ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

בשביל מה לצעוד?

פורסם בתאריך 2 ביוני 2013

ביום שישי הקרוב, ה-7/6,  יתקיים בתל אביב, כמדי שנה, מצעד הגאווה. נדמה שפעילות זו, אשר ישתתפו בה מאות אלפי אנשים, הפכה לעניין שבשגרה. בכך היא מסמלת לכאורה, את הפיכת סוגיית שוויון הזכויות עבור קהילת הלהט"ב לכזו שיש סביבה קונצנזוס מלא. דווקא משום כך – אנו מציעים בפוסט זה דיון כיתתי, על מנת לבחון לעומק סוגיה זו – האם אכן ישנה תמימות דעים סביב זכויותיה של קהילת הלהט"ב בישראל ?

מצעד הגאווה הראשון שהתקיים בעולם התרחש בניו יורק בשנת 1970. לאחר ששוטרים פשטו על בר גאה בשם "סטונוול", הכו ועצרו מספר רב של חברי הקהילה הלהט"בית, פשט גל מהומות בעיר. בעקבות המאורע, חברי הקהילה התאגדו והחלו במאבקם להכרה ולשוויון זכויות. שנה לאחר מכן, בחודש יוני, התקיים מצעד הגאווה בראשון בניו יורק.

מאז ועד היום, מצעד הגאווה מצויין בערים רבות בעולם ומלבד מצעד בעל אופי מחאתי ופוליטי, הוא חוגג את האהבה ובעיקר את החופש.

צילם: MGuillaume Paumier

צילם: MGuillaume Paumier

 

אז בשביל מה בכלל צריך מצעד גאווה? למרות הלגיטימציה הרחבה שמקבל מצעד הגאווה השנתי בתל אביב, ערים שונות בארץ ובעולם עדיין נלחמות כנגד קיום המצעד. שנה שעברה במוסקבה, לדוגמא, החליט רוה"מ פוטין על איסור קיום מצעדי הגאווה למאה השנים הקרובות. היציאה מהארון היא לא חוקית בסנט פטרסבורג והיא מצטרפת לשורה ארוכה של חוקים מפלים כנגד הקהילה הלהט"בית ברוסיה כולה. בתגובה לחקיקה, פעילי זכויות אדם מרחבי העולם יצאו להפגין מול שגרירויות רוסיה וקראו לחרם תיירותי.

צילום: CharlesFred

הפגנה באמסטרדם נגד החוקים ההומופובים ברוסיה.                                         צילום: CharlesFred

לפני חודש, אוקראינה קיימה לראשונה מצעד גאווה בעיר הבירה קייב. המצעד היה אמור להתקיים כבר בשנה שעברה, אך בוטל לאחר שכ- מאה ניאו נאצים גלוחי ראש חיכו לצועדים ברחובות, מצויידים בכלי נשק. המצעד השנה אמנם לא קיבל אישור מבית המשפט, אך זכה להגנה משטרתית מכיוון שצעדו בו מספר שגרירים ממדינות מערב אירופאיות ומכיוון שאורגן על ידי ארגון אמנסטי. באוקראינה עברה פעמיים הצעת חוק הומופובית שקובעת מאסר של עד חמש שנות מאסר למי שיוצא מהארון או מגלה סולידריות כלפי הקהילה הגאה. כנגד החוק, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים מנסים ליצור לחץ על אוקראינה בין השאר, באמצעות חתימה על עצומה.

ומה קורה אצלנו ? 

