נשות ואנשי חינוך יקרות ויקרים. ב- 10 בדצמבר בשנת 1948 התקבלה בעצרת הכללית של ארגון האו"ם ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם. מאז מציינים יום זה במוסדות חינוך פורמאליים ובלתי פורמאליים רבים ברחבי העולם.

בכל שנה, אנו מחפשים דרך ייחודית לציון יום זה.  השנה, אנו שמחים להזמינכם להצטרף אלינו באירוע ארצי גדול – הירשמו עכשיו! זכויות האדם הן הבסיס לקיום האנושי בעולם המודרני. הקמפיין המיוחד של שבוע זכויות האדם השנה, הוא הזדמנות להיחשף לעשרות הדילמות העומדות בפנינו, בכל קשת הזכויות כיום בישראל. בנוסף, זו היא גם הזדמנות להציע לתלמידים ולחניכות לא רק לשמוע על הזכויות, אלא גם לחקור, להתווכח, לגבש עמדה – ולהביע אותה.

במסגרת השבוע של 8-13 בדצמבר, יתקיים קמפיין ארצי בו עשרות ארגונים וקבוצות של פעילים ופעילות חברתיים יפרסמו מאבקים שונים לזכויות האדם תחת הכותרת 'זה המאבק שלי! שבוע #זכויותהאדם

הלימוד אודות זכויות האדם ושמירה עליהן הינם מהותיים לקיומנו כבני אדם וכאזרחים במדינה דמוקרטית. ניתן להשתמש בקמפיין הארצי כהזדמנות חינוכית ללמוד ולחקור סוגיות של זכויות אדם ובמקביל לקחת חלק פעיל בפעילות כלל ארצית שכל כולה למען מטרה אחת – קידום זכויות האדם בישראל.

ארגונים ופעילים שמשתתפים בקמפיין יקדמו את המאבק שלהם/ן באופן הבא: פעילים למען דיור ציבורי יצטלמו ליד דירות ריקות, ופעילים סביבתיים יצטלמו כנגד הרס הנגב. ארגון העוסק בזכות לבריאות בקרב עולים חדשים יבליט את המאבק שלו וכו' וכו' וכו', וכך כל אשה ואדם, עם המאבק שחשוב להן/ם.

וכן גם אתן/ם אנשי ונשות החינוך יכולים/ות להצטרף לאירוע ולהציע גם למסגרת הכיתתית/ הבית ספרית או לתנועת הנוער לקדם את המאבק האישי ואו הקבוצתי שיבחרו לעסוק בו.

הפעילות הזו היא הזדמנות חינוכית מיוחדת – שמאפשרת לכם להכין פרויקט עם הקבוצה או הכיתה: דרך מערך-שיעור פשוט, לחשוף את הקבוצה לזכויות-האדם השונות, לבחור זכות שחשובה להם במיוחד, ולחקור מהם המאבקים שמתרחשים סביבה כיום בישראל – ואז להצטלם אל הקמפיין או לארגן אירוע-תמיכה או הפגנה בנושא, כחלק מאירועי שבוע זכויות האדם.

 למערך הפעילות לחץ כאן

 לפרטים נוספים ניתן לפנות למסי אייצק mesi@acri.org.il

יונתן יקיר yonatan@acri.org.il   נעמי בייט-צורן naomib@acri.org.il

 בברכת יום זכויות אדם שמח, לכל בני האדם,

מסי, חולוד, יונתן, שרף , נעמי

האגודה לזכויות האזרח בישראל.

צילום: איציק אדרי

השבוע, יום ג', ה- 10/12, הוא יום זכויות האדם הבינ"ל, ייערך דיון מיוחד בועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, תחת הכותרת: "חינוך לערכים דמוקרטיים". את הדיון יזמה האגודה לזכויות האזרח בעקבות הצורך העולה מן  המורות/ים בשטח, כי יש לקדם חשיבה מתמשכת ומעמיקה בדבר החינוך לערכים דמוקרטיים ולדון בפער בין המצוי לרצוי. בוועדה ישתתפו , בין השאר, פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן הנשיא למכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' אשר כהן, יו"ר ועדת מקצוע האזרחות במשרד החינוך ודניאלה פרידמן, מנהלת המטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך. בועדה יציג מנהל מחלקת החינוך שלנו, שרף חסאן, את תפישתנו החינוכית בנושא, כמו גם הצעות קונקרטיות לשיפור המצב הקיים. הדיון פתוח לנשות ואנשי חינוך. הירשמו מבעוד מועד ! 

לצפייה בהזמנה ולהרשמה לחצו כאן  http://www.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2013/12/kenes-knesset-education101213.pdf

ומה עם החלק של "ודמוקרטית"? צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס

"ממדינה יהודית ודמוקרטית למדינה יהודית נקודה" . ניתוח הפרקים החדשים בספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית". דו"ח מיוחד מאת ד"ר הללי פינסון. 

בשנתיים האחרונות הוכנסו שינויים מסוימים לתכנית הלימודים באזרחות ולספר הלימוד המרכזי של משרד החינוך. במסגרת שינויים אלו נכנסו לשימוש בשנת הלימודים תשע"ג שמונה פרקי לימוד חדשים (אשר שישה מהם תורגמו לערבית), המתמקדים בהגדרתה ובמאפייניה של ישראל כמדינה יהודית. פרקים אלו החליפו את חמשת הפרקים שעסקו בנושא בגרסתו הקודמת של הספר.

