ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

יום זכויות האדם הבינלאומי 2014 – בסימן הזכות לכבוד

פורסם בתאריך 8 בדצמבר 2014

מהי המשמעות העמוקה של הזכות לכבוד ? מהם ההבדלים בין סוגי הכבוד השונים ? מתי יש חשש גדול יותר מפגיעה בכבודו של אדם ? וכיצד  ניתן לקיים פעילות חינוך משמעותית בנושא הזכות לכבוד, מבלי להיתפס כמטיפי מוסר ? בשאלות אלה, ועוד, עוסקים מערך הפעילות והכרזה המלווה שלפניכם, לציון יום זכויות האדם הבינלאומי 2014.

כמדי שנה ב- 10 בדצמבר, בישראל ובעולם מציינים את יום זכויות האדם הבינלאומי. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בהכרזה מופיעות הזכויות השונות עליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. גם מדינת ישראל חתמה ואשררה הכרזה זו.

הפרויקט המשותף של המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך ומחלקת החינוך באגודה לציון יום זכויות האדם הבינ"ל כבר הפך למסורת, כאשר כל שנה נבחרת זכות אדם אחרת לציון היום עצמו. בשנים האחרונות, לאור התגברות המגמה של גילויי גזענות ואף פשעי שנאה, הצורך לעסוק במשמעותם העמוקה של ערכים דמוקרטיים מתחדד. בזמנים בהם כל כך הרבה בני האדם מכל כך הרבה קבוצות בישראל נתפסים כ"אחרים", ובאמתלה זו אינם זכאים לכבוד ולשוויון-  החשיבות של חינוך לערכים דמוקרטיים גוברת, והפעולה החינוכית בנושא היא צו השעה. חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו אמנם שריר וקיים, אך כאנשי ונשות חינוך, איננו יכולים להמתין עוד להפרות חוק, עד שנחליט לפעול. כ"אחרים משמעותיים", כמובילי דעה, כסוכני שינוי – עלינו לחפש את הדרך ללבם וראשם של התלמידים/ות, בדרך לעיצוב תודעה שוויונית ומכבדת בקרבם/ן.

האם כולנו מוגנים מפני פגיעה בכבוד ?

האם כולנו מוגנים מפני פגיעה בכבוד ?

העיקרון של כבוד האדם הוא הבסיס המרכזי לכל אמונה בזכויות אדם.  זאת מפני שאמונה בזכויות אדם היא אמונה בכך שיש לאדם, מפני שהוא אדם, קובץ של זכויות שעליהן אנחנו רוצים להגן מפני החברה, מפני המדינה ומפני אחרים. הזכויות האלה נתונות לבני האדם לא מפני שחברה מסוימת בחרה להעניק להם אותן, אלא מפני שהזכויות האלו מגיעות להם, בשל כבודם האנושי.  סוג זה של כבוד הינו מולד, אין צורך לעשות דבר על מנת לזכות בו, והוא קבוע במשפט הראשון הפותח את הכרזת האו"ם לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שם נאמר: "ההכרה בכבוד הטבעי לכל בני משפחת האדם ובזכויותיהם השוות והבלתי נפקעות הוא יסוד החופש, הצדק והשלום בעולם".  

הכרזה המלווה את מערך השיעור נשלחה לכל בתי הספר בישראל ומשמשת כבסיס לשאלות יסוד לדיון הכיתתי. במערך תמצאו  הפעלות ודיונים המתאימים לגילאים שונים, מהיסודי ועד גילאי התיכון.

לכרזה החינוכית לחצו כאן.

למערך הפעילות לתיכונים לחצו כאן.

לכלל מערכי הפעילות המופיעים באתר המטה לחינוך אזרחי, כולל יסודי, חט"ב ותיכון – לחצו כאן.

במידה ואתם/ן מעוניינים/ות בקבלת כרזות נוספות למוסד החינוכי שלכם/ן ו/או מעוניינים להתייעץ בנוגע לפעילות זו, או בכלל  בנושאי חינוך לדמוקרטיה וזכויות אדם אחרים,

צרו קשר במייל: yonatan@acri.org.il

מחלקת החינוך מאחלת לכל העוסקות והעוסקים בחינוך יום זכויות אדם מוצלח.  מי ייתן ותהא זו שנה של כבוד אנושי מלא לכל בני ובנות האדם החיים בישראל.

דיון מיוחד ליום זכויות האדם בוועדת החינוך בכנסת – האם אנו עושים מספיק בחינוך לדמוקרטיה ?

פורסם בתאריך 7 בדצמבר 2014

ב- 9.12, ערב יום זכויות האדם הבינלאומי, התקיים דיון מיוחד בוועדת החינוך של הכנסת בנושא- "חינוך לאזרחות ודמוקרטיה, ברוח מגילת העצמאות". דיונים בסוגיות של חינוך לדמוקרטיה כבר הפכו למסורת בוועדת החינוך בכנסת, והפעם נכחו בדיון: יו"ר הועדה, ח"כ עמרם מצנע, ח"כ שמעון אוחיון (הבית היהודי), נציגי ארגוני חברה אזרחית: המכון הישראלי לדמוקרטיה, יסודות, מט"ח, האגודה לזכויות האזרח, וכמובן נציגות של משרד החינוך- המטה לחינוך אזרחי, מפמ"רית אזרחות, וראש אשכול חברה ורוח. אנחנו באגודה יזמנו השנה את הדיון  על מנת לקיים בירור ביקורתי בנושאים הבאים:

  1. שילוב חינוך לדמוקרטיה ונגד גזענות בתכנית העבודה הרב-שנתית של משרד החינוך, באופן רב גילאי ובכל מקצועות הלימוד.
  2. קביעת יעדים בנוגע להכשרת מורים בקשר עם חינוך לדמוקרטיה ומאבק בגזענות- הרחבת והעמקת ההכשרה באופן שתעניק כלים להתמודדות בכיתה, וכלים לחינוך לערכים אלו דרך תחומי התוכן.
  3. העדר לימוד על גזענות והיעדר גופי ידע בנושא במקצועות הלימוד.
  4. העדר חשיפה לערבים ונרטיבים הערבים במערכת החינוך.

לקריאת המכתב המלא שנשלח לוועדה לחצו כאן.

הזכות להשתתפות פוליטית - 2010

יש לציין כי הדוברות/ים דיברו באותה שפה לאורך הדיון, ובין היתר דובר בדיון על חשיבות ההטמעה במקצועות הלימוד השונים, על חשיבות הפעילות המערכתית ולא הנקודתית וכמו כן – על הצורך בשטח בכלים דידקטיים ופרקטיים להתמודד עם התבטאויות של תלמידים. במטה לחינוך אזרחי ציינו כי בתקופה זו נעשה פיתוח של חומרים חינוכיים בנושא הגזענות והתמודדות עמה במספר תחומי תוכן.  מנהלת תחום אזרחות במט"ח אמרה כי "בעבר פנו אלינו מורים על מנת  לרכוש כלים לקידום דמוקרטיה ואזרחות בתחומי הדעת השונים. היום הבעיה מספר אחת היא התמודדות עם גזענות בכיתות – גזענות מכל הסוגים, ובעוצמות שלא היו בעבר" ."מפמר"ית אזרחות דיברה על כך שבתכניות הלימוד מקפידים גם על הבנת המורכבות של החברה הישראלית ובנוסף יש גם תכנים שעוסקים בנקיטת עמדות והתמודדות עם עמדות בכיתה. כמו כן המפמ"רית עדכנה כי בקרוב ייצא חוזר מנכ"ל  בהתייחס לשאלה:  כיצד (ולא – האם..)  יש לנהל דיונים כיתתיים בנוגע לסוגיות מעוררות מחלוקת.  יו"ר הועדה ח"כ עמרם מצנע התייחס למהותה של הדמוקרטיה, במהלך ויכוח בנושא עם ח"כ אוחיון, באומרו:  "דמוקרטיה היא הגנה על המיעוט וזכויות האדם, זאת ללא קשר לשלטון הרוב".

אנו מברכים על כל סוג של פעילות פרלמנטרית מסוג זה, המעניקה רוח גבית (וממסדית) לקידום ערכים דמוקרטיים, המבקשת למפות את הסוגיות הספציפיות ולברר כיצד הדרגים המקצועיים הרלוונטיים במשרד החינוך מתכוונים לתת מענה לאותן סוגיות. יש לקוות כי העיסוק בנושא החינוך לדמוקרטיה ונגד הגזענות יהיה שוטף ולא חד פעמי, מקיף ולא נקודתי, ואגב הבחירות המתקרבות- בלתי תלוי בזהותו של רוב פרלמנטרי כזה או אחר.

פתיחת שנה בסימן התמודדות עם גזענות בעקבות המלחמה

פורסם בתאריך 18 באוגוסט 2014

כולנו עדיין מעכלים את אירועי הקיץ הזה.

בצל המלחמה בעזה, החברה בישראל היטלטלה בין אירועי שנאה, גזענות ואלימות. גם התלמידות והתלמידים נחשפו לאירועים קשים אלה. חלקם אף השתתפו בהם, ברחובות או ברשתות החברתיות. אירועים אלה הותירו משקע כבד מנשוא, מדאיג ומאיים.

בימים כאלה, המעשה החינוכי חשוב לאין שיעור. קראו את מסמך ההנחיות המתודולוגיות המציע דרך התמודדות ראשונית עם אירועי הקיץ, ואת המלצות האגודה לזכויות האזרח לשר החינוך לבניית תכנית כוללת לחינוך נגד גזענות 

 נשות ואנשי חינוך – המאבק בגזענות מתחיל אצלכם בכיתה!

הירשמו עכשיו לקבלת רעיונות לפעילויות ושיעורים

פנו אלינו להזמנת השתלמויות 

 פעלו עכשיו במאבק נגד גזענות

notoracism

לא נקל ראש – משימתכם קשה, מלאת חששות ואי ודאויות, אך חשובה מאי פעם. ההתמודדות עם גזענות אינה חד פעמית. חשוב לדבר על אירועי הקיץ הזה, אבל חינוך נגד גזענות הוא תהליך מתמשך ורב רבדים. הוא לא יכול להצטמצם רק לשבוע הראשון של הלימודים, או לאווירת החירום הנוכחית.. עלינו להתמודד כל השנה עם  אמירות מפלות וגזעניות כלפי תלמידים "אחרים" בכיתה, בגלל שונות על רקע משקל, צבע עור או מוצא, שכן כל מה שמתרחש בין כתלי הכיתה, מתרחש בחברה.

אנחנו באגודה כאן כדי לעזור – ופיתחנו שלל מערכי פעילות וכלים כדי לסייע בידיכם להגיע מוכנים למצבים הרגישים והטעונים שמתעוררים בעת עיסוק בגזענות:

והוצאנו מערכי פעילות לגני הילדים, לכיתות היסודי, לתיכון ולשלל סיטואציות רלוונטיות.

תהליך מעמיק של חינוך נגד גזענות לא יכול ולא צריך להתרחש רק בשעת חינוך או בשיעור אזרחות. במשימה הזו יש להתחיל כבר בגן ולהתמיד בה עד כיתה י"ב. המפתח לחברה טובה יותר טמון בחינוך – השקעה מידית וארוכת טווח היא הפתרון לשנים שיבואו.

התמודדות עם המציאות לאחר המלחמה בכיתה- הנחיות מתודולוגיות

פורסם בתאריך

כיצד יש להתמודד עם עמדות ורגשות קיצוניים של התלמידים בעקבות המלחמה ?  כיצד ייראה שיעור כזה ? האם יש לנו יכולת להשפיע על השיח הגזעני והמתלהם ? ומאיפה בכלל מתחילים ? 

מרסלו וקסלר, היועץ הפדגוגי של מחלקת החינוך, מציע כלים חינוכיים למענה על שאלות אלה, ועוד- בדרך להתמודדות אפקטיבית עם השלכות המלחמה על עמדות ורגשות התלמידים. לקריאת המסמך כקובץ P.D.F  לחצו כאן.

 פעלו עכשיו במאבק נגד גזענות

הקדמה:

המלחמה בעזה הביאה לעלייה מטאורית של מפלס הגזענות, חוסר הסובלנות, השתקת דעות וחרדה של כלל הציבור.

כפי שציינו במאמר "הכיתה כמיקרוקוסמוס", הכיתה מהווה אספקלריה של המציאות בחברה. במובן זה ברור מאליו שעם החזרה לבית הספר, ילדים ירצו לדבר על חוויותיהם בתקופת הקיץ בעקבות המלחמה. הם ירצו אוזן קשבת, וירצו לשתף ברגשותיהם ומחשבותיהם. תפקידו של המורה הוא לאפשר זאת, גם אם קיים קושי רב להכיל אמירות קשות כלפי האחר.

במצבי משבר, הנטייה הנורמטיבית שלנו היא לבצע חזרה אחורנית לתבניות הראשוניות המהוות מנגנון הגנה אל מול הכאוס. מנגנון התבניות הדיכוטומיות (טוב ורע; בעדי ונגדי וכד') חוזרות לשמש הסבר סביר אל מול מצבי חרדה וחוסר אונים. כך שגם אם פיתחנו לאורך זמן ראייה מורכבת יותר של המציאות הסובבת אותנו, ואנו מסוגלים להסתכל על האחר במגוון דרכים וזוויות, בזמן משבר אנו חוזרים אחורנית למשבצת הראשונה.

אם בקרב מבוגרים התהליך הזה קורם עור וגידים, על אחת כמה וכמה ביחס לילדים. ביחוד במצבי משבר, כשהילדים מבצעים העתקה של התנהגות המבוגרים.

אלו הנתונים ההתחלתיים של כל שיח עם הילדים בכיתה. חשוב לקחת בחשבון שקיים פער בהתנהגות על בסיס גילאי וקונטקסט. ילדים קטנים יותר נוטים יותר לתת דרור לתחושות שלהם, לפני שהם מנסחים זאת. לעומתם, מתבגרים נוטים יותר לבצע פעולה של השלכה ישירה בין תחושות לבין אמירות מנוסחות יותר או פחות. אולם, בכל מקרה תהליך השיח יכול להתחיל ברגע הילדים מרגישים שתהיה להם אוזן קשבת אצל המורה.

המשך…