בארץ פני הדברים נראים שונה, אך גם כאן חברי הקהילה הלהט"בית לא מרגישים בטוחים בכל מקום. התבטאויות שונות נשמעו לאחרונה בישראל כלפי הקהילה הגאה כדוגמת זו  בבית האח הגדול, כשאחד ממשתתפי התכנית התבטא בצורה הומופובית כלפי משתתפת לסבית. דוגמא נוספת הינה הנערה שציירה את דגל הגאווה בבית ספרה וקיבלה על כך תגובות קשות. כמו כן, המצעד בירושלים מעלה תהיות רבות בנוגע לשאלה עד כמה החברה הישראלית סובלנית לקהילה הלהט"בית. רבים מתנגדים למצעד שנערך בכל שנה בירושלים וההתנגדות נובעת בעיקר מסיבות דתיות. לעומת המצעד בתל אביב, שחוגג את החופש, נהנה מקונצנזוס ומהווה אטרקציה תיירותית, המצעד בירושלים מוצג כמחאה פוליטית ומאבק על זכויות אדם. נשאלת השאלה למה לצעוד דווקא בירושלים? טענת המתנגדים הינה שהם מכירים בזכות הקהילה לבטא את עצמה ולמחות בעד זכויותיה, אך מדוע דווקא במקום הכי רגיש בעולם מבחינה דתית? תשובת הקהילה הלהט"בית המקומית הינה שגם היא מהווה חלק מהעיר המורכבת הזו, גם לה מגיע לממש את זכויותיה הבסיסיות בעיר בה חבריה וחברותיה גדלו וחיו כל חייהם. כמו כן – הם מכירים ברגישות שעולה מקיום המצעד בעיר כמו ירושלים ולכן דואגים להכריז שהמצעד יהיה צנוע יותר מבתל אביב. בנוסף עולה השאלה, האם מצעד מחאתי נועד להתקיים רק במקומות בהם הוא עובר בצורה חלקה ? האם זו לא בדיוק מהות המצעד- לדרוש את השוויון? להביע עמדה? להילחם על הזכויות שמגיעות לי?

צילם: עידן סופר

כרזה שפורסמה בעיר ירושלים לפני מצעד הגאווה  . צילם: עידן סופר

גם במקומות אחרים בארץ מושמעת התנגדות כלפי מצעד הגאווה, אך התמיכה שהקהילה מקבלת מחזקת אותה ומאפשרת לה לצעוד בראש מורם. דוגמא לכך היא המצעד באילת, בו ראש סיעת "אילת יהודית" מבקש לא לאפשר את קיום המצעד בעיר, אך תגובת מפיק המצעד מדגישה את חשיבות קיומו. "דעות כמו אלה שבאות לידי ביטוי מפי משה בן זיקרי הן הן הסיבה לכך שמצעדי הגאווה כה נחוצים ולכן, גם השנה נציין באילת את אירועי הגאווה ובכללם את התהלוכה ביום שישי".

גם בעיר אשדוד, בה השנה נערך מצעד הגאווה הראשון בעיר, נשמעו קולות התנגדות. אך ההתנגדות לא עוצרת את ארגון הנוער הגאה שבפעם הראשונה אירגן את המצעד. לדברי המארגנים, ישנה חשיבות רבה לקיום המצעד בעיר מכיוון שרוב בני הנוער הגאה בעיר בורחים לתל אביב כדי להרגיש שייכים ובטוחים יותר.

שאלות לדיון בכיתה:

– מהו חשיבותו של קיום מצעד הגאווה ?

– מהו לדעתכם ההבדל בין קיום מצעד הגאווה בתל אביב לעומת ערים אחרות בארץ ? האם לדעתכם הבדל זה הוא מוצדק ? הסבירו.

–  מדוע ישנה התנגדות מיוחדת לקיום המצעד בירושלים ? מה דעתכם/ן בנושא ?

–  כיצד אתם/ן רואים/ות את סוגיית שוויון הזכויות של בני ובנות הקהילה ? האם לדעתכם/ן מתקיים שוויון זכויות מלא עבורה ?

– האם עדיין יש מקום לקיים מצעד גאווה בעל אופי מחאתי בישראל ? הסבירו את עמדתכם/ן.

– לסיכום: חשבו על פעילות כיתתית העשויה לקדם את מאבקה של הקהילה הלהט"בית לשוויון זכויות.

 

למערך שיעור נוסף בנושא זכויות להט"ב.

עוד על המצעד בירושלים בסרט "ירושלים גאה להציג" מתוך אתר "מאקו".

ולסיום, אם היינו חיים בעולם בו להיות סטרייט היה להיות ה"שונה".

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=CnOJgDW0gPI[/youtube]

 

 

גזענות או לא? ניתוח מקרה בכיתה

פורסם בתאריך 27 במאי 2013

מהי גזענות? מהי הסתה לגזענות? ומה קורה כאשר עובד/ת ציבור מתבטא/ת באופן גזעני?

