ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

17/5 – היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה

פורסם בתאריך 14 במאי 2014

משנת 2005 העולם מציין בתאריך זה את המאבק בפוביות, הדיכוי והאפליה כנגד הומואים, לסביות, טארסג'נדרים/יות  וביסקסואלים/ות. תאריך זה מציין את ה17 במאי 1990, יום שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת הפרעות הנפש, אך הדרך עוד ארוכה.

נכון להיום, ב-72 מדינות ברחבי העולם נישואים חד מיניים הם מחוץ לחוק, כשבחלקן עונש על הומוסקסואליות הוא מאסר בין שנה למאסר עולם וב-7 מהן מוחל עונש מוות.

ברוסיה, לדוגמא,  ב- 2012, עבר חוק הומופובי האוסר על יציאה מהארון, כשהקנס לעובר על החוק עשוי להגיע על למיליון למאתיים אלף שקל. בתגובה לחוק פעילי זכויות אדם מרחבי העולם יצאו בקריאה לחרם תיירותי.

לכן, מדינת ישראל קוראת לאזרחיה להצטרף למאבק העולמי הכולל כ- 100 מדינות, כל אחד ואחת בדרכו שלו-ה. החל מיום עיון בנושא באוניברסיטת תל אביב, עצרת תנועות הנוער בהשתתפות שרת החינוך לשעבר יולי תמיר ועוד.

לאתר הבנ"ה המרכז את הפעילויות סביב יום זה, ולקריאה נוספת של חומרים  – לחצו כאן

למערכי פעילות של מחלקת החינוך בנושא שוויון וקהילת הלהט"ב – לחצו כאן

הפגנה באמסטרדם נגד החוקים ההומופוביים ברוסיה  צילום: CharlesFred

הפגנה באמסטרדם נגד החוקים ההומופוביים ברוסיה
צילום: CharlesFred

חג הפועלים- ומה לגבי הפועלות ? הצעה לדיון כיתתי

פורסם בתאריך 30 באפריל 2014

ב- 1 במאי 1889, פדרציית ארגוני העובדים בארצות הברית פתחו בשביתה כללית בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. השביתה לוותה בהפגנות ומהומות בהן נהרגו כ-7 שוטרים וכ-60 מפגינים, ובעקבות שפיכות הדמים, שינתה התנועה הסוציאליסטית את צבע דגלה לאדום. בעקבות אירועים אלו, החל מ-1889 ה-1 במאי מצוין רשמית ברחבי העולם ועל ידי האו"ם, כיום חג לפועלים .

תאריך זה מזכיר לנו  את זכויותינו בתחום העבודה, את החשיבות בדמוקרטיה שתשמור על זכויות אלו, בחוקים סוציאליים שייתנו משמעות למושג "חיים בכבוד". בישראל, שכר המינימום היום הוא 23.12 ש"ח לשעה, שווה ערך פחות או יותר למנת פלאפל ופחית קולה. במציאות של עבודת קבלן, ותנאים סוציאליים אשר ממש אינם מובטחים, חשוב שנזכור שגם השנה ה- 1 במאי הוא יום רלוונטי.

ע"פ סטטיסטיקות של ארגון ה- OECD, בישראל, העשירון העליון מרוויח פי 14מן העשירון התחתון. כלומר, 1% מן האוכלוסייה מרוויח למעלה מ- 40,000 ש"ח לחודש לעומת 52% שמרוויח כ- 5000 (OECD,2011). הנתונים הללו אינם מפתיעים, שכן אי השוויון בישראל הנו נושא המוכר לרבים.  נתונים פחות מוכרים מצביעים על כך כי "אף על פי שממוצע שנות הלימוד של אישה שכירה (14.2) גבוה מממוצע שנות הלימוד של גבר שכיר (13.8) ההכנסה החציונית לגבר עומדת על 7,000 ₪ שכיר לעומת 5,489 ₪ לאישה שכירה" (סקר הוצאות משק הבית, מכון אדווה). למרות שבישראל מספר כמעט זהה של גברים ונשים (עם יתרון קל לנשים) , למרות שבין עובדי ועובדות ישראל יש אחוזי השתתפות כמעט זהים (1.7 מיליון גברים לעומת 1.5 מיליון נשים) 66% מן המנהלים הם גברים לעומת, 34% נשים.

המשך…

קול קורא לסדנא ייחודית "החברה בעין המצלמה"

פורסם בתאריך 29 באפריל 2014

הצילום ככלי למודעות ולשינוי חברתי

סדנא ייחודית לאנשי ונשות חינוך ולאקטיביסטים חברתיים

 

*ללא תשלום*

מספר המקומות מוגבל

בואו להכיר את עוצמתו של הצילום ככלי למודעות ולשינוי חברתי באמצעות טכניקות צילום פשוטות, שיח של מודעות חברתית והתנסות מעשית וחווייתית בשטח!

צילום חברתי הוא תיעוד של תופעות חברתיות שונות, המעורר מודעות לקיומן ומזמין הן את הצלם והן את המתבונן למעורבות, לנקיטת עמדה, לאזרחות פעילה ולאקטיביזם.

הצילום הוא כלי חינוכי חדשני, המאפשר הטמעה של כל תוכן לימודי באמצעות תהליך ויזואלי, בלתי אמצעי ומרתק. צילום מאפשר לאנשי ונשות חינוך "לעקוף" מחסומי למידה שונים, ומאפשר לכל לומד/ת לקחת חלק פעיל בחיים החברתיים ולגלות מעורבות בסביבה ובחברה.