בעקבות הביקורת הציבורית שהתמקדה בתוכן הפרקים ובתהליך שכתובם, ובמיוחד זאת שבאה מקרב מורים יהודים וערבים כאחד והפנייה לאגודה מצד אנשי חינוך רבים לטפל בעניין, פנינו יחד עם מרכז דיראסאת (מכון מחקר שמתמקד בהתוויית מדיניות אסטרטגית ראויה לחברה הערבית-פלסטינית בישראל ) לד"ר הללי פינסון, חוקרת המתמחה בתחום החינוך האזרחי, וביקשנו ממנה להכין דוח אקדמי שמנתח את השינויים האמורים.

הדו"ח שכתבה ד"ר פינסון הוגש לאחרונה לשני הארגונים. הדו"ח מציין מגמות חמורות ומדאיגות, בעינינו, שבולטות בפרקים המשוכתבים, וכן ליקויים רבים שיש בהם כדי לסתור את מהות החינוך במדינה דמוקרטית, ואשר הופכים את מקצוע האזרחות למקצוע חד ממדי שמטרתו היא ביסוס הלגיטימציה של גישה פוליטית אחת, תוך עשיית דה לגיטימציה לגישות אחרות. נוסף לכך, הפרקים שהוכנסו לשימוש, לא עברו הערכה אקדמית ופדגוגית כנהוג בתהליך אישור ספרי לימוד באזרחות.

בפנייתנו למשרד החינוך בנושא, הדגשנו: "בתקופה זו, שבה ערכים דמוקרטיים נסוגים, וגישות אנטי דמוקרטיות ואף גזעניות מתפשטות, יש מקום שמערכת החינוך תאמץ חומרים ותוכניות המאפשרות דיון פתוח ודמוקרטי תוך מתן מקום ראוי לעמדת קבוצות וזרמים שונים בחברה, ובמיוחד להכרת הנרטיב של המיעוט הערבי בישראל, לרבות מעמדו, זכויותיו ועמדותיו בשאלות מהותיות (בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית לגיבוש המדיניות הלאומית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לערבים בישראל, 2009). גישה כזאת תתרום לבניית חברה רב תרבותית ופלורליסטית ותבסס חינוך לחיים משותפים במדינה".

לאור הליקויים הרבים שהצביע עליהם הדוח ברמות השונות, מצאנו לנכון לפנות למשרד החינוך בדרישה לאמץ את ההמלצות של הדוח, שעיקרן:

א. לאור הליקויים שהתגלו בפרקים, ובמיוחד אי הדיוקים הרבים שתועדו בדוח זה, על משרד החינוך למשוך לאלתר את שמונת הפרקים החדשים, עד לבדיקה קפדנית נוספת.

ב. על מנת להימנע מהליקויים שנמצאו בדוח זה ולנסות לייצר ספר מאוזן יותר, יש למנות יועצים אקדמיים נוספים ולקטורים שיחוו דעה מקצועית על הספר מפרספקטיבות אקדמיות ופוליטיות שונות.

ג. על מנת להימנע מהליקויים באופן בו מיוצגים המיעוט הערבי וזהותו ועל מנת לעשות ניסיון אמיתי לייצר תכנית לימודים וספר לימוד משותפים לכלל התלמידים במדינה, יש לשתף באופן משמעותי מומחים, אקדמאים ואנשי חינוך (שאינם בהכרח תלויים במשרד החינוך) מקרב הציבור הערבי בתהליך התיקון והעיצוב מחדש של חומרי הלמידה.

אנו מודעים לכך שמדובר בסוגיה רגישה פוליטית וטעונה אידאולוגית, אך אנו סבורים כי תפקידו של משרד החינוך למצוא את שביל הזהב ולהבטיח שעקרונות של דמוקרטיה, פלורליזם וחופש ביטוי – ישמרו בכל פעילותו ובוודאי בכל הנוגע ללימוד האזרחות שמהווה את הבסיס של הנחלת הערכים האמורים, ובמיוחד כשמדובר בלימוד תוכן מורכב ורגיש כמו במקרה של הפרקים המשוכתבים.

לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן.

ב- 27/11 ערכנו יום עיון נוסף במכללת לוינסקי, במסגרת שיתוף הפעולה הנמשך כבר שנתיים.  יום הלמידה הוקדש לנושא התמודדות חינוכית עם גזענות וכלל הרצאה של היועץ הפדגוגי שלנו, מרסלו וקסלר, בנושא "הכיתה כמיקרוקוסמוס" ומעגלי שיח שהעלו לדיון מקרי בוחן שונים מתוך המציאות במכללה. מקרי הבוחן עסקו בדילמות חינוכיות הקשורות בנושאי גזענות, הדרה ואפליה.

ביום העיון ניסינו להתמודד עם שאלות שונות כגון:

כיצד מחנכים לסולידריות וקבלת האחר במערכת תחרותית כמו מערכת החינוך?

כיצד יש להעלות לדיון חינוכי נושאים טעונים כגון יחסי יהודים- ערבים?

כיצד מתמודדים עם אמירות והתנהגויות המדירות תלמידים מקהילת הלהט"ב?

ביום למידה זה השתתפו כ-70 נשות ואנשי סגל ובהם ראשי תכניות וחוגים ומדריכות פדגוגיות. כמו כן, במעגלי השיח השתתפו גם סטודנטים להוראה.