המחאה החברתית יצרה דינאמיקה של שיח ודיון שנעדרו מהזרם המרכזי של החברה בישראל במשך שנים ארוכות. נושאים רבים הועלו על סדר יומה של המחאה, לחלקם התייחסנו בערכה החינוכית אותה הפצנו עם פתיחת שנת הלימודים.

יחד עם זאת, אחת הביקורות שהושמעו כנגד השיח שמאפיין את המחאה היא העדר ההתייחסות לנושאים שמעוררים מחלוקת. מתוך הרצון לייצר שיח של קונצנזוס על מנת להעצים את קולה של המחאה הציבורית, לעיתים הנושאים ה"קשים" נותרו מאחור. גם אם צורך זה הוא טבעי ומתקבל על הדעת, אנו, כאנשי חינוך, איננו יכולים לשקוט על השמרים. תפקידנו הוא לאתגר את השיח ולעורר דיון גם סביב אותן סוגיות חברתיות שעשויות להיתפס כ"בעייתיות" ו"מפלגות". זאת מהסיבה הפשוטה שסוגיות אלה בהחלט קיימות, נוכחות ומשפיעות על ההוויה של כולנו, בין אם אנו בוחרים לעסוק בהן ובין אם שלא.

קול ביקורתי נוסף שנשמע במחאה קשור להיעדר ההתייחסות לבעיות ספציפיות של הקהילות המוחלשות יותר והתמקדות יתר במצוקת מעמד הביניים. במערכים אלו ישנה ההזדמנות להכיר חלק מהבעיות הבוערות ביותר של אחת הקבוצות המוחלשות ביותר-  החברה הערבית.

צילום: חגי אלעד

לקראת חודש אוקטובר, אנו מבקשים לעורר דיון מחודש סביב אירועי אוקטובר 2000- אותם מאורעות דרמטיים אשר טמנו בחובם השלכות הרות גורל בנוגע לזכויות האדם של הערבים בישראל בפרט, והיוו נקודת מפנה ביחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל בכלל.

ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט בדימוס תיאודור אור, שהוקמה בעקבות האירועים, קבעה במסקנותיה כי "האירועים, אופיים החריג ותוצאותיהם החמורות הם תולדה של גורמי עומק, אשר יצרו מצב נפיץ בקרב הציבור הערבי בישראל… המדינה והממשלות לדורותיהן, כשלו בחוסר התמודדות מעמיקה ומקיפה עם הבעיות הקשות שמעמיד קיום מיעוט גדול של ערבים בתוך המדינה היהודית. הטיפול הממשלתי במגזר הערבי התאפיין ברובו בהזנחה ובקיפוח. הממסד לא גילה רגישות מספקת לצרכי המגזר הערבי ולא פעל די על מנת להקצות את משאבי המדינה באופן שוויוני גם למגזר הזה".

דוגמא מובהקת לאי שוויון כזה הוא בתחום הדיור של הציבור הערבי בישראל. כפי שקבעה בזמנו ועדת אור, לא ניתן להפריד בין האפליה כלפי הערבים בישראל בתחומי החיים השונים, ובכללן הפגיעה המתמשכת בזכות לדיור, לבין פריצתן של המהומות.

כחלק מתהליך הלמידה שעוברת החברה בישראל בעקבות חשיפת סוגיות חברתיות מהותיות, אנו מציעים לכם/ן עיון מחודש במערכים שחיברנו במחלקת החינוך אודות מצוקת הדיור במגזר הערבי ומאורעות אוקטובר 2000. הערכה העוסקת במצוקת הדיור כוללת סרטון שהופק במיוחד עבור האגודה, המסכם את בעיות הדיור בחברה הערבית ומאפשר דיון חינוכי סביב סוגיות אלה.

לדידנו, חומרים אלו רלוונטיים בהחלט, ואולי לאור קול המחאה הגובר, אף יותר מתמיד.

