האם הפרטיות שלנו באמת נשמרת?

כיצד מגנים על הזכות לפרטיות וכיצד מפרים אותה?

הזכות לפרטיות נועדה להותיר לפרט מרחב שבו יוכל לנהל את חייו האישיים בלא שייחשפו וללא התערבות הזולת, ולאפשר לו לשלוט במידע על אודותיו. הזכות לפרטיות מהווה חלק חשוב בסוגיה הרחבה של כבוד האדם, היות שלא פעם פגיעה בפרטיות גוררת פגיעה בכבוד ובשם הטוב.

הזכות לפרטיות זוכה בישראל להגנה חוקית וחוקתית. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו" וכי "אין פוגעים בסוד שיחו של אדם". נוסף על העיגון החוקתי, מעוגנות זכויות אלו בחוק הגנת הפרטיות ובחוק האזנת סתר. החקיקה הקיימת מבקשת להגן על הפרטיות מחד גיסא, אך מאידך גיסא מתירה פגיעה בפרטיות במקרים שבהם אינטרסים חברתיים אחרים מצדיקים זאת. החוק אינו רק מגן על הפרטיות אלא גם עשוי להכשיר פגיעה בה, כמו, למשל, במקרה של חוק המאגר הביומטרי.

המשך…

האם באמת שורר שוויון במדינת ישראל על כל היבטיו?

"כל בני האדם נבראו שווים"– לכאורה, משפט זה, המבטא את העיקרון הבסיסי של שוויון בין כל בני האדם, נראה לנו מובן מאליו. הוא מבוסס על אמונות דתיות, על עקרונות מוסר אוניברסליים, על אמנות בין־לאומיות ועל חקיקה. אך הגם שיש הסכמה רחבה לגבי תוכנו, בפועל, הוא רחוק מלהיות מיושם.

לאחר שנחקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קבעו שורה של פסקי דין כי הזכות לשוויון היא זכות חוקתית הנגזרת מהזכות לכבוד; אולם שישים ושתיים שנה לאחר הקמת המדינה עדיין אין בישראל עיגון חוקתי מפורש לזכות לשוויון. מדינה המבקשת לנהוג בשוויון אמורה להקצות את משאביה בהוגנות, ואף לפעול במרץ לסגירת פערים חברתיים בקרבּהּ.

המשך…

"זכויות האדם הן של כולנו!"

תחרות עיצוב כרזות לבני הנוער בבית הספר העל יסודי לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי 2011

מדי שנה מצוין בישראל יום זכויות האדם הבין-לאומי בתאריך 10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של ארגון האו"ם ה"הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם". בהכרזה מופיעות הזכויות השונות עליהן הפרט והמדינה מחויבים לשמור.

הלימוד אודות זכויות האדם והאזרח והשמירה עליהן הם מהותיים לקיומנו כבני אדם וכאזרחים במדינה דמוקרטית. על כן, ראוי לעסוק בנושא זה בכל שנה מחדש. מדי שנה מציינת מערכת החינוך את יום זכויות האדם בשיעורים מיוחדים, מפגשים, הרצאות ועוד. בין היתר מתפרסמת מדי שנה כרזה מקורית, המתמקדת באחת הזכויות המופיעות בהכרזת האו"ם, ומופצת לכל בתי הספר בארץ בצירוף מערך שיעור. פעילות זו נערכת בשיתוף פעולה בין האגודה לזכויות האזרח בישראל למשרד החינוך. ניתן לצפות בכרזות ובמערכי שיעור משנים קודמות באתר המטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך וכאן באתר מחלקת החינוך של האגודה.

המשך…

 "כל אדם זכאי להשתתף בניהול ארצו בין השתתפות ישירה ובין דרך הנציגות, שנבחרה בבחירות חופשיות".

(מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם, סעיף כ"א)

בדמוקרטיה נתפס האדם כיצור תבוני, אוטונומי, חופשי, וכבעל יכולת לקבל החלטות לגבי חייו, הן כפרט והן כחבר בקבוצה. העם, הוא הריבון, מורכב מפרטים שונים ומקבוצות שונות, וכולם בעלי אינטרסים שונים ותפיסות עולם שונות, כאשר כל האזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. את ריבונותו מבטא האזרח באמצעות השתתפות פוליטית, המכוונת להשפיע על פעילות הממשל: הן השפעה ישירה על עיצוב מדיניות או על יישומה, והן השפעה בלתי ישירה, דרך בחירת נציגיו בשלטון.

להשתתפות פוליטית, כפעולה המכוונת להשפיע על קבלת ההחלטות הדמוקרטית, יש חשיבות רבה במשטר דמוקרטי. ראשית, בהעניקה לגיטימציה לשלטון, השתתפות פוליטית מהווה את הכוח המניע בדמוקרטיה. שנית, ההשתתפות הפוליטית מהווה את ערוץ התקשורת דרכו יכולים אזרחים להעביר אל אנשי הציבור מידע המתייחס לשיקול דעתם ולבחירותיהם בשאלות מדיניות שונות, ואף להפעיל עליהם לחץ על מנת שהכרעותיהם ימצאו בהלימה עם העדפות אלה.

למערכי שיעור בנושא הזכות להשתתפות פוליטית.