ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

מחלקת חינוך באגודה פותחת שנה!!!

פורסם בתאריך 1 בספטמבר 2015

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה לאחל לכל העוסקות והעוסקים בחינוך בישראל שנת לימודים פורייה ומוצלחת !

גם השנה מחלקת החינוך באגודה תקיים מגוון פעילויות חינוכיות שמטרתן הטמעת ערכי דמוקרטיה, זכויות אדם והתמודדות חינוכית עם גזענות. כמו כן נעסוק השנה בהרחבה בסוגיית חופש הביטוי, הדילמות העקרוניות לגביי גבולותיה של חופש הביטוי ואו שלילתה ונציע ניתוחי מקרי אקטואליים שיכולים להוות בסיס לדיון חינוכי בכיתה, נציע מערכי שיעור ונקיים השתלמויות בקרב צוותים חינוכיים.

המציאות המורכבת בישראל מציבה בפני א/נשי החינוך אתגרים רבים, יותר ויותר אנו פוגשות מורים ומורות המדגישים בפיננו את הצורך בחיזוק החינוך לערכים דמוקרטיים, אולם משנה לשנה צורך זה נהיה דחוף יותר והאתגרים החינוכיים בעניין זה הופכים למורכבים יותר. אירועי הקיץ רק ממחישים את המורכבות הזו.

שירה בנקי, רק בת 16 בעת הירצחה, בחרה לתמוך בחבריה וחברותיה לכיתה הרואים עצמם כחלק מהקהילה הלהט"בית ולצעוד לצידם במצעד הגאווה בירושלים למען השוויון והסובלנות. יום לאחר מכן, נשרף למוות התינוק עלי דוואבשה ומשפחתו נפצעה קשה מאוד ומאוחר מת האב מפצעיו. מאז המקרים הקשים והמצערים הללו, הועלו אינספור פוסטים לרשתות החברתיות התומכים ברצח של פלסטינים וברדיפה של חברים וחברות בקהילה הלהט"בית וזאת רק בשל זהותם הלאומית או המינית. במקום שמקרים אלו יצליחו לעורר שיח המאפשר לנפץ ולמגר סטריאוטיפים על הומופוביה וגזענות, נחשפו בני ובנות נוער רבים לאמירות גזעניות והומופוביות מבלי שלרובם ורובן הייתה מסגרת חינוכית המאפשרת שיח אחר, בוגר ואחראי, על אותם מקרים מצערים וההשפעות שלהם על החברה בישראל והיחס לאחר.

חשיבותה של מסגרת חינוכית זו ושיח על אותם מקרים מתעצם כאשר יש הקצנה בלאומיות בחברה בישראל אשר לא מאפשרת שיח מכבד ופתוח לדעות שונות.  הקצנה זו גורמת  "להשתקת פיות" ולצמצום חופש הביטוי הן של מורים ומורות במערכת החינוך והם של תלמידים ותלמידות המנסים להשמיע דעות אחרות ופחות פופולריות בחברה בישראל. בעקבות אירועים אלו, יש לאפשר חופש ביטוי רחב ככל היותר לשמוע להשמיע דעות שונות בחברה אשר ייאפשר לבני ובנות הנוער לגבש דעה פוליטית ועצמאית משלהם לגבי נושאים שנויים במחלוקת בחברה.

וכעת- חזרה לבית הספר וללימודים..

הנחת היסוד שלנו היא שהכיתה מהווה מיקרו- קוסמוס של המציאות החברתית. לכן, מגמות אלה, משפיעות ומעצבות את הדינמיקה הכיתתית. למעשה, מגמות אלה משפיעות על כל מי שהינו חלק מהמוסד החינוכי או קשור אליו- תלמידים/ות, חניכים/ות, מורים/ות, מדריכים/ות, מרצים/ות, הנהלה, הורים, ועוד.

איננו משלים את עצמנו. ברור לכל כי העבודה החינוכית בהקשר זה הינה מורכבת, סזיפית וטעונה ועל כן דורשת התייחסות מעמיקה, מקיפה ומקצועית. זו בדיוק ההתייחסות שאנו מציעים במחלקת החינוך.

מה אנחנו מציעים/ות ?

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ו, אנו מזמינים אתכם/ לקחת חלק בפעילויות המגוונות שלנו. אנו מזכירים כי האג'נדה המרכזית שלנו היא הכשרת והעצמת נשות ואנשי חינוך, מתחומי ידע שונים, על מנת להתמודד באופן מעמיק עם התופעות החברתיות הנגזרות מהמציאות בישראל , והמשתקפות ב"כאן ועכשיו" של המסגרות החינוכיות השונות.