לצפייה בערכה החינוכית בנושא "היתר לקורת גג", לחצו כאן.

לצפייה במערך "אירועי אוקטובר בפריזמה של זכויות אדם", לחצו כאן.

נשמח לקבל מכם/ן משוב על החומרים. במידה ואתם/ן מעוניינים/ות לקבל חומרים נוספים, אתם/ן מוזמנים/ות לשלוח את הבקשה למייל: yonatan@acri.org.il.

שרף חסאן

לא במקרה בימים בהם המחאה החברתית מתעצמת, הוויכוח העקרוני על מהות החינוך בישראל מתרחב אף הוא. גל המחאה החברתי ששוטף את המדינה, ערער על ההגמוניה של תפיסות עולם ניאו-ליברליות שהנחו את מעצבי המדיניות בישראל במשך יותר משלושה עשורים. הקפיטליזם הדורסני העמיק את המצוקות החברתיות, הרחיב את הפערים ופגע קשות ברוב האזרחים. קווי היסוד של כלכלת השוק החופשי, אינם מקובלים עוד על רוב האזרחים במדינה.

תפיסות עולם אלו שלטו גם במערכת החינוך בישראל. הדרישה של מחנכים רבים למהפכה בחינוך נובעת מהפער ההולך וגדל בין תפיסות אלה לבין המציאות החברתית המשתנה. על אף שחוק חינוך ממלכתי במדינה קובע כי יש "לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים", בוגר מערכת החינוך הישראלית יתקשה לדמיין סדר חברתי אחר מאשר המצב הקיים, שנתפס כדבר טבעי שאין לו אלטרנטיבה אחרת. ישנו פער עצום בין המטרות שנקבעו בחוק זה, לבין תכניות הלימודים והמדיניות החינוכית שהפכה את בתי הספר לבתי חרושת לציונים ולאזרחים וחיילים ממושמעים.

במאבקים האחרונים בלטה הדרישה של אזרחים לשותפות אמיתית בתהליכי קבלת החלטות במדינה. דרישה כזאת עלתה לא רק ביחסי המדינה ואזרחיה, אלא גם בתוך האיגודים המקצועיים והמאבקים החברתיים. מורות ומורים לאזרחות שהתארגנו לאחרונה, דרשו גם הם להיות שותפים מרכזיים בקביעת תכנית הלימודים במקצוע האזרחות. הדרישה לדמוקרטיזציה של מעגלי החיים השונים, המבוססת על תפיסה של זכויות אדם שוות לכולם ואחריות אזרחית, מחליפה את האדישות והאמון הלא מותנה בממסד.

מעורבותם של רבים מהמחנכים ובני הנוער במאבקים החברתיים שהיו בשנים האחרונות השפיעה מאוד על תפיסת העולם שלהם. מאבקים אלו חינכו לאקטיביזם אזרחי המבוסס על ערכים דמוקרטיים וזכויות אדם; תרמו רבות לסולידריות בין קבוצות שונות בחברה בישראל ולנכונות להכיר ולהזדהות עם הבעיות של האחר.

המאבק המשותף של קבוצות שונות על סדר העדיפויות החברתי, חיזק את האמונה שאפשר לבנות חברה אחרת. מורים שלקחו חלק במאבקים על החינוך ובגל המחאה האחרון, ירצו לחנך לחשיבה ביקורתית, למחויבות לדמוקרטיה מהותית ולאקטיביזם אזרחי שביכולתו לשנות את החברה בכללותה. תפיסות עולם אלו מחלחלות אל תוככי העשייה החינוכית, ועם החזרה לספסל הלימודים, יהיה זה אך טבעי לדבר עם התלמידים על הקיץ של המחאה שסחף את המדינה. מורים שיעוררו שיחה שכזו יצטרכו להתמודד עם הקשיים המבניים והגישות החינוכיות השולטות כעת במערכת החינוך – אלו כבר אינן תואמות את הרוח הנושבת מלמטה.