האגודה לזכויות האזרח בשיתוף המרכז האמריקאי בירושלים מזמינים אתכם/ן– סטודנטים/ות לחינוך והוראה,אנשי ונשות חינוך ופעילים/ות חברתיים/יות–לסדרת מפגשים בה נלמד כיצד להביט באופן ביקורתי, דרך המצלמה, על תהליכים ואירועים חברתיים שהתרחשו בהיסטוריה ומתרחשים עתה בסביבתנו ונלמד כיצד להעביר את הכלי הלאה לתלמידינו.

מתוך עבודות סטודנטים בקורס "החברה בעין המצלמה" אוניברסיטת בן גויריון

מתוך עבודות סטודנטים בקורס "החברה בעין המצלמה" אוניברסיטת בן גויריון

מנחת הקורס:

צילה זלט, בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ובוגרת בית הספר מנשר לאמנות וצילום בהצטיינות, מנחה באגודה לזכויות האזרח, בעלת ניסיון רב שנים בעבודה עם אוכלוסיות שונות בישראל, מנחת קבוצות וקורסי צילום חברתי לתלמידים, סטודנטים וסגל הוראה ועוסקת בשילוב כלים ויזואלים בתוך תהליכים חינוכיים משמעותיים.

  תאריכי המפגשים:

 יום א'                18 במאי 2014             16:00-19:00

יום א'                25 במאי 2014             16:00-19:00

יום א'                1 ביוני 2014                16:00-19:00

  • באחריות המשתתפים להגיע עם מצלמה אישית: מצלמה ביתית או מצלמת טלפון נייד יספיקו.
  • המפגשים יתקיימו במרכז האמריקאי של שגרירות ארה"ב, רחוב קרן היסוד 19, ירושלים.
  • ·         הרשמה לסדנא מחייבת השתתפות בכל שלושת המפגשים.
  • ·         המעוניינים להירשם, אנא שלחו קורות חיים ומספר שורות המספרות מדוע חשוב שתתקבלו!
  • לשאלות ולפרטים נוספים:שירה הראל-אלבז  |  02-6255755 (שלוחה 322)  |  harelsx@state.gov

ממצאי סקר והצעה לפעילות לפרויקט – "גזענות – לא בבית ספרנו!"

פורסם בתאריך 22 באפריל 2014

קמפיין ניו מדיה "גזענות- לא בבית ספרנו" הינו פרי שיתוף פעולה של ארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי הפונה לנשות ואנשי חינוך ונועד להעלאת מודעות לחשיבות החינוך נגד גזענות והטמעתו במערכת החינוך. בקמפיין זה אנו רוצים לחזק ולעודד את אנשי ונשות החינוך להעמיק, ללמוד ולהתמודד עם המורכבויות בכיתה ובבית הספר, גם לקראת ציון היום הבינ"ל נגד גזענות וגם לאורך כל השנה. עבור פרויקט זה נערך סקר מיוחד  אשר העלה שאלות על גזענות בחברה, כיצד יש להילחם בה, מי נפגע ממנה ומה מקומה של החברה ושל הממשלה בסוגיה זו.

מממצאי הסקר עולה כי רק 4.4% חושבים כי אין גזענות כלל, הרוב הגורף מצביע על אוכלוסיות שונות כמו המגזר הדתי, ערבים, ויוצאי אתיופיה  כקבוצות אשר חיות עם השלכות הגזענות. 70.2% חושבים כי למדינה ישנה אחריות לצמצום ומיגור התופעה על ידי חקיקה אקטיבית אך במקביל מאמינים כי היא אינה פועלת מספיק. עוד עלה כי הדרך לצמצום הגזענות בחברה, מורכבת לא רק מפעולות המדינה  על ידי חקיקה והעלאת מודעות בחברה, אלא בעזרת מערכת החינוך. כ50% מן הנשאלים רואים בחינוך ככלי האפקטיבי ביותר להילחם באפליה.

Picture1

למצגת המלאה לחצו כאן

גם מן הנתונים הללו  אנו מגלים כי תופעת הגזענות והאפליה חיה וקיימת בישראל 2014. כמו כן, אנחנו רואים את החשיבות הגדולה שהחברה רואה בדור העתיד, בחינוך שאנו מעניקים לילדינו. מספרים אלו מעלים שאלות חשובות שיש לדון ולחשוב עליהם, לא רק בינינו לבין עצמנו כנשות ואנשי חינוך, אלא גם עם דור העתיד עצמו:

  • האם אתם חווים/ות או מזהים/ות אפליה בחיי היומיום שלכם/ן ?
  • רוב הנשאלים טוענים כי עיקר העבודה בנושא צריכה להיעשות על ידי מערכת החינוך. מהי הציפייה האישית שלכם/ן מבית הספר כאשר אתם רואים סיטואציה שכזו?
  • מה מקומה של הממשלה אל מול תופעת הגזענות, האם יש לה חלק בעיצוב ופתרון הבעיה?
  • מדוע לדעכתן/ם הנשאלים סבורים שלחינוך יש תפקיד חשוב יותר מחקיקה על מנת להיאבק בגזענות ?
  • מהו החלק שלכם בעיצוב ופתרון סוגיה זו בסביבה הקרובה אליכם?
  • מה אתם מרגישים שאתם זקוקים לו על מנת להתמודד עם גזענות ואפליה סביבכם?

קמפיין זה הינו בהובלת שתיל ובשיתוף ארגונים לשינוי חברתי.

את דף הנחיתה של הקמפיין, כולל חומרי העשרה, תוכלו למצוא בקישור זה

את עמוד הפייסבוק של הקמפיין תוכלו למצוא בקישור זה

חומרים וערכות חינוכיות מלאים תוכלו למצוא בקישור זה

לחומרים חינוכיים איכותיים נוספים, מתוך אתר מט"ח, תוכלו למצוא בקישור זה