ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

חינוך נגד גזענות בהוראת הסוציולוגיה- ערכה חינוכית

פורסם בתאריך 8 במרץ 2015

הפיקוח על הוראת מדעי החברה במשרד החינוך בשיתוף מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח, שמחים להציג בפניכם/ן  ערכה חינוכית ייחודית בנושא חינוך נגד גזענות במסגרת הוראת מקצוע הסוציולוגיה. לפניכם/ן 3 מערכי שיעור נרחבים להעברה בכיתות, מתוך נושאים שונים בתכנית הלימודים הרשמית בסוציולוגיה:

מערך שיעור- שפה וגזענות: מבחינה סוציולוגית, המערך הנוכחי מתייחס לשפה מהיבטים שונים ומגוונים: ניתוח השפה ע"פ גישות סוציולוגיות, סוגי שפות, שפה לוקלית וגלובלית, שפות של תרבויות משנה ומיעוטים בחברה, שפות רשמיות בישראל ומעמדן וכו'.

לצפייה במערך הפעילות לחצו כאן.

מערך שיעור- תרבויות משנה וגזענות: מערך זה מתייחס לתרבויות משנה בחברה הישראלית, תוך התמקדות בתרבות המשנה של העובדים הזרים בישראל ובתרבות המשנה של יוצאי אתיופיה. המערך עוסק גם בגישות למפגש בין תרבויות משנה: גישת האתנוצנטריות וגישת היחסיות התרבותית. כמו כן נעשה דיון בעזרת המושגים סטריאוטיפיים ודעות קדומות. מערך השיעור מלווה במצגת בנושא גישות למפגש בין תרבויות: עובדים זרים בישראל.

לצפייה במערך הפעילות לחצו כאן.

לצפייה במצגת- חלק א' לחצו כאן.

לצפייה במצגת- חלק ב' לחצו כאן.

מערך שיעור- דגמי מדיניות כלפי תרבויות משנה מיעוטים וגזענות: מערך זה מתייחס לדגמי מדיניות כלפי תרבויות משנה ומיעוטים בחברה, תוך התייחסות ספציפית לדגמי ההטמעה וההפרדה כפי שהם באים לידי ביטוי בארץ ובעולם.

לצפייה במערך הפעילות לחצו כאן.

*מערכי הפעילות נכתבו על ידי גלית דודו כהן ואתי אברמוביץ'- מורות לסוציולוגיה.

זה לא מי, זה מה – הצעות לדיון חינוכי מהותי בנושאי זכויות אדם לקראת הבחירות הקרובות

פורסם בתאריך 19 בפברואר 2015

אנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של תקופת בחירות, ומי כמוכם/ן המורים המורות, יודעים/ות, עד כמה היא משפיעה ומחלחלת גם לתוך הכיתות ובית הספר. האגודה לזכויות האזרח כגוף א- מפלגתי, יצאה בקמפיין תחת הכותרת: "זה לא מי- זה מה. בוחרים סדר יום לבחירות הקרובות". הקמפיין קורא למפלגות ליצוק תוכן ומהות לסיסמאות הגדולות ולדבר אלינו בגובה העיניים- לדבר זכויות אדם. הדרישה לתוכן בנושאי זכויות אדם יוצאת מנקודת הנחה כי שיקולי זכויות אדם, צריכים להיות מעמודי התווך ומעקרונות היסוד של כל אג'נדה פוליטית, ולכן גם בראש מעייניהם  של נבחרי הציבור ובוחריהם/ן.

מה יש בקמפיין ?

כתבנו ניירות עמדה בנוגע לסוגיות מרכזיות של זכויות אדם,  ושלחנו אותם לוועדות הכנסת, לחכי"ם ומועמדים מטעם המפלגות. בנוסף שלחנו שאלון למפלגות לבירור עמדותיהן בנוגע לאותן סוגיות  וביקשנו שיענו על השאלות ויתארו את דרך ההתמודדות שלהן עם הנושאים השונים בכנסת הבאה. יחד עם ארגונים שותפים, הוצאנו לפועל כנס בנושא חינוך לחיים משותפים.

כל זה במטרה אחת- לשים על סדר היום את זכויות האדם כאג'נדה מרכזית, להזכיר למועמדים השונים שעקרון זכויות האדם הינו עקרון יסוד בדמוקרטיה, לוודא עם אלו המבקשים להנהיג, כי עליהם  לצקת תוכן של זכויות אדם ולא רק סיסמאות, להראות כוונות אמיתיות לפעולות שיקדמו שוויון זכויות וקיום בכבוד לכל בני האדם בישראל. ולכן בנינו את סקר הבחירות הגדול ואנו מזמינים אתכם לקחת חלק בסקר ולהשפיע על שלושת הנושאים שייבחרו ונדרוש מהפוליטיקאים לטפל בהם.

פרט לשאלון ולניירות העמדה השונים, תמצאו גם קישורים למערכי פעילות שכתבנו בעבר בנושאי זכויות אדם רלוונטיים:

הזכות לבריאות: בוחרים צדק חברתי בבריאות: לקריאת נייר העמדה בנושא הזכות לבריאות לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא הזכות לבריאות לחצו כאן או כאן.

הזכות לדיור: קביעת מדיניות דיור חברתית: לקריאת נייר העמדה בנושא מדיניות דיור חברתית לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא הזכות הדיור לחצו כאן או כאן או כאן.