בפני מערכת החינוך עומדת הזדמנות נדירה להפוך את חזונם של "מורי המחאה" לנחלת הכלל ולהוביל תהליך של שינוי תפיסתי כולל – כזה שישחרר את החינוך בישראל מהגישות של כלכלת השוק החופשי, מהמיליטריזם ומהאינטרסים הפוליטיים השונים, ויהפכה למערכת חינוך שוויונית, דמוקרטית ורב-תרבותית; כזו שמחנכת את אזרחי העתיד למחויבות לערכים אנושיים, לחשיבה ביקורתית, ליצירתיות ולזכויות אדם. מערכת שיש לה את החוכמה לזהות ולטפח זהויות פרטיקולאריות מתוך כבוד לקבוצות השונות בחברה; מערכת שמכבדת את זכויות המורים והתלמידים. מערכת החינוך זקוקה מזה שנים רבות לאנרגיות החיוביות שזורמות אליה בעקבות המאבקים החברתיים האחרונים. אנרגיות שאפשר לתלות בהן את התקווה לשינוי פני החברה.

הכותב הוא מנהל המחלקה החינוכית באגודה לזכויות האזרח, אשר הנפיקה לקראת השיבה ללימודים ערכה חינוכית בנושא מחאה וזכויות חברתיות-כלכליות

המאמר פורסם באתר וואלה ב-31.8.11

אנשי חינוך יקרים,

על רקע מחאת האוהלים המתחוללת ברחבי הארץ, ולאור פתיחת שנת הלימודים הקרובה, האגודה לזכויות האזרח גאה להציג בפניכם ערכה חינוכית בנושא זכויות חברתיות- כלכליות. הערכה כוללת 4 מערכי שיעור בנושאים האקטואליים: הזכות לקורת גג, הזכות לבריאות, חופש הביטוי ופעולה לשינוי חברתי.

הערכה מיועדת למורים/ות ולמדריכים/ות של בני נוער בגילאי חט"ב ותיכון.

Flickr-cc-Whistling-in-the-Dark

מטרתה החינוכית היא לעורר דיון ומחשבה בקרב הלומדים/ות  סביב הנושאים המהותיים שבמרכז גל המחאה החברתית מפרספקטיבה של זכויות אדם. המחאה הנוכחית מאפשרת לנו, כאנשי חינוך, הזדמנות מצוינת לחזק ערכי יסוד בחינוך לדמוקרטיה של אזרחות פעילה ומעורבות חברתית.

במובן זה, על ידי הפצתה של ערכה זו, אנו מבקשים ליצור המשך טבעי לאחד המאפיינים הבולטים של מחאת האוהלים, והוא השיתוף ההולך ומעצים של הדור הצעיר בישראל בשיח הציבורי סביב הזכויות החברתיות- כלכליות של כולנו.

נשמח לקבל מכם/ן משוב על החומרים. במידה ואתם/ן מעוניינים/ות לקבל חומרים נוספים, אתם/ן מוזמנים/ות לשלוח את הבקשה למייל: yonatan@acri.org.il.

הזכות לקורת גג
בית הוא מקום של אינטימיות, של ביטחון, של פרטיות ומהווה מרחב לצמיחה ויצירה. הצורך האנושי במקום מוגן ובטוח הוא אולי מן הצרכים היסודיים ביותר. לפיכך, מפתיע לגלות שבשונה מזכויות אחרות, שחשיבותן כמעט מובנת מאליה, הביטוי ה"זכות לקורת גג" גורם לעתים להרמת גבה. מדוע קל יותר לקבל את הרעיון שלכל אדם זכות להתהלך חופשי או זכות להפגין, וקשה לקבל שיש לו או לה זכות לדיור? מדוע נראה לנו מובן מאליו שעל המדינה לאפשר חינוך לכל ילד, אך אין זה ברור שעל המדינה לדאוג לכך שתהיה לילד קורת גג?

למערך המלא לחצו כאן.

