הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

חינוך נגד גזענות בהכשרת מורים ומורות – נייר עמדה

פורסם בתאריך 23 בדצמבר 2015

מורים ומורות הם דמויות משמעותיות שביכולתן להעניק חוויות המעצבות תפיסת עולם: המורה למתמטיקה שמחברת את חומר הלימוד למציאות החיים בישראל, המורה לספרות שעצר את השיעור כשנזרקה הערה פוגענית כלפי אחד התלמידים, או מחנכת הכיתה שהקדישה את שעות החינוך לניתוח ביקורתי של אירועים אקטואליים. כל מורה היא מחנכת לערכי דמוקרטיה וכנגד גזענות. לכן, תהליך ההכשרה של מורים ומורות בישראל, בכל התחומים, חייב לכלול רכיב משמעותי של חינוך לערכים אלו. על מורים ומורות לצאת לבתי הספר כשהם מצוידים בכלים להתמודדות עם גזענות בכיתה, ועם יכולת לשלב חינוך לערכי דמוקרטיה בתכנית הלימודים ובאקלים הלימודי.

כיום קיימת עשייה במספר מוסדות להכשרת מורות ומורים בתחום זה. מחלקת החינוך של האגודה פועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם המוסדות, לפיתוח תכנים, השתלמויות ותהליכי למידה משותפים. מתוך הבנה כי יוזמות מקומיות אינן מספיקות, פעלנו לשילוב כוחות של מכללות ואוניברסיטאות העוסקות בתחום. יחד עם פורום לאוטמן למדיניות החינוך כינסנו בשנה האחרונה שני שולחנות עגולים בהשתתפות כשלושים נציגים/ות מעשרה מוסדות מובילים להכשרת מורים/ות, ממגוון קבוצות בחברה בישראל. ד"ר גליה זלמנסון לוי מסמינר הקיבוצים הנחתה את הדיונים ואספה את תובנותיהם לתוך נייר עמדה מקיף הכולל המלצות והצעות קונקרטיות לפעולה.

מטרתו של נייר העמדה היא להוביל מהלך משותף לגיבוש מדיניות אשר מחברת בין הקיים, לבין כל שעוד יש וניתן לעשות, תחת הכותרת של חינוך נגד גזענות בהכשרת מורים ומורות. ראשית הוגדרו מספר אתגרים מרכזיים: אתגר מערכות החינוך הנפרדות, אתגר שילוב הנושא בתכניות הלימוד הקיימות, ואתגר הגזענות המבנית. לאחר סקירה קצרה של ספרות ומחקר בנושא, מוצעים כיווני פעולה אפשריים – ברמת הסטודנטים/יות, ברמת הסגל האקדמי והמנהלי, וברמת המוסד. שיתוף פעולה בין המוסדות וחיבור שלל הכוחות הפועלים בתחום פותחים פתח ללמידה הדדית, למפגשים בין קבוצות שונות בחברה בישראל, ולאמירה משותפת על תפקידה של מערכת החינוך ביצירת חברה שוויונית יותר וגזענית פחות.

לנייר העמדה בעברית ובערבית

נייר זה נכתב הודות לתרומתה הנדיבה של קרן MEPI שתמכה במהלך שנה"ל 2014-2015 בפעילות האגודה במכללות.

אתגר חופש הביטוי ברשתות החברתיות

פורסם בתאריך 16 בדצמבר 2015

pasted image 0

בני האדם שונים זה מזה בהשקפותיהם, בהעדפותיהם, באמונתם ובטעמם. אנשים אוהבים דברים שונים, מתלבשים בצורה שונה, מתבטאים באופן שונה ומאמינים בדתות שונות. בשל מגוון זה, קיים צורך בסיסי אצל כל אדם לתת ביטוי חופשי בחייו להעדפותיו ולאמונותיו. בימינו, אחד הכלים המשמעותיים ביותר לביטוי הוא האינטרנט.

מחקרים רבים עוסקים היום בהשפעתה של המדיה החדשה- הרשתות החברתיות- על בני הנוער, לאו דווקא במישור הפוליטי, אלא גם במישור האישי והחברתי. ההשפעה הזו יכולה להתבטא בהתנהגויות ועמדות מסוימות – קיצוניות בחלק רב מהמקרים- שיזכו לתגובות מגוונות מצדו של הציבור (הווירטואלי והממשי): עידוד ותמיכה, ביקורת חריפה, תקיפה וירטואלית ולעתים אף תקיפה פיסית.