צילום: Rufinu

צילום: Rufinu


יש שאלות סגורות ויש שאלות פתוחות, יש שאלות קלות ויש שאלות קשות. גם אם לא תמיד יש לנו תשובה חד משמעית, עצם קיומו של דיון בנושאים אקטואליים ובוערים – מסייע לנו (וגם לתלמידים/ות שלנו) לפתח מודעות חברתית ולגבש דעה אישית. ננסה לענות לשאלות אלו על ידי בחינת המקרה של הרב אליהו, רב העיר צפת.

האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום 21.5.2013 אל שרת המשפטים לבני בבקשה לפתוח בהליכי משמעת והדחה נגד רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, בשל הסתה גזענית חוזרת ונשנית והתנהגות שאינה הולמת עובד ציבור.

הפנייה נשלחה בהמשך לתכתובות שניהלה האגודה עם משרד המשפטים ב-2011, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות שצוטטו מפי הרב אליהו, ובהן: "הגניבות החקלאיות אצל ערבים הן אידיאולוגיה", "ברגע שאתה נותן מקום לערבי בתוכנו, לוקח לו חמש דקות להתחיל לעשות מה שהוא רוצה", "יהודי צריך להבריח ערבים", "גירוש הערבים מהשכונות היהודיות הוא חלק מאסטרטגיה", ועוד.

במענה מטעם פרקליטות המדינה, נמסר לאגודה כי ההליך המשמעתי נגד הרב מעוכב כיוון שבאותה עת התקיימה חקירה פלילית בנושא, אלא שהחקירה הפלילית נסתיימה כבר בקיץ 2012, בשל קושי להוכיח את הדברים המדויקים שנאמרו על ידי הרב.
בפנייתה טענה האגודה כי גם אם דבריו הגזעניים של הרב אליהו אינם עולים כדי 'הסתה לגזענות' במובנה הפלילי, עדיין אין בכך כדי לעשותו כשיר וראוי למשרה הרמה של רב עיר. הדעת אינה סובלת, שעובד מדינה בכיר ישתמש במעמד וביוקרה, שנתנה לו המדינה, על מנת להשפיל ולבזות בני אדם, ולרמוס את כבודם ואת זכויות היסוד שלהם. אין המדינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, שעה שעובד בכיר בשירותה מפר את החוק, מסית לגזענות וחותר תחת ערכי היסוד וחוקי היסוד שלה. דברים אלו נכונים ביתר שאת, לאור העובדה כי לאחרונה הוזכר שמו של אליהו כמועמד למשרת הרב הראשי הספרדי.

אז מה יש לנו כאן?
מספר שאלות עולות מהטקסט הפותח, ואנו מציעים לכן, מורים ומורות, לעורר באמצעותן דיון בכיתה:
1. כפתיח, כדאי לשאול את עצמנו מהי גזענות? מהן התבטאויות גזעניות? להרחבה בשאלה זו אפשר להיעזר במאמר של פרופ' יהודה שנהב.
2. השאלה הבאה היא "מהי הסתה?" האם כל התבטאות גזענית היא בהכרח הסתה? מה בין הסתה לבין חופש הביטוי? כדאי להסביר לתלמידים/ות שבישראל ישנו סעיף חוק האוסר על הסתה לגזענות (סעיף 144ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977). בנוסף, גם אם הליך פלילי אינו רלוונטי (כאן נטען על ידי הפרקליטות כי היה קושי להוכיח אספקטים מסוימים של העבירה) יש אפשרות לפתוח בהליך משמעתי כלפי עובד ציבור. כדאי להבהיר כי אלו שני מישורים נפרדים.
3. שאלה נוספת נוגעת להתבטאויות של הרב אליהו, המודגשות בטקסט שלעיל. האם הן גזעניות? האם ניתן להסביר אותן בדרך אחרת?
4. כדאי לדון במשמעות של איש ציבור המכהן בעודו מתבטא באופן גזעני. איך היו מתייחסים לאיש ציבור אם היו נשמעות ממנו אמירות קשות כלפי נשים? אתיופים? או כל קבוצה אחרת? האם לדעתכם/ן היחס הציבורי אליו היה שונה? ומה היתה דעתכם/ן אם התבטאויות דומות היו מושמעות, בימינו, במדינה זרה כלפי יהודים?
כדאי להזכיר כי גזענות כלפי קבוצה מסויימת לא "מחסנת" קבוצות אחרות באוכלוסייה. כדוגמא ניתן להפנות לסיפור עדכני שהתרחש בצפת, בו הותקפו נשים יוצאות אתיופיה.
5. במישור הציבורי, אפשר להפנות את התלמידים/ות לסקר שנערך בעקבות עצומת הרבנים נגד מכירה או השכרה של דירות לערבים, לפיו 41% מהחילונים, 64% מהמסורתיים וכ-88% מהדתיים והחרדים מסכמים עם פסיקת הרבנים. מה דעתכם על הנתונים? מה משמעותם ביחס להשפעה שיש להתבטאויות של עובדי ציבור, כמו רבנים, על דעת הקהל?