עוד חשוב לציין כי תפיסתנו החינוכית בנושא גזענות קושרת בין מופעים שונים של אפליה ואי שוויון הנובעות מרקעים שונים, כגון מין, מגדר, מוצא אתני ותרבותי, צבע עורעדה, דת, בריאות פיזית, בריאות נפשית ועוד. כולם מעידים על הצורך בחינוך לקבלת ה"אחר" תוך עיסוק בסוגיות השונות מחד ובחינת המכנה המשותף בין הסוגיות הללו מאידך.

אנו שמחות לבשר שהספר  "שיעור לחיים": חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון", ספר מקיף המציע כלים מעשיים לתהליך מעמיק של חינוך נגד גזענות יוצר הדים חיוביים וקיים כעת- גם בגרסת האינטרנט ! 

הפעילויות המרכזיות אותן נקיים גם השנה, הינן השתלמויות פסג"ה וחדרי מורים,  ליווי פרטני של צוותי חינוך והוראה, ביניהם מחנכים/ות ומורות/ים לאזרחותתהליכים חינוכיים במכללות להכשרת מורים, ותכניות ייחודיות נוספות, תוכניות לנוער וצעירים, ופרויקט חופש הביטוי שיוצא לדרך בשיתוף עם מדרשת אדם.

כמו כן, אנו ממליצים להתרשם מהאתר שלנו, ה"סדנא",  בו תמצאו ערכות חינוכיות מעמיקות, בלוג המציע דיונים אקטואליים עם התלמידים/ות, מערכי שיעור בחלוקה לזכויות השונות, מטלות ביצוע ותכניות העמקה באזרחותמועדי זכויות אדם על פני לוח השנה, מידע שוטף על הפעילויות שאנו עורכים במסגרות השונות ועוד. מומלץ בחום להירשם באתר (למעלה בצד שמאל של דף הבית, במלבן הסגול !)  על מנת לקבל מאיתנו עדכונים חינוכיים הממוקדים בתחום החינוך הספציפי בו אתם/ן עוסקים/ות. היו עמנו בקשר!

מחלקת החינוך באגודה מברכת את כל העוסקות/ים במלאכת החינוך בישראל בברכת שנה של שלום ורווחה .  שתהא זו שנה של עשייה מקדמת זכויות אדם וחינוך אפקטיבי המגן על המרחב הדמוקרטי של כולנו !

ליצירת קשר בנוגע לפעילויות השונות, פנו ל:

נעומי ביט-צורן, רכזת חינוך פורמאלי (עברי)  naomi@acri.org.il

חולוד אדריס, רכזת חינוך  פורמאלי (ערבי) kholod@acri.org.il

נעוה ריבלין, רכזת תחום חינוך נגד גזענות  noar@acri.org.il

מסי אייצק, מנהלת תוכנית המשפט ההומניטארי הבינלאומי mesi@acri.org.il

הספר "שיעור לחיים- חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון": גרסת אינטרנט

פורסם בתאריך 8 ביוני 2015

מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח גאה להציג: הספר "שיעור לחיים: חינוך נגד גזענות מהגן ועד התיכון", ספר מקיף המציע כלים מעשיים לתהליך מעמיק של חינוך נגד גזענות. כעת- גם בגרסת האינטרנט ! 

הספר עונה על שאלות מגוונות כגון- איך אפשר לחנך נגד גזענות ואפליה תוך לימוד תחומי דעת שונים בבית הספר? כיצד על הגננת או המורה להתייחס לאמירה גזענית שנזרקת לחלל הכיתה? מתי ואיך נכון לסטות מהפעילות המתוכננת ולעסוק במשמעות של התנהגויות גזעניות? ואילו מסרים, גלויים וסמויים, מועברים בספרי הלימוד?

הספר מציג מגוון נקודות מבט המאתגרות תפיסות קיימות בנוגע לחינוך נגד גזענות, ומציע דרכי התמודדות אפקטיביות עם התופעה ונגזרותיה .הוא משלב תיאוריה ופרקטיקה המגובשות לתפיסה הוליסטית להתמודדות עם גזענות, כאמור, מגילאי הגן ועד התיכון. קובץ המאמרים והערכות החינוכיות נכתבו על ידי שורה של כותבים וכותבות מובילות/ים בתחום החינוך נגד גזענות – נשות ואנשי חינוך מהאקדמיה ומהשטח, ממוסדות חינוך  ומהחברה האזרחית.