המצב החברתי-פוליטי המורכב בישראל מעלה את חשיבות החינוך לחופש ביטוי. מצד אחד,  כמות גדולה של ביטויי שנאה ברשת זוכה  לדאבוננו לעידוד רב (Like), ושיתוף (דוגמא לכך התמונה שהעלתה החיילת עדן לוי לעמוד הפייסבוק שלה). מצד שני,  עונש קשה מוטל על ביטויי עמדות ודעות שאינן מתיישבות עם הקונצנזוס הציבורי הישראלי (הגשת כתב האישום שהוגש נגד אנס ח'טיב בעקבות פרסום סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו ).

העיסוק היומיומי של בני הנוער ברשתות החברתיות, בונה מציאות חדשה שבני הנוער מזינים וניזונים ממנה. כמו כל אדם אחר, הם נהנים ממרחב כמעט חסר גבולות של חופש ביטוי,   המאפשר להם לפרסם אמירות ותמונות כאוות נפשם בלי כל הגבלה או פיקוח. עניין זה, ככל שיש בו העצמה לבני הנוער לבטא את עצמם, יש בו סכנה ממשית, ואפשרות להידרדרות נפשית, חברתית ולעתים גם מעורבות בעברות על החוק.

המרחב הרשתי רגיש במיוחד בשל היותו נגיש וחשוף, החומרים המפורסמים עלולים להיחשף במהירות אדירה שאינה ניתנת לשליטה, והתוצאות ממהרות להגיע, דוגמא לכך התאבדותו של הנער דודאל מזרחי בן ה- 15 בעקבות אמירות מבזות שפורסמו נגדו בפייסבוק בידי חבריו לכיתה.

מימוש עצמי? שמירת הדמוקרטיה?

גם וגם. חופש הביטוי מהווה אמצעי לגילוי האמת, לשמירת ההליך הדמוקרטי, למימוש עצמי ולשינוי בדרך של שכנוע, ומכאן חשיבותו במישור האישי והחברתי.

  1. טבע האדם: הנחת היסוד בדיקטטורות היא שהאדם אינו יכול לבחור בתבונה, ולכן יש למנוע ממנו להיחשף לעמדות שונות מאלו של המנהיג או של השלטון, שיודעים הכול. לעומת זאת, הנחת היסוד הדמוקרטית היא שאנשים מסוגלים לבחור מתוך ריבוי דעות במה שנכון להם.
  2. כלי לגילוי האמת: אם הדעה המושתקת היא נכונה, אזי פגיעה בחופש הביטוי תמנע מאתנו להחליף את העמדה המוטעית, השלטת, בעמדה אמִתית יותר. לדוגמה: גלילאו גליליי נרדף בידי הכנסייה לאחר שטען שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא להפך. השתקת עמדתו מנעה את התפתחות המדע. אפילו אם הדעה המנוגדת היא שקרית, האמת רק מתחזקת לנוכח המאבק בשקר.
  3. מניעת עריצות השלטון: פעמים רבות השלטון פוגע בחופש הביטוי כדי להצדיק עצמו. השלטון לא תמיד מחזיק באמת, ופגיעה בחופש הביטוי עלולה למנוע ביקורת חשובה עליו. לדוגמה: בישראל, בשנות החמישים של המאה הקודמת, נאסר לפרסם מידע מביך על הממשלה, כדי שהציבור לא יתרעם עליה.
  4. מימוש עצמי: אפילו אם אדם טועה, סתימת פיות מהווה פגיעה חמורה בכבוד האדם ובחירות שלו. מותר לאדם לבטא את דעתו וכך לממש עצמו בלי ש"יסתמו לו את הפה", שאלמלא כן, הפגיעה ותחושת העלבון עלולים להוביל למעשים חמורים יותר, ואף לאלימות.

במסגרת הדיון יש לשאול את השאלות:

  • מה דעתכם על הטיעונים שהוצגו לעיל,  האם הם חלים גם על הביטוי ברשתות החברתיות?
  • האם, לדעתכם, חופש הביטוי הוא ערך חשוב עד כדי כך ששווה להילחם למענו גם ברשתות החברתיות?
  • האם ולמה כל כך חשוב דווקא בעתות משבר להימנע מפגיעה בחופש הביטוי ברשת?

חופש הביטוי וגבולותיו בעידן האינטרנט

.1  לא כל הגולשים ערים לדינמיקה של האינטרנט ושל הפייסבוק בפרט, ולעצמת החשיפה שעלולה להיות לדבריהם. אמירות שנתפסות כפרטיות עלולות להתגלגל לפורומים שלא כוונו אליהם, ובשל הקלות של השיתופים והלייקים – ביטוי ששוחרר לחלל הווירטואלי בעת רתחה ומצוקה רגשית, עשוי לקבל תפוצה רחבה מאוד.