 

בברכת דיון פורה ומעשיר,
צוות מחלקת חינוך.

לכל שאלה, התייעצות או ליווי ניתן לפנות
לנעמי בייט-צורן
naomib@acri.org.il

אנחנו צריכים את הראש שלך! קול קורא לאנשי ונשות חינוך

פורסם בתאריך 23 במאי 2013


הצטרפו לפרויקט חדשני בנושא חינוך נגד גזענות:

מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח מזמינה אתכם/ן, מורות ומחנכים, סטודנטים ומרצות, אנשי ונשות חינוך מכל תחומי הדעת, המעוניינים לתרום מניסיונם, הרואים עצמם מתאימים, לסייע בפיתוח חומרים בנושא חינוך נגד גזענות במקצועות לימוד שונים.

equality

מטרת המאגר החינוכי הוא לצייד מורות/ים מכל תחומי הדעת בכלים להתמודדות חינוכית עם גזענות.

* המשתתפים יוזמנו למפגש היכרות והעמקה, ויקבלו ליווי מקצועי מצוות המחלקה לאורך כל הדרך.

מערכי השיעור יתפרסמו באתר מחלקת חינוך של האגודה לזכויות האזרח, מבחר מהם יאוגד לספר חינוכי ייחודי, אשר יצא לאור בהמשך הדרך.

הצטרפו אלינו!

לפרטים פנו לנעמי בייט-צורן

052-6454878

naomib@acri.org.il

האגודה לזכויות האזרח, מחלקת חינוך

מערך שיעור לכבוד היום הבינלאומי נגד הומופוביה וטרנספוביה

פורסם בתאריך 16 במאי 2013

מחר, יום שישי, ה-17 במאי, יצויין היום הבינלאומי נגד הומופוביה וטרנספוביה. לפני 23 שנה החליט ארגון הבריאות העולמי על הסרת ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות, החלטה שהיוותה צעד משמעותי בדרך להכרה בחופש הנטייה מינית והזהות מגדרית כזכות אדם בסיסית.

לקראת היום הבינלאומי נגד הומופוביה וטרנספוביה מציעה מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח מערך שיעור בנושא המאבק לשוויון של קהילת הלהטבא"ק (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, אינטרסקס וקווירים).

cc-by-Queereaster 

המערך חובר בשנת 2009 על ידי אהוד עוזיאל מהאגודה לזכויות האזרח בעקבות אירוע הירי ב"ברנוער". באירוע נרצחו ליז טרובישי בת ה-16 וניר כץ בן ה-26, ועשרה בני אדם נפצעו.

המערך מציע לאנשי ולנשות החינוך חומר רקע על אודות המאבק ההיסטורי לשוויון של הקהילה ומתווה לדיון קבוצתי, באופן שמסייע למשתתפים ללמוד על ציוני הדרך במאבק לשוויון זכויות של קהילת הלהט"ב, לעמוד על הפערים שבין שוויון פורמלי לבין קבלה חברתית, וכן מאפשר לבטא את עמדות המשתתפים ביחס למאבק הקהילה.

על אף ההתקדמות המרשימה ביחס הערכי והחוקי כלפי הקהילה בשני העשורים האחרונים, השוויון עדיין לא הושג והוא עוד רחוק מלהיות מובן מאליו. זכויות חברי הקהילה הן עדיין סוגיה חשובה ורלוונטית גם כיום – ולפנינו עוד דרך ארוכה במאבק למען חיים הוגנים ושוויוניים לכל אדם, לקבלת האחר ולקבלת העצמי.

לצפיה במערך השיעור

עוד על להט"ב באתר האגודה