הזכות לבריאות
הזכות לבריאות מושתתת על ההכרה בערך האדם ובקדושת חייו. הזכות לבריאות אינה הזכות שלא להיות חולה. היא הזכות ליהנות משירות רפואי כשהינך חולה. היא היכולת לרכוש תרופות, לקבל שירותי בריאות באזור מגוריך, לטפל בזיהום התעשייתי ולצמצם פערים חברתיים כלכליים, שיש להם השפעה עצומה על מצב הבריאות.

לצפיה במערך לחץ כאן

חופש הביטוי והמחאה
לא בכדי מופיע בהכרזת זכויות האדם הסעיף העוסק בחופש הביטוי בצמוד לסעיף העוסק בחופש המחשבה. החירות לחשוב בחופשיות הולכת יד ביד עם החירות לבטא את המחשבות הללו. היכולת לשכנע, להחליף דעות ומחשבות, לבקר את השלטון ולבטא את הייחודיות הטמונה בכל אדם מותנית בקיומו של חופש הביטוי. אפשר לומר שכל מאבק על זכויות אדם, בין שהמאבק הוא על שוויון, בריאות או דיור, מניח כצעד ראשון את מימושו של חופש הביטוי.

לצפיה במערך לחצו כאן

אקטיביזם- פעולה לשינוי חברתי
בצד פגיעה מתמשכת, ואף מתגברת, בזכויותיהם של חלק מבני האדם, אנו עדים גם לתהליך הפוך, של מימוש רב יותר של זכויות האדם לעומת המצב בעבר. לאורך ההיסטוריה הובילו יחידים ותנועות מאבקים חברתיים למען זכויות הפרט, למען זכויות הקבוצה אליה השתייכו או למענם של משוללי זכויות אחרים.

לצפיה במערך לחצו כאן

פעילות הכרות עם זכויות האדם

"זכות אדם" היא זכות, שראוי שתהיה באופן שווה לכל יצורי האנוש כלפי כל יצורי האנוש, רק בגלל שהם יצורי אנוש. "זכויות האדם" הן קבוצה נבחרת של זכויות, שמייחסים להן חשיבות גבוהה, וכל אדם נחשב ראוי להן.

למרות זאת לא כל החברות מכירות בפועל בזכויות האדם. התפיסה שדוגלת בזכויות האדם היא תפיסה נורמטיבית, שמצהירה על כללים שראוי שיתקיימו ביחסים שבין בני האדם במסגרת חברה, בכלל, וביחסים שבין השלטון לבין הנתונים למרותו בפרט.

לפני יותר מ-60 שנה, ב-10 בדצמבר 1948, הכריז ארגון האומות המאוחדות על "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", כאמת מידה להערכת הניהול התקין של כל שלטון בעולם. הנסיבות ההיסטוריות – זוועות מלחמת העולם השניה – הן שהובילו את המדינות החברות בארגון האו"ם לצאת בהכרזה הזו, כפי שניתן ללמוד מהמבוא להכרזה.

ההכרזה כוללת 30 סעיפים המפרטים עשרות זכויות, שכל אדם נחשב ראוי להן רק מעצם היותו אדם. אלה הן הזכויות לחיים, לביטחון אישי, למקלט מרדיפות, לאזרחות, לקבוצה גדולה של חירויות, לשוויון (איסור הפליה מטעמים שונים), לכבוד אנושי, ולהליך הוגן, וקבוצה של זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

מטרת הפעילות המוצעת היא לערוך לתלמידים היכרות ראשונית עם המושג "זכויות אדם". התלמיד גם יכיר את הרקע ההיסטורי למושג, ואת הכרזת האו"ם. כמו כן התלמיד יבין מדוע זכויות האדם הן חשובות עבורו ועבור כולם.

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=1enq3SeuTLc[/youtube]

המערך המלא ניתן להורדה כאן, ומצגת שמלווה את המערך ניתנת להורדה כאן.