוח את פיהם, כתב עו"ד פינצ'וק.

במכתב התשובה שקיבלנו מאורט לא מצאנו כל מענה לשאלות שהעלינו אלא רק חזרה על אותם איומים חסרי שחר שנשלחו למורה בעבר. עו"ד אבנר פינצ'וק: "נותרנו חלוקים על הגבולות שרשת אורט מתיימרת להציב לחופש הביטוי, ולמותר לציין שנמליץ למר נמר ולכל ציבור המורות והמורים לנהוג בהתאם לעמדתנו".

פניית האגודה לרשת אורט, 6.6.2018

תשובת רשת אורט, 12.6.2018

האם מותר לשאול על עמדות פוליטיות בראיון לקראת השירות הלאומי?

פורסם בתאריך 17 ביוני 2018

בכל שנה אלפי בני ובנות נוער לוקחים חלק בשירות לאומי כאלטרנטיבה לגיוס הצבאי בישראל ודרך נוספת לתרום באופן "אחר" לחברה הישראלית בתחומי רווחה וחינוך. הבחירה של צעירים/ות להצטרף לשירות לאומי נעה מסיבות אישיות, אמונה ודת, רפואיות ופוליטיות.

במכתב שפרסם לאחרונה צעיר לקראת כניסה לשירות לאומי בבית ספר, הוא מגולל  את היחס כלפיו בראיונות בעירייה ובית ספר כאשר נשאל (באופן לא חוקי) שאלות אישיות הנוגעות לכך שהוא לא מתגייס לצבא, למצב בריאות נפשו ועמדותיו הפוליטיות. חשוב להבין שמעבר לעובדה ששאלות אלו אינן חוקיות, הצעיר, כמו כל מי שבוחר/ת להצטרף לשירות לאומי עובר סידרה של ראיונות שמהווים סינון לתחומים בהם הוא/היא יכולים/ות להתנדב בהתאם לרצונות, כישורים ויכולות. הנער שענה בכנות לשאלות בראיון במקרה הטוב לא קיבל תשובה חזרה מהעירייה ובמקרה המדאיג קיבל איום מבית הספר בנוגע לעמדותיו הפוליטיות וכך שאסור לו להציג אותם מול ילדי בית הספר מכיוון ש:"התלמידים פה מאוד ימנים". במכתבו ציין הנער כי מי שעושה שירות לאומי מראש קיבל פטור מהצבא ועובר תהליכי מיון בעמותה לשירות אזרחי מאנשי מקצוע מוסמכים שביכולתם לכוון ולנתב את תחום השירות על פי יכולות וקריטריונים של מי שעתיד להשתלב בשירות לאומי. בין אם מדובר בעמדה פוליטית או מצב רפואי, במדינה דמוקרטית שטוענת לפלורליזם, טוענת לקבלת האחר וסובלנות המצב בו צעיר או צעירה נשפטים במוסד חינוכי אם הם "מוכשרים" או "יכולים" לתרום את חלקם הוא אבסורד. עצם השאלות שהופנו אל הצעיר במסגרת הראיון קבלה בנוגע לעמדות הפוליטיות הינו לא חוקי. לצערנו מדובר בתופעה מוסדית רחבה ולא במקרה בודד.

לאור זה חשוב להבהיר: שני החוקים המרכזיים בישראל שעוסקים בנושא זה הם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שקובעים רשימה של נושאים אשר הסתמכות עליהם כקריטריון בראיון קבלה לעבודה, תיחשב כאפליה אסורה. כך למשל, אסור לשאול מועמד לעבודה על נטייתו המינית, על מעמדו אישי, מוגבלותו, ומועמדת לעבודה אסור לשאול האם היא נמצאת בהריון, האם היא עוברת טיפולי פוריות או הפריה חוץ-גופית. נוסף לכך אוסר החוק על המעסיק לשאול את המרואיינים לעבודה מה גילם, גזעם, דתם, ארץ מוצאם, השקפתם הפוליטית, האם הם חברים במפלגה או מבצעים שירות מילואים פעיל.כל שאלה או דרישה למידע הנוגעת לרשימת הקריטריונים הללו, נחשבת בחוק ל"שאלה אסורה", הנגועה באפליה אסורה.