מחלקת החינוך מקיימת השתלמויות והרצאות לנשות ואנשי חינוך סביב תכני הספר והגישות המוצגות בו. נשמח לכל שיתוף פעולה סביב רעיונות המקדמים חינוך נגד גזענות. כמו כן- נשמח לקבל משוב בנוגע לספר ולתכנים המוצגים בו.

המשך…

מחאת יוצאי אתיופיה- דווקא עכשיו, בשוך הסערה

פורסם בתאריך 3 ביוני 2015

האם שמעתם על מחאות ההמשך, בעקבות אותה הפגנה גדולה ומפורסמת, של הקהילה האתיופית? ובסביבתכם, האם שמעו עליהן? כנראה שרובנו לא שמענו, או שבעצם, אולי הפסקנו להקשיב. הנושא אמנם זכה לסיקור בימים שאחרי אותה הפגנה, אך די במהירות חדל מלהיות "מעניין ו"חדש" ונמוג מסדר היום התקשורתי. עולה השאלה מה ההבדל המרכזי בין המחאות שהיו לפני ואחרי, לבין אותה הפגנה מתוקשרת שנערכה בתל אביב ? במילה אחת – אלימות. בהפגנה זו, כזכור לכולנו, נפצעו מפגינים/ות רבים/ות,  וגם שוטרים. האגודה לזכויות האזרח, במכתב ששלחה למפכ"ל המשטרה, קראה לבדוק את התנהלות המשטרה בהפגנות של יוצאי אתיופיה. ההפגנה האחרונה שנערכה בתל אביב, הייתה יחסית רגועה ושקטה וחוץ מכ-300 מפגינים שצעדו על רחוב אבן גבירול בתל אביב לכיוון כיכר רבין, לא נרשמו אירוע חריגים. אבל השאלה היא מה יקרה, או מה צריך לקרות מעתה והלאה? האם כל שעלינו לחפש , כאזרחים ואזרחיות, כאנשי ונשות חינוך, הוא "שקט תעשייתי" ? או שעלינו לדרוש טיפול מעמיק ומקיף בבעיות של הקהילה האתיופית ? האם זו רק בעיה של הקהילה האתיופית או שמדובר בסוגיה עמוקה יותר, הרלוונטית לעוד קבוצות אוכלוסיה ?

המשך…

17/5- היום הבינלאומי למאבק בלהט"בפוביה. מהן הסוגיות על הפרק ?

פורסם בתאריך 13 במאי 2015

ב-17/05 מצוין היום הבינ"ל למאבק בלהט"בפוביה (הומופוביה, לסבופוביה, טרנספוביה וביפוביה) יום זה הוכרז לראשונה בעולם בשנת 2005, אז הוא נקרא היום הבינ"ל למאבק בהומופביה. תאריך זה מציין את היום בו משרד הבריאות העולמי הוציא את ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות. מאז ועד היום דברים השתנו-  מדינות רבות נפתחו יותר כלפי הומואים בפרט וכלפי להט"בים בכלל, אל מול מדינות שעדיין אוסרות אנשים בעלי נטייה חד מינית. בשנים האחרונות ניתן לראות מדינות מערביות מאשרות חוקים להט"בים ובכלל זה גם נישואים חד מיניים.

 רגע לפני שממשיכים צריך להבין כמה מושגים-

  • הומוסקסואל- גבר הנמשך לגברים.
  • לסבית- אישה הנמשכת לנשים.
  • טרנסג'נדר- אדם אשר זהותו הביולוגית לא תואמת את זהותו המגדרית (למשל אישה שמרגישה שהיא גבר או גבר שמרגיש שהוא אישה).
  • ביסקסואל- אדם הנמשך לשני המינים.

 

מצעד הגאווה בניו יורק צילום: startout.org

מצעד הגאווה בניו יורק
צילום: startout.org

 

בישראל המצב בשנים האחרונות הולך ומשתפר. זאת לאחר שביטלו את הסעיף בחוק האוסר על יחסי מין "שלא כדרך הטבע" ועל משכב זכר (בשנת 1988), וחוקקו עוד מספר חוקים בדרך למימוש שוויון הזכויות של הלהט"בים. עם זאת, הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה כיוון שישנן עוד סוגיות לא פתורות. למשל פונדקאות שמותרת בישראל רק לגבר ואישה, נישואים חד מיניים שלא מאושרים כרגע, ועוד. מעבר לכך להט"בים מתלוננים גם על אפליה מצד החברה למשל במקום העבודה וכמו כן אפשר לשמוע על תקיפות של להט"בים גם במקומות שבהם/ן נחשבים כבר "מקובלים" כמו בתל אביב.

המשך…