 .2 חופש הביטוי הוא זכות יסוד במשפט הישראלי, המשליך גם על ביטויים פוגעניים, מעליבים ומקוממים. החוק אינו אוסר על ביטויים לא-פטריוטיים ועל ביטויים שנחזים כחוסר נאמנות למדינה או חוסר הזדהות איתה. ביקורת על רשויות המדינה כמו הממשלה, הצבא והמשטרה, גם אם היא קיצונית וסרת טעם, מוגנת בדרך כלל על-ידי חופש הביטוי. גם הבעת שמחה על מותם של אחרים, יהודים או ערבים, דוחה ומזעזעת ככל שתהיה – אינה בהכרח הסתה לגזענות או לאלימות ואיננה אסורה.

.3  ביטוי עשוי להיחשב כאסור כאשר הוא מסית לאלימות (לדוגמה: "נפגשים היום בשמונה בכיכר ציון, יהיו שם שמאלנים וערבים, תביאו אבנים ואלות, נראה להם מה זה"; "להגיע לכניסה לכפר, כל יהודי שמנסה להיכנס מקבל סכין"), או כאשר הוא מסית לגזענות (לדוגמה: "כל הערבים טרוריסטים, שימותו כולם הם והילדים שלהם"; "היהודים הם רוצחי ילדים, צריך לגרש את כולם מפה"). הסתה לאלימות והסתה לגזענות הן עבירות פליליות.

החינוך לחופש ביטוי ברשתות החברתיות מאתגר את המחנכים והמחנכות. הוא מחייב מצד אחד חינוך לערכי זכויות האדם והדמוקרטיה, ומצד שני מודעות לחשיבות של הגבלות על חופש הביטוי. ההגבלה פוגעת בחופש הביטוי, אך יכולה בו בזמן להאיר את עיניהם של מי שאינם מודעים מספיק לחומרת פרסום דברים ספציפיים ברשתות החברתיות. הדיון עם בני נוער בנושא חופש ביטוי ברשתות החברתיות חייב להיות דיון המקדם פלורליזם, שמטרתו הבנה מעמיקה של חופש הביטוי והשלכותיו.

***לפני הדיון בכתה מומלץ לצפות בראיון עם מיכה אבני לקין בנו של פעיל השלום ריצ'דר לקין.

הראיון פורסם בערוץ 7.

שאלות לדיון בעקבות הראיון:

  • האם אתם מסכימים עם הטענה של מיכה אבני לקין? הסבירו
  • האם בשם עיקרון חופש הביטוי מותר לפרסם באינטרנט כל מידע?
  • אילו זכויות מתנגשות לפעמים עם חופש הביטוי ברשת?
  • מי קובע את גבולות חופש הביטוי ברשתות החברתיות?
  • האם אנו מצנזרים את עצמנו? מה ההתלבטויות העומדות בפנינו? האם ישנו מחיר (נפשי וחברתי)  שאנו משלמים בכדי לזכות בבמה חופשית לדעותינו?
  • מה אתם יכולים לעשות כדי לקדם את יישום כללי הזהירות ברשתות החברתיות? האם  לדעתכם תוכלו לתרום תרומה משמעותית למניעת פגיעה בילדים ובשמירה על זכויותיהם? כיצד? העלו רעיונות.

הצעות למשימות לתלמידים/ות:

–          חפשו שתי כתבות באתרי החדשות בנושא חופש הביטוי. כתבו במחברת בקצרה את תיאור האירוע וציינו: מי נפגע? אילו זכויות נפגעו? כיצד בא לידי ביטוי עקרון חופש הביטוי באירוע? איך החוק מיושם במקרה הנבחר? מה אתם חושבים על האירוע?

–          ערכו חקר בין תלמידי/ות הכיתה/השכבה אודות פגיעה בזכות לחופש הביטוי, והציעו דרכים לתקן את הפגיעה יחד עם מנהל\ת בית הספר והצוות הפדגוגי .

–          אתרו מקרים של פגיעה או מימוש הזכות לחופש ביטוי ברשתות החברתיות.  כתבו  נייר עמדה בנושא, שמטרתו שמירה על זכויות התלמיד/ה  .

–          הכיתה תחולק לארבע-חמש קבוצות. על כל קבוצה  להציע כללים לכתיבה של פוסטים ופרסומים ברשתות החברתיות, השומרת על הכללים של ההגבלה על חופש הביטוי וההמנעות מפגיעה בזולת.