 

הזכות לקיום בכבוד של אנשים שחיים בעוני: שירותים חיוניים, שירותי רווחה וטיפול במובטלים: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן. למערך פעילות בנושא עוני וקיום בכבוד, לחצו כאן, או כאן.

הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן.

קידום והגנה על זכויות עובדים: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא לחצו כאן.

עובדי קבלן והעסקה ישירה: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן.

המלצות לפתרון מצוקת תושבי השכונות ומבקשי מקלט: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא- לחצו כאן.

יישום דוח חיים משותפים במערכת החינוך: לקריאת נייר העמדה בנושא לחצו כאן, לקריאת מערך פעילות בנושא לחצו כאן. בנוסף, התקיים פאנל מועמדים לכנסת בנושא חינוך לחיים משותפים, בארגון פורום הארגונים לחיים משותפים, בו חברה גם האגודה לזכויות האזרח.  

איזה סוג של פעולה חינוכית ניתן לקיים בעזרת חומרים אלה ? המשך…

לקראת בחירות 2015: בוחרים בחינוך לחיים משותפים

פורסם בתאריך

השבוע, פורום הארגונים לחיים משותפים, בו חברה גם האגודה לזכויות האזרח, קיים כנס לקראת הבחירות הקרובות, תחת הכותרת "בוחרים בחינוך לחיים משותפים". באירוע השתתפו ארגונים ומומחים שעוסקים בתחום החינוך לחיים משותפים, והוזמנו מועמדים לכנסת להתייחס לנושא. הכנס התקיים על רקע אירועי קיץ האחרון  בו היינו עדים להתרחבות גילויים של גזענות והסתה בחברה הישראלית. מגמה זו, אשר כוונה בראש ובראשונה נגד המיעוט הערבי, יצרה אווירה ציבורית מתוחה ביותר שלעתים אף התדרדרה לאלימות של ממש. מערכת הבחירות מהווה הזדמנות חשובה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי, ולדרוש קידומם פתרונות בני-קיימא במסגרת מערכת החינוך לצמצום המקורות לגילויי הגזענות המאיימים על החברה הישראלית. בפאנל המועמדים לכנסת השתתפו – דני עטר מטעם המחנה הציוני, עאידה תומא מהרשימה המאוחדת, חיים ילין מיש עתיד, תמר זנדברג ממרצ ושי באב"ד ממפלגת כולנו.

Living together

לכנס קדמה שליחת מכתב לשר החינוך היוצא, הרב שי פירון,  בנושא יישום המלצות דו"ח הוועדה הציבורית בנושא חינוך לחיים משותפים בין יהודים לבין ערבים בישראל. במכתב ניתן לראות בקשה ליישום ההמלצות שבדו"ח כצעד ראשון בדרך לגיבוש תוכנית כוללת למאבק בגזענות במדינה. בנוסף המכתב מפרט חלק מההמלצות של הדו"ח וכמו כן הצעות מעשיות ליישום הדו"ח.

לפטר ערבים, או לא – האם זו דילמה ללא שורה תחתונה ?

פורסם בתאריך 23 בדצמבר 2014

משמעות הדיון החינוכי- ערכי, בו המורה לא נוקט עמדה 

מסי אייצ'ק

*לקריאת המאמר כקובץ P.D.F לחצו כאן.

במסגרת התוכנית לערכים המונהגת בבית הספר במבשרת ציון, דנו תלמדי כיתה ט' בשאלה שהוגדרה כך: "האם להמשיך להעסיק ערבים-ישראלים בעבודה בארץ, או שמא על רקע המצב הביטחוני, האלימות הקשה והמתיחות הרבה, יש לקבל החלטה נועזת ולפטר את אותם ערבים-ישראלים שכבר עובדים ואף לא להעסיק יותר את האוכלוסייה הזאת?" (מתוך הכתבה שהתפרסמה במקומן זמן מבשרת, 4.12.14, גיליון מס'  693 : "לפטר את ערביי ישראל מעבודתם, או לא ? ". להלן: הכתבה במקומון).

בכתבה שהתפרסמה  במקומון  נכתב: "הדיון העמוק והמורכב, התנהל במסגרת תוכנית הערכים המונהגת בבית הספר, לפיה נהוג לדון בדילמות ערכיות שונות המקושרות באופן ישיר לחיי היום יום. במקרה הנ"ל נדמה שאין אמת אחת, בטח לא תשובה אחת, כשלכול תשובה השלכות כאלה ואחרות. ועדיין, אחרי דיון מרתק התגבשו הטענות הבאות…. שורה תחתונה? בדיוק כמו בחיים המורכבים בארץ, בסוגיה זו אין שורה תחתונה. פשוט תחליטו באיזה צד אתם."

 האומנם אין שורה תחתונה?

פעמים רבות אנו רואים כי נעשה שימוש במושג "חינוך ערכי" ודיון/דיאלוג ברוח דמוקרטית, אך למעשה הדיון מסתיר אג'נדות שהם פוגעניות ולא מכבדות זכויות אדם. כאשר קוראים את הטקסט הנ"ל מוצאים בו כשלים רבים ובעיקר בולט הניסיון שמנסים לייצר מצב מעומעם לסוגיה שהתשובה עליה היא ברורה. העמעום הזה נועד לטשטש את המציאות ולעוות את הדיון.  אנו נתייחס לטקסט הנ"ל כמקרה בוחן לתרגול חשיבה ביקורתית באמצעות דיאלוג חינוכי וממליצים להשתמש בכתבה כהזדמנות חינוכית לדיון עם התלמידים.   המשך…