נספח 1:

אהרון ברק במאמרו חופש הביטוי ומגבלותיו מבחין בין שני סוגים של הגבלות על חופש הביטוי:

  1. הגבלה על אופן הביטוי– הגבלות מסוג זה של מקרים אינן מכוונות נגד התוכן של הביטוי אלא נגד דרך הבעתו. לדוגמא, מפגינים עשויים להפריע למנוחת השכנים על ידי שימוש ברמקולים, או ללכלך את הסביבה, ללא קשר למסר שהם מעבירים; הפגנה של מספר גדול של אנשים עלולה להפריע לחופש התנועה של הציבור.
  2. הגבלה על תוכן הביטוי– הגבלות אלה קשורות לתוכנו של הביטוי. במקרים אלה אופן הביטוי אינו פוגע בערכים אחרים, אבל מבחינת התוכן הוא פוגע בביטחון, בשלום הציבור וברגשותיו, בכבוד האדם ובערכים אחרים שהחברה הדמוקרטית מגינה עליהם.

פוסט זה נכתב במסגרת פרויקט: כוחה של מילה

logo3green-on-white

 

 

יום זכויות האדם 2015

פורסם בתאריך 7 בדצמבר 2015

ביום זכויות האדם הבינלאומי נערכת פעילות שנתית במערכת החינוך, באמצעות פרויקט משותף של המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך ומחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. לפניכם/ן מגוון מערכי שיעור העוסקים בנושא חופש הביטוי – הזכות העומדת במרכז הפרויקט השנה.

כמדי שנה ב- 10 בדצמבר, בישראל ובעולם מציינים את יום זכויות האדם הבינלאומי. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בהכרזה מופיעות הזכויות השונות עליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. גם מדינת ישראל חתמה ואשררה הכרזה זו.

2015_Freedom_of_SpeechS

 

היכולת לשכנע, להחליף דעות ומחשבות, לבקר את השלטון ולבטא את הייחודיות הטמונה בכל אדם ואדם מותנית בקיומו של חופש הביטוי. חופש הביטוי מהווה תנאי למימושן של חירויות רבות אחרות. כך, למשל, חופש הבחירה בדמוקרטיה מתבסס על חשיפת הציבור למגוון דעות. חופש היצירה תלוי אף הוא באופן ישיר בחופש הביטוי; אפשר אף לומר שכל מאבק על זכויות אדם, בין שהמאבק הוא על שוויון ובין שעל מימושה של חירות, מניח כצעד ראשון את קיומו של חופש הביטוי. פעולות שכנוע, הפגנות, עצומות, נאומים, מאמרים בעיתון, שירי מחאה ועוד — כל אלו נכללים בחירות חשובה זו.

מהו חופש הביטוי? האם מדובר בזכות אדם? בערך דמוקרטי? בכלי המשרת מטרה אידיאולוגית או במטרה בפני עצמה? אולי כל התשובות נכונות? מערך הפעילות והכרזה המלווה אותו מנסים לעורר שאלות, מחשבה ודיון. בין הנושאים העולים במערך השיעור  – מהם גבולות חופש הביטוי? מה בין חופש הביטוי לבין הסתה לגזענות? כיצד ניתן להביע תמיכה ומעורבות בסוגיות אזרחיות וחברתיות באמצעות חופש הביטוי?

אמנם, חופש הביטוי כולל בתוכו סוגיות שונות ומרובות, ולא ניתן להעמיק בכולן במסגרת יום אחד בשנה. אנו מעודדים אתכן ואתכם – אנשי ונשות חינוך – לעסוק בתכנים הנוגעים לזכויות האדם, לערכי הדמוקרטיה ולחינוך נגד גזענות במהלך שנת הלימודים כולה. לכל מערכי הפעילות העוסקים בחופש הביטוי, ולמערכי השיעור והכרזות משנים קודמות.

הכרזה המלווה את מערך השיעור נשלחה לכל בתי הספר בישראל ומשמשת כבסיס לשאלות יסוד לדיון הכיתתי. במערך תמצאו הפעלות ודיונים המתאימים לגילאים שונים, מהיסודי ועד גילאי התיכון.

לכרזה החינוכית לחצו כאן.

למערך הפעילות לתיכונים לחצו כאן

לכלל מערכי הפעילות המופיעים באתר המטה לחינוך אזרחי, כולל יסודי, חט"ב ותיכון – לחצו כאן.

נשמח להציע לכם/ן ליווי, תמיכה וייעוץ פדגוגי – צרו קשר – naomi@acri.org.il

בברכת יום זכויות האדם שמח לכל באי ובאות העולם,

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח.